עדכונים מקצועיים

תקן חשבונאות בינלאומי 21, השפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ (IAS 21, להלן - "התקן") קובע כיצד על ישות לכלול עסקאות במטבע חוץ ופעילויות חוץ בדוחותיה הכספיים, וכיצד לתרגם דוחות כספיים למטבע הצגה. בהתאם לתקן, ישות עשויה לבצע פעילויות חוץ (activities foreign) בשתי דרכים- עשויות להיות לה עסקאות במטבעות חוץ וכן ייתכן שיהיו לה פעילויות חוץ. בנוסף, ישות עשויה להציג את דוחותיה הכספיים במטבע חוץ. בחודש אוגוסט 2023 פרסמה הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB) תיקון לתקן העוסק בהיעדר יכולת המרה (Lack of Exchangeability) (להלן - "התיקון"). בהתאם לתקן, עסקה במטבע חוץ תירשם, בעת ההכרה לראשונה, במטבע הפעילות, תוך שימוש בשער החליפין המיידי (SPOT) בין מטבע הפעילות לבין מטבע החוץ במועד העסקה. טרם התיקון קבע התקן כי אם לא קיימת באופן זמני (temporarily) יכולת המרה בין שני מטבעות, השער שנעשה בו שימוש הוא השער העוקב הראשון שבו ניתן לבצע את החליפין. עם זאת, טרם התיקון לא התקיימו הנחיות בהתייחס למצבים בהם לא התקיימה יכולת המרה באופן שאינו זמני.

ביום 25 באוקטובר 2023 פרסמה רשות ניירות ערך (להלן - "הרשות") הודעה לתאגידים שעניינה אישור חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 (להלן - "ההודעה" ו- "החוק", לפי העניין). החוק קובע, בין היתר, כי אישור רגולטורי שפקע או שצפוי לפקוע במהלך התקופה שחלה מיום 7 באוקטובר 2023 עד ליום 7 בינואר 2024 (להלן - "התקופה הקובעת"), יידחה מועד פקיעת תוקפו בשלושה חודשים. אישור רגולטורי כולל, בין היתר, את היתרי הרשות לפרסום תשקיף מדף ואישורים להארכת תשקיף מדף ב-12 חודשים נוספים (היינו, שנה שלישית) על פי סעיף 23א לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968). משמעות האמור בחוק הינה שתקופת תוקפם של תשקיפי מדף, העתידים לפקוע במהלך התקופה הקובעת, תוארך לפרק זמן של שלושה חודשים נוספים במהלכם יתאפשר המשך שימוש בתשקיף המדף.

לאור המצב הביטחוני הפוקד את מדינת ישראל, אשר יש לו השפעה לא מבוטלת על הפעילות העסקית של תאגידים מדווחים רבים ועל הגורמים האמונים על עריכת הדוחות הכספיים ועל רקע מצב המלחמה שהוכרז על ידי ממשלת ישראל, שתחילתו ביום 7.10.2023 ובהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 36(ח) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968 (להלן - "חוק ניירות ערך"), פרסמה רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות" או "הרשות") ביום 16 באוקטובר 2023, הודעה בדבר ארכה במועד פרסום הדוח לרבעון שלישי 2023 (להלן - "ההודעה").

בשלהי חודש יוני 2023, פרסמה הוועדה הבינלאומית לתקינה בנושא קיימות (International Sustainability Standards Board או "ISSB") שני תקני גילוי בינלאומיים בנושא קיימות (International Sustainability Disclosure Standards ): תקן IFRS S1 בדבר דרישות כלליות לגילוי אודות מידע פיננסי הקשור לקיימות (General Requirements for Disclosure of Sustainability-related Financial Information) תקן IFRS S2 בדבר גילויים הקשורים לאקלים (Climate-related Disclosures) שני התקנים האמורים ייכנסו לתוקף החל מיום 1 בינואר 2024 או לאחריו. תקנים אלו באופן משולב, מהווים נקודת פתיחה להתוויית בסיס אודות הדיווח והגילוי בנושאים בעלי זיקה לקיימות.

