עדכונים מקצועיים

מסקרים שנערכו לאחרונה, עולה תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לגידול בשיעור מקרי ההונאות החשבונאיות. בסקר בינלאומי שנערך על ידי לשכת בוחני ההונאות העולמית (ACFE) ופורסם בשנת 2016, שבמסגרתו נבדקו אירועי הונאות, מעילות ומעשי שחיתות שנחקרו במדינות שונות ברחבי העולם, נמצא כי קיים גידול בשיעור ההונאות החשבונאיות מבין כלל האירועים שנחקרו.

ישנם שלושה סוגי דיווחים בדבר ארגונים נותני שירות (לשכות שירות) - SOC2, SOC1 ו- SOC3. במאמר זה תמצאו הסברים על ההבדלים בין סוגי ה- SOC השונים ועל הקשר שלה ל- SAS70.

ב-09/05/2018 פורסם פסק דין של בית המשפט העליון ע"א 10071/16 מנהל מס ערך מוסף - תל אביב 3 נ' טי.גי.די הובלות בע"מ. מס תשומות בגין חשבוניות שהוצאו שלא כדין לא יותר בניכוי.

בחודש מאי 2018 פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן - "המוסד לתקינה") מספר פרסומים חשבונאיים המפורטים בחוזר

ב-22/05/2018 פרסמה החטיבה המקצועית ברשות המיסים, החלטת מיסוי 6369/18 בדבר חשבונית מס מרוכזת בגין שירותים ונכסים בלתי מוחשיים המיובאים מתושב חוץ. במסגרת ההחלטה אושר לחברה להוציא חשבונית מס עצמית מרכזת אחת לחודש בגין התמורה שתשולם לספקים הזרים במהלך אותו חודש בשל יבוא הנכסים הבלתי מוחשיים ויבוא השירותים.

ביום 16 באפריל, 2018 פורסם פסק דין של בית-המשפט המחוזי תל אביב - יפו בעניין רועי בלנק (להלן: "פסק הדין"), העוסק בשאלה - האם הנישום הוכיח הפרדה רכושית של ידועים בציבור באופן שיצדיק מתן פטור ממס שבח, בגין מכירת דירת מגורים יחידה, בהתאם להוראות סעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן:"החוק"), כאשר בבעלות הידוע בציבור של העורר, דירות נוספות.

בפסק דין אהרוני (ע"א 6914/15) נדונה השאלה האם יש למסות במס הכנסה תשלומי ריבית שכביכול היו גלומים בדמי החכירה ששולמו במהלך תקופת החכירה, וזאת בנוסף למס השבח ששולם מראש בעת כריתת ההסכם. בית-המשפט העליון, מפי כבוד השופט י' עמית (בהסכמת כבוד השופטים נ' סולברג וי' וילנר), קיבלו את הערעור. לעמדתו של כבוד השופט עמית עצם היוון התמורה לצורך תשלום מס שבח, אינו מלמד על קיומה של עסקת אשראי בין המחכיר לחוכר וכי שאלת קיומה של עסקת אשראי בין המחכיר לחוכר היא שאלה עובדתית נפרדת ואין לומר כי נכרתה בין הצדדים עסקת אשראי. ובכל מקרה, אין למסות את המחכיר בנוסף במס הכנסה בגין ריבית שכביכול שולמה לו כחלק מדמי החכירה

הרינו להביא לידיעתכם כי ביום 31 במאי 2018 פרסמה רשות המיסים הודעה על מתן אורכה בדיווח ובתשלום של הדוחות התקופתיים למע"מ, מקדמות מס הכנסה וניכויים לחודש מאי 2018.

ביום 10 באפריל 2018, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התיקון לכללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשע"ח - 2018 (להלן: "התיקון"), שמשמעותו רפורמה מקיפה במיסוי הכנסת עבודה של ישראלים הנשלחים לעבוד בחו"ל על ידי מעסיקם (כדוגמת: שגרירים, שליחים, וכו') לתקופות ארוכות. כללים אלו מכונים לעיתים כללי עמ"י. הכללים, עובר למועד אישור הרפורמה, העניקו הטבות בדרך של ניכוי הוצאות בגין דיור, טיפול רפואי וחינוך. כמו כן, הכללים קבעו חישוב מס מיוחד במדרגות מס דולריות, דבר שגרר לרוב חיוב מס גבוה ביחס לחיוב המס בישראל. זאת בשל השינויים בשער החליפין של הדולר לעומת השקל לאורך השנים, ובשל השינויים במיסוי היחיד, שהביאו לירידה בנטל המס על יחידים בישראל. בנוסף לכך, ההבדלים באופן חישוב המס יצרו מורכבות ובעיות רבות ביישום החישוב. הכללים לאחר התיקון פשוטים יותר ליישום, ומטרתם לתקן את העיוותים בחישוב המס שנוצרו לאורך השנים. תחולת התיקון הינה על משכורת חוץ שמשתלמת בעד חודש ינואר 2018 ואילך.

