עדכונים מקצועיים

בבחינה של שני העשורים האחרונים, ניתן לראות כי היקף ההרוגים בתאונות העבודה בתחום הבנייה בישראל חריג ומציב את מדינת ישראל בין המדינות הבולטות לרעה בעולם. בממוצע היקף ההרוגים בבנייה בישראל גדול פי 3 מהממוצע במדינות ה-OECD. למרות נתון חריג זה, עד לפני כארבע שנים הנושא לא קיבל הד תקשורתי ולא זכה למענה מתאים בקרב הרגולטור וגופי האכיפה השונים. הדבר בא ליידי ביטוי בין היתר במספר הקבלנים הזניח שהועמד לדין בגין עבירות בטיחות או מות עובדים בתאונות עבודה. גם המעטים שהועמדו לדין, בד"כ רמת ההחמרה מולם בדין הייתה נמוכה יחסית ולא תמיד בגלל חוסר אשמה, כי אם גם עקב תהליכי חקירה והעמדה לדין לא מקצועיים דיים.

בשנת 2020 הייתה עליה של כ – 50% בדיווחים למערך הסייבר הלאומי, מדובר על כ – 14,300 פניות. אירועי הסייבר המדווחים הינם פריצות לאנשים פרטים, עסקים וחברות ממגזרים שונים. מרבית הפריצות התקיימו לחשבונות פרטים שבעזרתם לאחר מכן ניתן למנף את תוצאות התקיפה לגניבת מידע רגיש ממקום העבודה.

מגפת הקורונה מהווה מקפצה לטכנולוגיות בתעשיות הישראליות אך גם חושפת אותן לפיקוח על ייצוא, שרבים אינם מודעים לו – דבר העלול לגרור סנקציות פליליות ועיצומים כספיים. עו״ד אסף גל מסביר על מה חשוב לשים דגש

כולנו עדים בעת האחרונה למגמה הולכת וגוברת של הידוק האכיפה של רשויות החוק בישראל ובעולם נגד שחיתות ומתן שוחד לעובדי ציבור זרים וברור כי מגמה זו רק תלך ותגבר. הפרשה האחרונה היא של חברת תמציות הריח פרוטרום, כאשר רק בשבוע שעבר שוחררו בערבות בכירים לשעבר בחברה לאחר שנעצרו לחקירה בחשד כי היו מעורבים בתשלומי שוחד לפקידי מכס ובמתן עמלות אסורות למשווקים ברוסיה ואוקראינה. מצב דברים זה מחייב פיקוח ובקרה של הקברניטים בארגונים השונים לצורך מניעה של מקרים כדוגמת אלה בגבולות הארגון עליו הם אמונים.

ביוני 2018 החלה הרשות לני"ע האמריקאית (SEC) לבחון את האפשרות לתיקון ההגדרות המופיעות בתקנת הרשות Rule 3-05 of Regulation S-X הכוללות את ההגדרות הבאות: • "חברות דיווח קטנות"- Smaller Reporting Company (SRC); • " חברה ציבורית שאחזקת הציבור בה בין 75 מיליון דולר ל- 700 מיליון דולר "- Accelerate Filer (AF) ; • " חברה ציבורית שאחזקת הציבור בה עולה על 700 מליון דולר " Large Accelerate Filer (LAF); וכן לבחון את התנאים לעמידה בהגדרות אלו. התיקון נועד להחריג חברות SRC אשר טרם החלו לייצר הכנסות משמעותיות- Non Accelerated Filers (NAF), להפחית עלויות ציות רגולטוריות תוך שמירה על הגינות הולמת כלפי המשקיעים והקלה על כללי גיוס הון.

על מנת לסייע לארגונים לשקם את מערכי הבקרה במציאות המורכבת שנוצרה בעקבות המשבר בנתה מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה סט בדיקות ייעודיות וממוקדות לניטור פעולות חריגות שבוצעו באזורים רגישים בתהליכי העבודה בארגון החשופים לאירועים של הונאות ומעילות. הבדיקות תבוצענה על ידי מומחים בתחום הביקורת החקירתית ויתמקדו בתקופת משבר הקורונה.

שנת 2019 מסמנת עשר שנים לחשיפתה של הונאת הפונזי הגדולה העולם, המוערכת בסך של 65 מיליארד דולר, שהתבצעה על ידי ברנרד מיידוף, בעליה של חברת ההשקעות "ברנרד מיידוף" ויו"ר הנאסד"ק לשעבר. מהי הונאת פונזי? וכיצד ניתן לזהות אותה?

בקרוב אמור לעבור תיקון חוק אשר יגביר את הפיקוח על העמותות בישראל. רו"ח דורון כהן, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel משער שאולי בעקבות התיקון לחוק התרומות מחברות עסקיות לעמותות שזקוקות לכספים יגדלו. קראו עוד במאמר.