כזכור, בספטמבר 2019 פרסמה רשות ניירות ערך (להלן - "הרשות") מסמך היוועצות בנוגע למעבר לדיווח דוחות כספיים במתכונת iXBRL שהינה מתכונת דיווח המקובלת בעולם (להלן - "מסמך ההיוועצות") אשר נועדה לשפר את יכולת הגישה והניתוח של משתמשי הדוחות הכספיים בארץ ובעולם לנתונים המופיעים בהם.

חברה העוסקת בהקמת וניהול פרויקטים להפקת חשמל סולארי בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בארה"ב. בהתאם למדיניות הממשל הפדראלי בארה"ב לעידוד הקמת פרויקטים להפקת אנרגיה מתחדשת, ניתנים מענקים שונים לחברות שפועלות בתחום זה.

חברה זיהתה ארבעה מגזרי פעילות ("המגזרים המזוהים") בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 8 (IFRS 8, להלן - "התקן"). החברה הציגה בדוחותיה הכספיים שלושה מגזרי פעילות מדווחים בלבד, זאת לאחר קיבוץ של שניים מהמגזרים המזוהים ("המגזר המקובץ"). לעמדת החברה, המגזרים המזוהים ניתנים לקיבוץ בהתאם להוראות התקן עמידתם בכל הקריטריונים לקיבוץ המפורטים בסעיף 12 לתקן, כמפורט להלן:

על רקע השינוי המשמעותי שחל בסביבת הריבית, לווים רבים המסתמכים על אשראי למימון פעילותם, ובפרט כאלה שפעילותם אינה מייצרת מקורות מספקים לשירות החוב המממן את פעילותם עלולים להתקשות לעמוד בפירעון הלוואות שלקחו, בין היתר, מחברות אשראי חוץ בנקאי אשר נסחרות בבורסה.

לצורך עריכת הדוחות הכספיים לתקופות הביניים של שנת 2023 של החברות הכפופות לחוק ניירות ערך ותקנותיו מצורפים קישורים כדלקמן: לדוחות הכספיים לדוגמה לתקופות ביניים של שנת 2023 הערוכים בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מספר 34 ובהתאם להוראות הגילוי לפי פרק ד' לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל - 1970 לחץ/י כאן. הדוחות הכספיים לדוגמה לתקופות ביניים כוללים, בין היתר, דרישות גילוי שנקבעו במסגרת תקני IFRS חדשים, הבהרות חדשות לתקנים, שיפורים לתקני IFRS ודרישות גילוי בהתאם להוראות הגילוי לפי פרק ד' לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל - 1970. לנוחותכם, במסגרת פתיח לדוחות הכספיים לדוגמה לתקופות ביניים נכלל מזכר הכולל דגשים והבהרות המפרט, בין היתר, בדבר עיקרי השינויים ביחס לדוחות הכספיים השנתיים לדוגמה לשנת 2022. למידע הכספי הנפרד לדוגמה לתקופות ביניים של שנת 2023, הנדרש מכוח תקנה 38ד לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל - 1970, בפורמט PDF לחץ/י כאן. המידע הכספי הנפרד לדוגמה ערוך בהתאם לעקרונות תקנה 38ד לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל - 1970 ולתוספת העשירית לתקנות אלה.

הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן - "הוועדה המקצועית" ו- "המוסד לתקינה", בהתאמה) אישרה בחודש אפריל 2023, את תקן חשבונאות מספר 45, הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים וגילוי לגבי סיוע ממשלתי (להלן - "תקן 45" או "התקן"). תקן 45 מבוסס בעיקרו על ההוראות העיקריות בתקן חשבונאות בינלאומי 20, הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים וגילוי לגבי סיוע ממשלתי (IAS 20, להלן - "התקן הבינלאומי") ובפרשנות מספר 10 של הוועדה המתמדת לפרשנויות, סיוע ממשלתי ללא קשר לפעילויות תפעוליות (SIC 10). עם זאת, התקן כולל מספר הבדלים ביחס לתקן הבינלאומי (ראה להלן).

