עדכונים מקצועיים

נבקש להביא לידיעתכם כי רשות המסים מכריזה על הקלות נוספות בשל מלחמת חרבות ברזל: אורכות לדיווח ותשלום עד ל-27 בנובמבר 2023 לכלל הציבור ועד ל-31 בדצמבר 2023 לאוכלוסיות זכאיות. לאור המצב הביטחוני בו שרויה המדינה עקב מלחמת "חרבות ברזל", ועל מנת להקל על ציבור לקוחות רשות המסים, החליטו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ומנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', על מתן אורכה לכלל העוסקים והנישומים עד ליום שני ה-27.11.2023, לדיווח ולתשלום מע"מ, מקדמות מס הכנסה וניכויים, עבור תקופת הדיווח אוקטובר 2023 (בדיווח חד-חודשי) ועבור תקופת הדיווח ספטמבר ואוקטובר 2023 (בדיווח דו חודשי).

נבקש להביא לידיעתכם כי פורסמו שני עדכונים נוספים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" הראשון - חוק דחיית מועדים שמאפשר דחיית מועד לאדם הזכאי לכך. והשני - פיצוי למעסיק בגין שכר ששילם לעובד שביתו פונה במסגרת החלטות הממשלה.

נבקש להביא לידיעתכם כי פורסמו שני עדכונים נוספים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" הראשון - חוק דחיית מועדים שמאפשר דחיית מועד לאדם הזכאי לכך. והשני - פיצוי למעסיק בגין שכר ששילם לעובד שביתו פונה במסגרת החלטות הממשלה.

נבקש להביא לידיעתכם כי פורסמו שני עדכונים נוספים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" הראשון - חוק דחיית מועדים שמאפשר דחיית מועד לאדם הזכאי לכך. והשני - פיצוי למעסיק בגין שכר ששילם לעובד שביתו פונה במסגרת החלטות הממשלה.

לשכת רואי חשבון פרסמה ריכוז בעניין "חרבות ברזל" - ריכוז עדכונים ממוסדות המדינה עד תאריך 17.10.2023.

רשות המסים פרסמה ביום 16.10.2023 מספר הקלות נוספות בשל מלחמת "חרבות ברזל": הקלה נוספת לעוסקים, אשר מחזור עסקאותיהם לשנת 2022 אינו עולה על 50 מיליון ₪ להגיש ולשלם את הדוח התקופתי למע"מ בלבד לחודש ספטמבר 2023 עד ליום שני, 27.11.2023 ללא חיוב הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. (המשמעות היא כי מי שאינו נכנס לגדר הקלה זו נדרש להגיש את הדיווח עד ל- 26.10.2023. בעניין זה יצוין כי לשכת רואי חשבון פרסמה (באופן לא פורמאלי) בעניין זה הבהרה שהתקבלה מסמנכלית רשות המסים גב' נטע סבח, כדלקמן (ציטוט של השאלות והתשובות כלשונן): "נטע ושלמה בוקר טוב שתי שאלות בבקשה: 1. שהמעמ נדחה - זה מתעדכן אוטמטית בשעמ לכל ההרשאות כך גם מי ששידר כבר עכשיו החיוב יהיה במועד שנקבע (החדש)? 2. מי שרוצה להקדים ולשלם לפני המועד - כיצד ואיך יוכל לשלם את המעמ?" תודה רבה, ג׳ק בלנגה התשובות של גב׳ סבח: 1. לא מדובר בדחיית מועד אלא רק בהקלה. לכן ההרשאות ירדו ב 26.10 2. ניתן לשלם בכל מועד עד ה 27.11 ללא חיובים נוספים. מי שמעוניין לנצל את ההקלה של דחיית התשלום במעמד הדיווח שלא יעבור למסך התשלומים. במועד שיבחר לשלם שיכנס לתשלום. ככל שישולם עד ה 27.11 יהנה מההקלות. מי שמדווח ורוצה להנות מההקלה שלא יכנס לאפשרות התשלום. לגבי מי שכבר דיווח וללקוח יש הרשאה לחיוב חשבון ומעוניין לנצל את ההקלה, צריך להכנס למערכת המייצגים ולבטל את התשלום הספציפי הזה. בהמשך במועד שיבחר לשלם עד ה 27.11 יכנס לתשלום חובות וישלם בהרשאה. המועד החוקי נשאר ב 26.10 וההקלה לגבי עוסקים מתחת למחזור שנתי של 50 מיליון שדווח בשנת 2022, שידווחו וישלמו עד ה 27.11."

