עדכונים מקצועיים

להלן עיקרי ממצאי סגל הרשות: שעבוד של מניות חברה מוחזקת ( חברה מאוחדת, חברה כלולה או נכס פיננסי) • שעבוד חשבון עודפים • שעבוד על נכס •

העמדה המשפטית הציגה מתווה לטיפול בבעיית עודף הגילוי והסרבול בדוחות, במטרה לפתור מספר בעיות הנוגעות לשימושיות הדוחות. מבנה העמדה המשפטית כלל תחילה התייחסות כללית לאופן ההתמודדות עם הבעיות הקיימות הניבטות מן הדוחות הכספיים בכללותם (הן הדיווח הכספי והן יתר חלקי הדוח) ולאחריה הובאו במסגרתה הצעות ודוגמאות ספציפיות ליישום הלכה למעשה (בכל הקשור לנסיבות של הכללת מידע בלתי מהותי, קיומן של כפילויות, מידע המהווה "שכבות גיאולוגיות" וניסוח בלתי מובן), וזאת בדרך של טבלה מרכזת.

להלן תמצית דרישות גילוי שהוצעו במסגרת טיוטת ההצעה חלף הדרישה הנוכחית להצגת דוח סולו: תיאור עסקי התאגיד בחברות החזקה • גילויים ייעודיים באשר למצב פיננסי ונזילותי בתאגידים שהציעו תעודות התחייבות לציבור •

ככלל ומבלי להידרש לדיון בשאלות פרשניות של הדין האמריקאי, עמדת סגל הרשות היא כי לא צריך להתקיים הבדל בין חובות הדיווח החלות על חברות ישראליות אשר פרק ה'3 חל עליהן ובין חובות הדיווח החלות על חברות ישראליות הנסחרות בבורסות הזרות בלבד. לעמדת הרשות, מסקנה זו עולה באופן ברור מתכלית הרישום הכפול ומאחר והוא נועד לעודד חברות הנסחרות בבורסות הזרות להירשם למסחר גם בבורסה לניירות ערך בת"א וזאת מבלי שיידרשו לגילוי נוסף רק בשל פעולה זו.

גוף הפרסום המקצועי כולל שלושה פרקים מרכזיים: שיקולים בנוגע להתקשרות בכללותה • היבטים בתהליך הערכת השווי • דוח הערכת השווי •

ההצעה המעודכנת קובעת את הבסיס להצגת דוחות כספיים המיועדים לישויות המיישמות את כללי החשבונאות המקובלים בישראל (Israeli GAAP), דהיינו, ישויות שחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968, אינו חל עליהן וכמו כן אינה חלה על מלכ"רים. ההצעה המעודכנת מפרטת דרישות כוללות להצגת דוחות כספיים, הנחיות לגבי המבנה שלהם ודרישות מינימליות לגבי התוכן שלהם אך אינה כוללת דרישות הכרה ומדידה כלשהן.

בהתאם לתקנות התאפשרה דחייה במועד הראשון לקביעת מדיניות התגמול לגבי חברות ציבוריות שאינן נכללות במדד ת"א 100 וכן לגבי חברות אג"ח, ניתן פטור מאישור אסיפה כללית ומהתייחסות לשיקולים ולאמות המידה שבחוק למדיניות תגמול של חברה, שעלות שכר נושאי המשרה בה אינה עולה על עלות שכר של מנכ"ל משרד ממשלתי וכן נקבעו הקלות לגבי אישור אסיפה כללית לביטוח אחריות מקצועית של נושאי משרה בחברה

השפעות החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים על הדוחות הכספיים לתקופות ביניים בשנת 2013 בוטל המתווה להורדת שיעורי המס במפעל מועדף באופן לפיו שיעור מס החברות המוטל על חברות הפועלות באזור פיתוח א' הועלה החל משנת 2014 ואילך ל- 9% ושיעור המס לחברות הפועלות באזור אחר הועלה החל משנת 2014 ל-16% שיעור המס שיחול על דיבידנד המחולק ע"י חברה מוטבת או ע"י חברה מועדפת הועלה משיעור של 15% ל-20%. חברה המחלקת דיבידנד מרווחי שערוך תיחשב כמי שמכרה את הנכס בגינו נרשמו רווחי שערוך ורכשה אותו מחדש ("מכירה רעיונית"). בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 12, מסים על ההכנסה (IAS 12), מסים שוטפים בגין התקופה השוטפת נמדדים לפי הסכום שחזוי שישולם לרשויות המס (או שיושב מרשויות המס), תוך שימוש בשיעורי המס ובחוקי המס אשר נחקקו או אשר חקיקתם הושלמה למעשה, עד לסוף תקופת הדיווח.

