עדכונים מקצועיים

בתמצית יצוין כי המסקנה העקרונית שהובאה במסגרת טיוטת חוות הדעת הינה כי קיים בישראל שוק עמוק לאגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה אשר הינן צמודות למדד המחירים לצרכן ומנגד, אגרות חוב קונצרניות שאינן צמודות אינן יכולות להיחשב כאגרות חוב באיכות גבוהה ולכן, לא יכול להתקיים לגביהן שוק עמוק.

בחודש יולי 2014, פרסם סגל הרשות הצעת חקיקה לתיקון תקנות ניירות ערך בנוגע לפעילות בתחום הנדל"ן היזמי. הצעת החקיקה מבוססת בעיקרה על הטיוטה השנייה שפורסמה כאמור במרץ 2012. עם זאת, לאור הערות הציבור ולאור דיונים שקיים סגל הרשות בעקבות הערות אלה, נכללו במסגרתה מספר שינויים מהותיים ביחס לטיוטה השנייה.

ביום 29 ביולי 2014, פורסמו ברשומות ונכנסו לתוקף, בין היתר, תיקון לתקנות ניירות ערך, התשע"ד – 2014, תיקון לתקנות ניירות ערך, התשע"ד – 2014 ותיקון לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן) (תיקון), התשע"ד – 2014. כמו כן, ביום 14 באוגוסט 2014 פורסם ברשומות תיקון לתקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך).

בחודש יולי 2014 פרסמה הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים במסגרת הפרויקט להחלפת תקן חשבונאות בינלאומי 39 מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה את הגרסה הסופית לתקן דיווח כספי בינלאומי 9 מכשירים פיננסיים הכוללת במסגרתה מספר תיקונים ותוספות לעומת הגרסאות הקודמות שפורסמו לתקן בשנים האחרונות

בחודש יולי 2014 פרסם סגל הרשות עדכון שבו נוספה התייחסות לסף הון עצמי מינימלי לפרמטרים הכמותיים לעניין המבחן התוצאתי להגדרת הערכת שווי מהותית, לפיה, בכדי שהערכת שווי תיחשב כמהותית, השפעת השינוי בשווי כתוצאה מהערכת השווי על הרווח הנקי או על הרווח הכולל, לפי העניין תהווה לפחות 2.5% מההון העצמי של התאגיד

סגל הרשות רואה בעיתוי ביצוע עסקה, בסמוך לפני פרסום הדוחות הכספיים, חזקה לעניין מהותיות המידע הנוגע לדוחות, אולם חזקה זו ניתנת לסתירה. כמו-כן, לעמדת הרשות כפי שקיבלה ביטוי בעמדת הסגל, נתוני הדוחות הכספיים עשויים כמובן להוות מידע פנים אף קודם לכן, כפועל יוצא של מידת התגבשותם וחשיבותם.

התקן מציג מודל יחיד וכוללני להכרה בהכנסה אשר יחול על חוזים עם לקוחות וקובע שתי גישות עיקריות להכרה בהכנסה לפיהן ההכנסה תוכר על פני תקופת החוזה או בנקודת זמן ספציפית. התקן כולל נספח הנחיות יישום מפורט, המהווה חלק בלתי נפרד מהתקן וכן נספח דוגמאות אשר אינו מהווה חלק מהתקן.

סגל רשות ניירות ערך (להלן: "סגל הרשות") סבור כי הגברת השימוש בשיחות וועידה פתוחות במתכונת שתפורט להלן עשויה לאפשר זרימת מידע טובה ושוויונית בקרב השחקנים השונים בשוק ההון לצד הפחתת הסיכון לגילוי מידע סלקטיבי מצד החברות או ביצוע הפרות אחרות של הדין. תוצאה זו עשויה לתרום לשכלול שוק ההון ויעילותו, לגידול בהיקפי המסחר ולהגברת האימון בשוק ההון.

יצוין בתמצית כי המסקנה העקרונית שהובאה במסגרת טיוטת חוות הדעת הינה כי קיים בישראל שוק עמוק לאגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה אשר הינן צמודות למדד המחירים לצרכן ומנגד, אגרות חוב קונצרניות שאינן צמודות אינן יכולות להיחשב כאגרות חוב באיכות גבוהה ומשכך, לא יכול להתקיים לגביהן שוק עמוק.

