עדכונים מקצועיים

פקיעת ההטבות במס לגבי בניינים להשכרה

בהמשך לשני חוזרים שפרסמנו בנושא זה, נבקש לעדכנכם כי באתר רשות המיסים קיים ריכוז של המידע שפורסם ביחס למודול כולל שאלות ותשובות שכיחות בנושא (40 שאלות), והנחיות ליצרני תוכנה לתפעול המודול. מודל חשבוניות ישראל נועד למצמצם את תופעת החשבוניות הפיקטיביות. במסגרת המודל, נקבע כי החל מיום 1.1.2024, רשות המיסים תנפיק מספרי הקצאה לחשבוניות מס באמצעות מערכת מקוונת. מספרי הקצאה אלה ידרשו כתנאי לניכוי מס התשומות בעסקאות שמעל לתקרה שנקבע בחוק (25,000 ₪ לשנת 2024), ובהתאם למתווה הרשום בחוק. לשאלות בנושא ניתן לפנות לרשות המיסים בדוא"ל invoices@taxes.gov.il.

בהמשך לחוזר שפורסם בנושא, נבקש לעדכנכם כי הופצו שני מסמכים לבתי תוכנה, ביחס לאפיון התוכנה המתייחס למודל הקצאת החשבוניות. לנוחיותכם מצורפים בזאת שני המסמכים. כאמור, תחולת הוראת השעה היא מיום 1 בינואר, 2024.

חוק ההסדרים לשנים 2023-2024 אושר לאחרונה בכנסת והוא כולל תיקון לחוק מע"מ כהוראת שעה ביחס להקצאת מספרי חשבוניות על-ידי רשות המיסים (להלן: "מודל הקצאת חשבוניות"). מטרת התיקון היא להקשות על מנגנון הוצאת חשבוניות מס שלא כדין (חשבוניות "פיקטיביות"), במסגרת המאבק בהון השחור.

במזכר זה נבקש לעדכנכם בדבר מספר תיקונים אשר נכללו במסגרת טיוטה ראשונה של קובץ החלטות הממשלה שאמורות להיות מאושרות במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, כמו גם, הצעה לתיקון חוק מע"מ בדבר חובת רישום ודיווח לצרכי מע"מ בישראל על-ידי תושב חוץ בגין שירותים דיגיטליים המסופקים לאדם פרטי בישראל.

ניכוי מס תשומות בקשר עם הוצאות דמי שכירות, חשמל, מים וניהול שניתן ליחסן לחדרי אוכל, מטבחים וחדרי אחסון עבור העובדים.

ברק תמ"א ים סוף 8 בע"מ (להלן: "המערערת") היא חברה שהתאגדה בשנת 2017, כחברת בת ייעודית של חברת ברק הס החזקות בע"מ (להלן: "חברת האם") והיא התקשרה בהסכם הלוואה יחיד מיום 25.1.17 עם חברת התחדשות עירונית בשם ב.ע.י. ים סוף 8 בע"מ (להלן: "ההסכם" ו- "היזם"). במסגרת ההסכם נקבע כי המערערת תעניק שירותים לאיתור גורמי מימון לפרויקט, ושירותים לתחזוקת הקשרים הפיננסיים ושירותי בקרה שוטפים. בהמשך לכך, נטען כי המערערת הצליחה לגייס את המימון הנדרש ליזם בהתאם להסכם ביניהם. במסגרת זו נטען גם כי חברת האם התקשרה עם היזם בהסכמים שלובים הכוללים השקעה ומתן שירותים, הכוללים הן תשואה קבועה ומובטחת והן תמורה השווה ל- 4% מרווחי היזם.

מלכ"רים הניגשים למכרזים של המדינה

עוסק רוכש פוליסת ביטוח אשראי מחברת ביטוח. בקרות אירוע ביטוחי עקב חדלות הפירעון של הקונה, מקבל העוסק כספים מחברת הביטוח בגין החוב שלא שולם לו על ידי הקונה. האם בנסיבות אלה רשאי העוסק להוציא "תעודת זיכוי" ולקבל את החזר המע"מ ששילם בגין עסקאותיו עם הקונה בטענה לקיומו של "חוב אבוד", או שמא אין מדובר כלל ב"חוב אבוד" משעה שהעוסק קיבל בסופו של יום את התמורה מחברת הביטוח ? זו בתמצית הסוגיה שעלתה בפס"ד.

סעיף 20 לחוק מס ערך מוסף, התשל''ו – 1975 קובע : "מי שאינו חייב בתשלום המס רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שקבע, לקבל על עצמו את התשלום, ומיום ההסכמה דינו כדין החייב בתשלומו."

לאור מספר פסקי דין שפורסמו לאחרונה בעניין חובות אבודים במע"מ ובפרט ביחס לסוגית מסד הזמנים של הוצאת תעודת זיכוי בשל חוב אבוד, מוצאים אנו לנכון, לפרט עבורכם את עיקרי הדברים, כדלהלן.

חבות הדיווח במס ערך מוסף

"שכירות מוסדית" – מסלול חדש לבניית דירות להשכרה למגורים

שאלות ותשובות - בנושא מע"מ

אי סיווג חברה העוסקת במסחר בני"ע בחשבון נוסטרו כ"מוסד כספי" – ובהתאם אי תשלום מס שכר וריווח. ע"מ 54320-04-18, י.ג.מ. השקעות בע"מ נ' רשות המיסים. מע"מ בשיעור אפס על שירותי ברוקארז' לתושב חוץ. ע"מ 69931-03-19, ג'י אף איי סקיורטיס לימיטד נ' מנהל מע"מ ת"א מרכז.

מזכר זה מתייחס להיבטי מע"מ החלים על מלכ"רים בגין עסקאות בזכויות במקרקעין. החבות במע"מ, נגזרת בין היתר, מביצועה של עסקת אקראי במע"מ הכוללת "מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט דירת מגורים, למלכ"ר, או למוסד כספי" מהווה עסקה לעניין מע"מ. מהגדרה זו עולה כי מלכ"ר אשר מוכר זכות במקרקעין לעוסק וכן מלכ"ר אשר מוכר זכות במקרקעין, שאינה דירת מגורים, למלכ"ר אחר ו/או למוסד כספי – מהווה המכירה עסקה לעניין חוק מע"מ.