הביקורת הפנימית של חברות ציבוריות נכנסה לעידן חדש. המקצוע והדרישות השתנו דרמטית, הן מצד הרגולטור והן מצד הדירקטורים. על מנת לעמוד בקצב המהיר של הרגולציה אבל גם להיות טובים, בעלי ערך, חסכוניים ויעילים יותר עבור החברות הציבוריות, על המבקרים לאמץ גישת ביקורת פנימית אחרת: מותאמת אישית, בעלת ראייה רחבה ועם יכולת התמחות במספר רב של תחומים בו-זמנית. ישבנו לשיחה עם רו"ח יוסי גינוסר מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel, על מנת להבין קצת יותר מה טומן בחובו העתיד וכיצד צריכה להראות ביקורת פנימית מודרנית בעידן הטכנולוגי והרגולטורי החדש.

יחידת הביקורת של מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") ביצעה ביקורת רוחב בנושא הכרה בהכנסות במדגם שכלל 4 תאגידים מדווחים (להלן - "חברות המדגם"). בחודש מאי 2018 פרסם סגל הרשות את דוח ריכוז הממצאים אודות ביקורת הרוחב בנושא (להלן - "דוח ריכוז הממצאים").

דוחות כספיים לדוגמה לתקופות ביניים של שנת 2018 הערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים ותקנות ניירות ערך

במדגם שנערך לאחרונה ע"י חברת פאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel שכלל בחינת תלושי שכר של כ-100 עובדים הזכאים לתשלום בגין שעות נוספות במוצ"ש ומועסקים ב-30 חברות שונות נמצא כי בכלל המקרים שנדגמו לא שולמו לעובדים שהועסקו במוצ"ש שעות בשיעור 150% כנדרש. חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על העסקת עובדים ביום המנוחה השבועית למעט מקרים בהם יש היתר כללי או היתר מיוחד להעסקה כזו. סעיף 7 בפרק השלישי לחוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר כי שעות המנוחה השבועית יהיו לפחות 36 שעות כאשר שר העבודה רשאי לקבוע לעבודות מסוימות מינימום של 25 שעות מנוחה שבועית. כפועל יוצא מזה ועל פי הפסיקה, עובד אשר לא קיבל הפסקה בת 36 שעות זכאי במוצאי שבת לתשלום בשיעור 150% עד לחצות.

ביום 9 באפריל 2018, פרסמה רשות המסים הנחיה בדבר זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים. הנחיה זו ניתנה על רקע מספר מקרים בהם רשות המסים נתבקשה להבהיר עמדתה בנושא, וכן לאור פסיקת ביה"ד לעבודה בנושא. ככלל, במקרים בהם טובת המעסיק גוברת על טובת העובד, אין לזקוף שווי לעובד המשתתף בפעילות. מטרת ההנחיה היא להבהיר, באילו מקרים ניתן לראות בפעילות גיבוש לעובדים כפעילות בה טובת המעסיק גוברת על טובת העובד, ובהתאם, ייקבע האם יש לזקוף שווי לעובד אם לאו.

אחד הביטויים החזקים ביותר של הגישה האירופית הוא רגולציית ה-GDPR (General Data Protection Regulation) שתיכנס לתוקף מלא ב-25 במאי השנה. הרגולציה קובעת שהמשתמש עליו נאספים נתונים הוא הבעלים של אותם נתונים ומטילה קנסות ועיצומים חמורים על גופים שיפרו את המגבלות על איסוף, עיבוד והגנה על מידע אישי של אזרחי האיחוד האירופי – קנסות שיכולים להגיע עד 4% ממחזור ההכנסות העולמי של הגוף הנקנס או עד 20 מיליון אירו. רגולציית ה-GDPR היא אחד מנושאי השיח החמים בעולם ה-IT, אך הדיון בעניינה מחמיץ במידה רבה את המשמעויות וההשלכות הרחבות יותר שגלומות ברגולציה זו על הכלכלה הדיגיטלית העולמית.

בחודש מארס 2018, פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") החלטת אכיפה חשבונאית 18-2 (להלן - "החלטת האכיפה" או "ההחלטה") העוסקת בגילוי אודות חשיפות מס שהתקיימו לתאגיד בגין הלוואות שהוענקו לחברה בשליטת בעל השליטה בה וזאת בהתייחס לדוחות כספיים שנכללו בטיוטת תשקיף הנפקה לראשונה של ניירות ערך לציבור.