הלשכה סבורה כי מקום בו הדוחות הכספיים ערוכים על בסיס מזומן, ראוי להוסיף בדוח רואה החשבון המבקר פיסקת הפניית תשומת לב, לגילוי אשר ניתן בדוחות הכספיים על כך שהדוחות הכספיים ערוכים על בסיס מזומן. המלצה זו מתייחסת לדוחות רואה חשבון מבקר הנחתמים בתקופת הביניים שעד חתימת דוח רואה חשבון מבקר על הדוחות הכספיים בהם מיושם לראשונה תקן 34 (כולל).

בדומה לעיקרון שנקבע בהתייחס לנכסים הכפופים לעקרונות IAS 16, במסגרת התיקון ל- IAS 38 התווספה הבהרה בנוגע לגורמים הנדרשים להיבחן במסגרת קביעת אורך חיים שימושיים של נכס בלתי מוחשי, לפיה ירידה עתידית צפויה במחיר המכירה של פריט שהופק על ידי נכס בלתי מוחשי, עשויה להצביע על התיישנות טכנית או מסחרית של הנכס אשר עלולה להוביל לקיטון בהטבות הכלכליות העתידיות הגלומות בנכס הבלתי מוחשי.

התקן מונה שורה של הנחות אקטואריות אשר נדרשות להיות מובאות בחשבון במסגרת המדידה ומציין בין היתר את שיעור ההיוון אשר נדרש להתבסס על שימוש בתשואות שוק בסוף תקופת הדיווח על אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה. יחד עם זאת, התקן מבהיר כי במדינות בהן "אין שוק בו מתקיימת סחירות גבוהה באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה", נדרש לעשות שימוש בתשואות השוק לתום תקופת הדיווח על אגרות חוב ממשלתיות.

ההקלות כוללות, בין היתר, את הנושאים כדלקמן: •הורדת גובה האגרה המוטלת על קרנות כספיות; •הקלה בחובות דיווח והקלות בעבודת דירקטוריון של מנהל קרן; •הקלות לחברות ציבוריות, שעניינן בין היתר צמצום דרישות החתימה על הדוחות כספיים; •הקלות הנוגעות לגילוי הניתן בתשקיף; •הקלות הנוגעות למתכונת עריכת דוחות כספיים ביניים ודוח דירקטוריון המצורפים לתשקיף הנפקה ראשונה לציבור (IPO).

בחודש מאי 2014 פורסם על ידי ה- IASB תיקון לתקן, העוסק בטיפול החשבונאי ברכישות של זכויות בפעילויות משותפות (Accounting for Acquisitions of Interests in Joint Operations) (להלן – "התיקון"). בהתאם לתיקון, רוכש של זכויות בפעילויות משותפות אשר פעילותן מהווה "עסק" כהגדרת מונח זה בתקן דיווח כספי בינלאומי 3, צירופי עסקים (IFRS 3)[1]

מבחן הרווח קובע כי חברה רשאית לחלק דיבידנד רק מתוך רווחיה, המוגדרים כיתרת העודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות, בניכוי חלוקות קודמות. עודפים מוגדרים כסכומים הכלולים בהון העצמי של החברה ושמקורם ברווח הנקי שלה, כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים, וכן סכומים אחרים הכלולים בהון העצמי לפי כללי חשבונאות מקובלים ושאינם הון מניות או פרמיה, שהשר קבע שיראו אותם כעודפים. מבחן יכולת הפירעון קובע כי חברה רשאית לחלק דיבידנד רק ככל שלא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה, הקיימות והצפויות, עת הגיע מועד קיומן. יודגש כי מבחן זה הינו מבחן שלא ניתן להתנות עליו (מבחן קוגנטי) בעוד שחברות רשאיות לחלק דיבידנד, תוך קבלת אישור של בית משפט ובכפוף לעמידה במבחן יכולת הפירעון, גם אם מבחן הרווח אינו מתקיים בפועל

פורסם בחודש מרץ 2014 להערות הציבור מסמך אשר כותרתו "הצעות חקיקה בעניין שיפור הדוחות" (להלן – "קובץ הצעות החקיקה"). ההצעות לתיקון החקיקה המוצגות בקובץ הצעות החקיקה כוללת תיקונים בחמישה נושאים עיקריים הנוגעים לדוח התקופתי: •דוח ההנהלה; •תיאור עסקי התאגיד; •פרק המימון והנזילות; •ממשל תאגידי ותיקונים נוספים.