הרינו מבקשים להביא לידיעתכם כי פורסמו הנחיות אשר מטרתם להקל על גיוס תרומות במהלך המלחמה, כדלקמן:

הרינו מבקשים לעדכן כי רשויות המדינה השונות פרסמו מספר הנחיות נוספות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", בנושאים הבאים

הרינו מבקשים לעדכן כי רשות המסים פרסמה מספר הנחיות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", בנושאים הבאים: 1. הארכת תוקפת אישורי פטור מניכוי מס במקור עקב המצב הביטחוני ובמטרה להקל, ככל האפשר, על ציבור הלקוחות והמיַיצגים, רשות המסים הודיעה על הארכת תוקפם של אישורי ניכוי מס במקור שפגו ביום 30.9.2023, וזאת עד ליום 30.11.2023 (לצפייה בהודעה - לחץ/י כאן). נישומים שאין ברשותם את האישורים יכולים לפנות למשרד השומה באמצעות מערכת פניות ציבור (מפ"ל) או באמצעות מערכת פניות למשרדים למייצגים המקושרים לשע"מ. 2. הנחיות סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת פורסמה הנחייתה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים (לצפייה במכתב לחץ/י כאן). המכתב מיועד לפקידי-השומה, מנהלי משרדי מיסוי מקרקעין וממוני מע"מ. המכתב עוסק, בין היתר, בעניינים הקשורים לדיוני שומה, חובות נישומים לרשויות המס ושחרור יתרות זכות.

שוק הדיור בישראל נחשב לשוק דינמי ומשתנה, והוא תופס מקום חשוב בכלכלה הישראלית. בשנה האחרונה שוק הדיור עובר טלטלה ממספר סיבות ובכלל זה אגב עליית שיעור עליית הריבית אשר הגדיל את הוצאות המימון בכל הקשור לעסקאות נדל"ן אשר הינו לרוב שוק שמאופיין במינוף גבוה יחסית. להאטה בשוק הדיור ישנה השפעה על מספר מגזרים במשק אשר כולל בעיקרו את המגזר הפרטי ומגזר הקבלנים. ביחס למגזר הפרטי הגדלת שיעור הריבית הביאה להאטה בעסקאות המבוצעים בידי מי שחפץ לרכוש דירה למגורים אם בעצם ההחלטה לביצועה הן במישור המשקיעים והן במישור מי שחפץ לרכוש דירה למגורים בעצם ביצועה או הקטנת גודל הדירה כלומר רכישת דירה קטנה יותר שהשווי שלה נמוך יותר על מנת להתמודד עם ההחזר החודשי שגדל לאור עליית שיעור הריבית שווי התמורה אשר מוכנים לשלם לשם הרכישה לאור הצורך בהתאמת ההחזר החודשי בגין המשכנתא.

נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 5 בפברואר 2023 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ (להלן: "המערערת"). המערערת היא חברה העוסקת במתן שרותי שמירה ונקיון. למערערת אין מלאי עסקי והיא איננה עוסקת בייצור או במסחר. הוצאותיה העיקריות הן הוצאות שכר והוצאות נלוות, המשולמות מדי חודש. לעומת זאת הכנסותיה מהשרותים אותם היא מספקת מתקבלות באיחור של 60 ימים בממוצע. במהלך השנים 2017 - 2013 המערערת הכינה שני "סטים" של דיווחים חשבונאיים: דוח חשבונאי אחד הוכן על בסיס מצטבר ואשר שימש לצרכי פעילותה המסחרית, לרבות הצגתו לבנקים לשם קבלת אשראי וחלוקת דיבידנד על בסיסו, ודוח חשבונאי נוסף שהוכן על בסיס מזומן ששימש את המערערת רק בדיווחיה לפקיד השומה. יצוין כי בשנים שקדמו לשנים שבערעור, המערערת ערכה דוחות על בסיס מצטבר והתאימה אותם לצרכי מס לבסיס מזומן ב- "דוח ההתאמה", זאת בהתאם להודעה שפרסמה רשות המיסים אשר התירה שיטת דיווח זו.

נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 13 בפברואר 2023 ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין בית חוסן בע"מ (להלן: "החברה") ובעניין מאיר סיידה (להלן: "סיידה"). בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שניתן ביום 1 בנובמר 2020 מפי כבוד השופטת א. וינשטיין (להלן "השופטת") בעניין חברת בית חוסן בע"מ (להלן: "החברה") עיקרי הדברים היו כדלקמן: החברה היא איגוד מקרקעין והכנסותיה הם מהשכרת מבנים. בעקבות סכסוך בין אחת מבעלי המניות בחברה, ציפורה נוישטאט, (להלן: "ציפורה") לבין יתר בעלי המניות (להלן: "יתר בעלי המניות") אשר אף הובילו בשנת 2012 להגשת תובענה על-ידי ציפורה נגד החברה, ובעלי המניות בחברה (להלן: "התובענה"). הצדדים לתובענה הגיעו להסכם פשרה ביום 11.8.2013, בגדרו הוסכם כי ציפורה תמכור לחברה את מניותיה, אשר היוו %18.75 מכלל מניות החברה, תמורת סך של 2,486,000 ש"ח (להלן: "עסקת הרכישה העצמית"). הרכישה העצמית מומנה באמצעות לקיחת הלוואה מהבנק. על הרכישה כאמור שילמה החברה מס רכישה כנדרש. על ההלוואה האמורה נוצרו הוצאות ריבית והחברה דרשה בניכויים.

נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 5 בפברואר 2023 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ (להלן: "המערערת"). המערערת היא חברה העוסקת במתן שרותי שמירה ונקיון. למערערת אין מלאי עסקי והיא איננה עוסקת בייצור או במסחר. הוצאותיה העיקריות הן הוצאות שכר והוצאות נלוות, המשולמות מדי חודש. לעומת זאת הכנסותיה מהשרותים אותם היא מספקת מתקבלות באיחור של 60 ימים בממוצע. במהלך השנים 2017 - 2013 המערערת הכינה שני "סטים" של דיווחים חשבונאיים: דוח חשבונאי אחד הוכן על בסיס מצטבר ואשר שימש לצרכי פעילותה המסחרית, לרבות הצגתו לבנקים לשם קבלת אשראי וחלוקת דיבידנד על בסיסו, ודוח חשבונאי נוסף שהוכן על בסיס מזומן ששימש את המערערת רק בדיווחיה לפקיד השומה. יצוין כי בשנים שקדמו לשנים שבערעור, המערערת ערכה דוחות על בסיס מצטבר והתאימה אותם לצרכי מס לבסיס מזומן ב- "דוח ההתאמה", זאת בהתאם להודעה שפרסמה רשות המיסים אשר התירה שיטת דיווח זו.

סעיף 5 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") דן בפעולות נוספות אשר נחשבות כמכירה לעניין החוק בנוסף לפעולות הנכנסות להגדרת מכירה בסעיף 1 לחוק. באחת הפעולות הנוספות הללו, עוסק סעיף 5(ב) לחוק והיא נקראת "שינוי יעוד" של נכס מקרקעין מרכוש קבוע למלאי עסקי. אחת הדוגמאות לשינוי יעוד הינה, קבלן אשר מחליט לשנות את ייעוד הבניין ששימש אותו כרכוש קבוע וממנו ניהל את משרדו ועסקיו, לחלק ממלאי הבניינים שאותם הוא מתכוון למכור במסגרת עסקו. שינוי יעוד היא פעולה שאינה מתרחשת בין 2 צדדים שונים אלא ע"י אישיות משפטית אחת, בינה לבין עצמה, כך שהדבר היחידי שמשתנה בשינוי הייעוד – הוא המהות הכלכלית שלשמה מוחזק הנכס אצל אותה אישיות משפטית, ללא מימוש הנכס וללא רווח כתוצאה משינוי היעוד.

נבקש להביא לידיעתכם כי פורסם ביום 22 במרס 2022 ניתן פס"ד של בית המשפט העליון בעניין ע"א 6409/19 אשר במסגרתו נקבע כי אין לכלול הוצאות פיתוח עתידיים במקרקעין שהרוכש התחייב לשאת בהן לעניין שווי המקרקעין בחישוב חבות מס הרכישה.

ההבדל בין עסקה מוצלחת לעסקה גרועה בנדל"ן (ולעתים מאוד-מאוד גרועה), טמון פעמים רבות בשאלה מהו המס שיוטל על המהלך. על יחיד או חברה אשר מבצעים מכירה/השכרה של מקרקעין, חל מס בשיעור של עד 47% ו- 23%, בהתאמה. בנוסף, במקרה של חברה, על מנת ליהנות מרווחיה, נדרשים בעלי המניות למשוך דיבידנד שממוסה בשיעור של 25% או 30% (מס עד הבית של כ - 46.1%). החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק") הינו כלי מרכזי של הממשלה לעידוד השקעות איכותיות בישראל ולשם כך מעניק תמריצים הכוללים הטבות מס ומענקי מדינה. החוק פונה למספר ענפים, שהעיקרי שבהם עידוד חברות תעשייה, תוכנה והיי-טק. כמו כן החוק קובע מסלולי הטבות ליזמים בתחומי התיירות, כגון: בתי מלון, מלונות בוטיק, הוסטלים וכן הטבות ליזמים בתחום בניית דירות מגורים להשכרה.