עדכונים מקצועיים

מזכר זה מתייחס להיבטי מע"מ החלים על מלכ"רים בגין עסקאות בזכויות במקרקעין. החבות במע"מ, נגזרת בין היתר, מביצועה של עסקת אקראי במע"מ הכוללת "מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט דירת מגורים, למלכ"ר, או למוסד כספי" מהווה עסקה לעניין מע"מ. מהגדרה זו עולה כי מלכ"ר אשר מוכר זכות במקרקעין לעוסק וכן מלכ"ר אשר מוכר זכות במקרקעין, שאינה דירת מגורים, למלכ"ר אחר ו/או למוסד כספי – מהווה המכירה עסקה לעניין חוק מע"מ.

סוגית המע"מ בגין חילוט ערבות מורכבת היא ודורשת בחינה מעמיקה של העובדות הרלוונטיות, במטרה להתחקות אחר הטיפול הראוי מבחינת דיני המע"מ. כפי שנראה להלן, בתי המשפט הכריעו בעניין באופנים שונים, כאשר אותו שופט הגיע לשתי החלטות הפוכות. חילוט ערבות יכול להתבצע הן מצד הלקוח והן מצד הספק. נראה כי ביחס להיבטי המע"מ בחילוט הערבות, יכולות להיות ארבע חלופות שונות של טיפול

בעקבות התפרצותו והתפשטותו המתמשכת של נגיף הקורונה בעולם ובישראל, הטלת מגבלות תנועה וסגר על המשק, סגירת נתב"ג ופעולות נוספות, קיימת האטה כלכלית במשק אשר קיים חשש שתלך ותעמיק, שבעקבותיה ניתן להניח כי חברות רבות ועוסקים יקלעו לקשיים אשר עלולים להוביל להליכי חדלות פירעון ופשיטות רגל. בהתאם, ייתכנו מקרים בהם עוסקים אשר סיפקו שירותים או טובין לחברות עם קשיים כלכליים ותזרימיים, יתקשו לגבות את התמורה עבור העסקה. לנוכח האמור, מצאנו לנכון לסקור עבורכם בתמצית את עמדת רשות המע"מ ביחס להוצאת תעודות זיכוי בשל חובות אבודים, כדלהלן.

ביום 30.12.2020 פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח ביחס לשנת 2020. כאמור, ביום 30.11.2015 פורסם חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (להלן: "החוק") הקובע חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".

בתאריך 21/09/20 פורסמו שלוש החלטות מיסוי בנושא במע"מ, כדלקמן: 1. החלטת מיסוי בגין מתן שירותי תמיכה בתוכנה לעוסק תושב אזור אילת . 2. החבות במע"מ בגין הוצאות מימון ערבות להבטחת השקעות של רוכשי דירות 3. החבות במע''מ בשל סכומים המשולמים ע''י משרד הבנוי והשיכון כתוספת סבסוד הוצאות פיתוח – החלטת מיסוי שאינה בהסכם.

לאחרונה, ניתן פסד דין של בית המשפט העליון (ע"א 7195/17, 10028/17) בו נדונה, בין היתר, השאלה האם הריבית המקסימלית הקבועה בחוק הריבית ובצו הריבית כוללת את רכיב המע"מ, או שמא מדובר ברכיב חיצוני לריבית, אשר ניתן לגבותו בנוסף לריבית המקסימלית המותרת ? בית המשפט העליון כי יש לקבוע שתשלום המע"מ "המגולגל" על הלווה בעסקה למתן אשראי הוא חלק מהתמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן, ומשכך הוא כלול בריבית כהגדרתה בחוק הריבית. על-כן המלווה אינה רשאית לגבות את תשלום המע"מ בנוסף לריבית בגובה 13%, שהיא הריבית המקסימלית המותרת במקרה הנדון.

אדם פרטי מקבל בירושה קרקע שנרכשה על-ידי הוריו/הורה הוריו לפני עשרות שנים, בגינה לא בוצעה כל הליך תכנוני וכל הליך יזמי. לימים בוצע שינוי ייעוד בקרקע כך שניתן להקים עליה יחידות למגורים ולמסחר. האדם מתקשר בעסקת קומבינציה עם קבלן לפיו ימכור לקבלן חלק מהמקרקעין בתמורה לקבלת יחידות דיור ונדל"ן מסחרי

במרכזו של פסק הדין עומד ערעור על שומה לפי מיטב שפיטה שהוציא מנהל מע"מ רמלה (להלן: "מנהל מע"מ") לאיחוד העוסקים (להלן: "איחוד העוסקים") הכולל שש חברות שאחת מהן, תנועה שירותי לוגיסטיקה ואחסנה (בפירוק) בע"מ, מצויה בפירוק (להלן "תנועה"). ביסוד השומה שהוצאה על ידי מנהל מע"מ, עומדת הודעת זיכוי שהוציאה חברת רקיט בנקיזר (להלן: "רקיט") לתנועה בגין חשבוניות שלא שולמו לה, בגובה 95% מהחוב בהתאם להודעת המפרק כי הסך שיוחזר יהיה כ-5% מהחוב. איחוד העוסקים לא הקטין את מס התשומות בהתאם להודעת הזיכוי, ועל כן הוציא מנהל מע"מ את השומה.