מסקרים שנערכו לאחרונה, עולה תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לגידול בשיעור מקרי ההונאות החשבונאיות. בסקר בינלאומי שנערך על ידי לשכת בוחני ההונאות העולמית (ACFE) ופורסם בשנת 2016, שבמסגרתו נבדקו אירועי הונאות, מעילות ומעשי שחיתות שנחקרו במדינות שונות ברחבי העולם, נמצא כי קיים גידול בשיעור ההונאות החשבונאיות מבין כלל האירועים שנחקרו.

ישנם שלושה סוגי דיווחים בדבר ארגונים נותני שירות (לשכות שירות) - SOC2, SOC1 ו- SOC3. במאמר זה תמצאו הסברים על ההבדלים בין סוגי ה- SOC השונים ועל הקשר שלה ל- SAS70.

הביקורת הפנימית של חברות ציבוריות נכנסה לעידן חדש. המקצוע והדרישות השתנו דרמטית, הן מצד הרגולטור והן מצד הדירקטורים. על מנת לעמוד בקצב המהיר של הרגולציה אבל גם להיות טובים, בעלי ערך, חסכוניים ויעילים יותר עבור החברות הציבוריות, על המבקרים לאמץ גישת ביקורת פנימית אחרת: מותאמת אישית, בעלת ראייה רחבה ועם יכולת התמחות במספר רב של תחומים בו-זמנית. ישבנו לשיחה עם רו"ח יוסי גינוסר מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel, על מנת להבין קצת יותר מה טומן בחובו העתיד וכיצד צריכה להראות ביקורת פנימית מודרנית בעידן הטכנולוגי והרגולטורי החדש.

במדגם שנערך לאחרונה ע"י חברת פאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel שכלל בחינת תלושי שכר של כ-100 עובדים הזכאים לתשלום בגין שעות נוספות במוצ"ש ומועסקים ב-30 חברות שונות נמצא כי בכלל המקרים שנדגמו לא שולמו לעובדים שהועסקו במוצ"ש שעות בשיעור 150% כנדרש. חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על העסקת עובדים ביום המנוחה השבועית למעט מקרים בהם יש היתר כללי או היתר מיוחד להעסקה כזו. סעיף 7 בפרק השלישי לחוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר כי שעות המנוחה השבועית יהיו לפחות 36 שעות כאשר שר העבודה רשאי לקבוע לעבודות מסוימות מינימום של 25 שעות מנוחה שבועית. כפועל יוצא מזה ועל פי הפסיקה, עובד אשר לא קיבל הפסקה בת 36 שעות זכאי במוצאי שבת לתשלום בשיעור 150% עד לחצות.

אחד הביטויים החזקים ביותר של הגישה האירופית הוא רגולציית ה-GDPR (General Data Protection Regulation) שתיכנס לתוקף מלא ב-25 במאי השנה. הרגולציה קובעת שהמשתמש עליו נאספים נתונים הוא הבעלים של אותם נתונים ומטילה קנסות ועיצומים חמורים על גופים שיפרו את המגבלות על איסוף, עיבוד והגנה על מידע אישי של אזרחי האיחוד האירופי – קנסות שיכולים להגיע עד 4% ממחזור ההכנסות העולמי של הגוף הנקנס או עד 20 מיליון אירו. רגולציית ה-GDPR היא אחד מנושאי השיח החמים בעולם ה-IT, אך הדיון בעניינה מחמיץ במידה רבה את המשמעויות וההשלכות הרחבות יותר שגלומות ברגולציה זו על הכלכלה הדיגיטלית העולמית.

ב-4 למרץ 2018 פרסמה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון טיוטת חוזר "תיקון החוזר המאוחד: מעילות והונאות מצד גורמים בתוך הארגון וגורמים מחוץ לארגון". הטיוטה מאמצת את תפיסת ארגון ה- COSO שפורסמה בספטמבר 2016 "מדריך למניעת הונאות ומעילות" (ראה פירוט בהמשך) והינה חלק בלתי נפרד מעקרון 8 של COSO 2013. הטיוטה קובעת מספר צעדים שעל הגוף המוסדי על מנת להקטין את הסיכון למעילות והונאות.

התאונות בבניין הן מכת מדינה, מניעתן היא גם אינטרס של הקבלנים. 12 בני אדם נהרגו מתחילת השנה באתרי בנייה, משרד העבודה עושה הרבה במאבק בתופעה, אבל זה לא מספיק. הקבלנים יכולים וצריכים לבנות מערכת אכיפה פנימית אפקטיבית, שתשלים את פעולת המדינה, תחסוך חיי אדם ותסייע לקבלנים עצמם.

בחודש ספטמבר 2017 קבע בג"צ שיש לשלם בגין מסתננים מארצות אפריקה בגינם היטל העסקה בשיעור 20% ממשכורתם (בדיוק כמו עובדים זרים). כתוצאה מכך מס הכנסה התחיל להפיק שומות 6 שנים רטרואקטיבית. בחלק מהמקרים ההיטל יכול להביא לפשיטת רגל של עסקים. גביית המס רטרואקטיבית אינה סבירה ועלולה להסב יותר נזק מאשר תועלת, למחוקק ולרשות המסים יש להימנע מגביית המס רטרואקטיבית. קראו עוד במאמר שלפניכם.