ההקלות המוצעות •ביטול החובה לפרסם דוח על הבקרה הפנימית ודוח רואה החשבון המבקר על הבקרה הפנימית בחברות הקטנות, כך שחברות קטנות תחויבנה בצירוף הצהרות מנהלים בלבד; •העלאת סף המהותיות בקשר עם צירוף הערכות שווי ל- 20% (חלף 10% על פי הדרישה הנוכחית); •מתן פטור מיישום הוראות התוספת השנייה בתקנות דוחות תקופתיים ומידיים (פרטים בדבר חשיפה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם, "דוח גלאי"), לחברות קטנות אשר החשיפה שלהן לסיכוני שוק הנובעים ממכשירים פיננסיים הינה נמוכה מסף מסוים שייקבע; •מתן פטור מחובת הצירוף של דוחות חברה כלולה לדוחות הביניים של חברות קטנות (למעט במקרים בהם החברה הכלולה מהווה רכיב משמעותי בדוחות הכספיים), אולם תוך הותרת דרישת צירוף לדוחות כספיים שנתיים.

ביום ה- 25 ביוני 2013 פרסם סגל הרשות לניירות ערך טיוטת הנחיה להערות הציבור שעניינה גילוי בדבר מדיניות תגמול ותנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה (שכר בכירים). מטרת הנחית הגילוי הינה להתאים את חובות הגילוי החלות על חברות בקשר עם תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה לחובות המהותיות שהוטלו עליהן לאחרונה במסגרת תיקון 20 עד לתיקון התקנות בנדון.

המקבץ הנוכחי של הקלות מוצעות, המובא לאישור המליאה לצורך פרסום להערות הציבור, נוגע לתיקונים בשלושת החוקים עליהם מופקדת רשות ניירות ערך ובקבצי תקנות שונים. התיקונים העיקריים עוסקים בהקלות בתחום האכיפה (עיצומים כספיים המוטלים על ידי הרשות), הארכת התקופה לגיוס כספים על פי תשקיפי מדף, הרחבת הנסיבות לסיום חובות הדיווח של תאגידים מדווחים, הקלות שונות בתחום קרנות הנאמנות ועוד.

תיקון תקן חשבונאות בינלאומי 36, ירידת ערך נכסים – תיקון זה מבהיר בדבר דרישות הגילוי הנוגעות לסכום בר ההשבה (recoverable amount) של נכסים שאינם כספיים אשר חלה ירידה בערכם בנסיבות בהן הסכום בר ההשבה התבסס על השווי ההוגן בניכוי עלויות מימוש. •פרשנות מספר 21 בנושא היטלים (IFRIC 21, Levies) – הפרסום מהווה פרשנות לתקן חשבונאות בינלאומי 37, הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים (IAS 37). מטרת הפרשנות, לספק הנחיות בנוגע לטיפול החשבונאי (תוך התמקדות בעיתוי ההכרה) בהתחייבויות לתשלום היטלים אשר הושתו על ישויות על ידי גורמים ממשלתיים ואשר אינם בגדר תשלומי מסים על ההכנסה.

הפניית תשומת לב לאי וודאויות אשר לתוצאותיהן עשויה להיות השפעה משמעותית על הדוחות הכספיים עד לכדי ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומו של הגוף המבוקר כעסק חי בהתאם לתקן ביקורת 72 של לשכת רואי חשבון בישראל העוסק במקרים בהם דוח רואה חשבון מבקר כולל שינוי מהנוסח האחיד.

עניינן של התקנות המוצעות במסגרת ההצעה לעיגון הינו כאמור עיגון הוראות ההנחיה כהסדר קבע בתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים. ההצעה לעיגון כללה במסגרתה מספר תיקונים לעומת נוסח ההנחיה לרבות קביעת הוראה ספציפית למתן ארכה לפרסום דוחות מתוקנים בהתקיים תנאים כמפורט בהצעה לעיגון.

עריכת הדוחות הכספיים לתקופות הביניים של שנת 2013 של החברות הכפופות לחוק ניירות ערך ותקנותיו

הופצו במהלך שנת 2012 מספר חוזרים מקצועיים אשר כללו סקירה תמציתית של עיקרי התקנים האמורים, הוראות המעבר שלהם והשפעתם האפשרית על הדוחות הכספיים