במהלך חודש פברואר 2023 פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") מספר החלטות אכיפה חשבונאיות במגוון נושאים כדלקמן: החלטת אכיפה חשבונאית 23-1 - אופן חישוב שווי הוגן של השקעה במניות שנרכשה בתמורה להנפקת מניות, החלטת אכיפה חשבונאית 23-2 - טיפול בשינוי תנאי חכירה, החלטת אכיפה חשבונאית 23-3 - סיווג שיתוף פעולה בין צדדים כפעילות משותפת.

כזכור, בחודש ספטמבר 2019 פרסמה רשות ניירות ערך (להלן - "הרשות") מסמך היוועצות בנוגע למעבר לדיווח דוחות כספיים במתכונתiXBRL שהינה מתכונת דיווח המקובלת בעולם (להלן - "מסמך ההיוועצות") אשר נועדה לשפר את יכולת הגישה והניתוח של משתמשי הדוחות הכספיים בארץ ובעולם לנתונים המופיעים בהם. iXBRL הינו סטנדרט דיווח בינלאומי, המאפשר קריאה הן על ידי אדם והן על ידי מכונה. דיווח באופן זה מאפשר הנגשה של כמות נתונים גדולה יותר מהקיים כיום בדוחות הכספיים וכן מאפשר משיכה של כל הנתונים המתויגים בדוחות ללא צורך בהקלדה ידנית. כיום, תאגידים מדווחים נדרשים לצרף את הדוחות הכספיים בקובץ PDF. הרשות רואה במעבר לדיווח במתכונתiXBRL , נדבך משמעותי בפיתוח שוק ההון הישראלי והפיכתו לשוק הון משוכלל, נגיש ומתקדם אשר צפוי להציב את שוק ההון המקומי בשורה אחת עם שאר השווקים המובילים בעולם.

במרוצת השנים הובאו לפתחו של סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") מספר סוגיות בנוגע לחובה החלה על תאגידים מדווחים לפרסם דיווח מיידי, בהתאם לתקנה 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970, אודות התקשרות בהסכמי הלוואה, שינוי תנאי הסכמים אלה והתחייבויות לעמוד באמות מידה פיננסיות. בחינת דיווחי התאגידים המדווחים, בנוגע לפרסום דיווח מיידי אודות הסכמי הלוואה, ובכלל זה פירוט של אמות מידה פיננסיות המהוות חלק מתנאי הסכמי הלוואה, עמידת התאגיד בהן והשלכותיהן האפשריות על התאגיד, הראתה כי דיווחי התאגידים המדווחים נעדרו אחידות. בעוד שתאגידים מדווחים מסוימים נתנו גילוי מפורט וברור של כל הסכם הלוואה וכל אמת מידה פיננסית אליה הם התחייבו, אופן חישובה (ככל שנדרש חישוב שכזה) ותוצאות חישובה למועד הדוח, נמצאו תאגידים מדווחים אשר לא נתנו כלל גילוי למאפייני אמות המידה הפיננסיות בגין הסכמי הלוואה ואילו תאגידים אחרים הסתפקו באמירה כללית לפיה הם מחויבים לעמוד באמות מידה פיננסיות בגין הסכמי הלוואה וכי הם עומדים בהן במועד הדיווח. על רקע ממצאים אלה ואי האחידות שהתקיימה בקרב התאגידים המדווחים, סגל הרשות פרסם במהלך שנת 2011 את עמדה משפטית מספר 104-15: אירוע אשראי בר דיווח (להלן - "עמדת הסגל") ובמסגרתה שטח את עמדתו ביחס לתחולת תקנה 36 לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים בנוגע להתקשרויות האמורות. ביום 19 במארס 2017 עודכנה עמדת הסגל וביום 30 בינואר 2023 עודכנה עמדת הסגל פעם נוספת.

עמדת הסגל פורסמה לאור טיבם ומאפייניהם הייחודיים של סיכוני הסייבר - גודל הסיכון הפוטנציאלי, מערכות וגורמי הגנה שהנם בשלבי התהוות והתמקצעות, ההיקף ההולך וגדל של הגורמים המעוניינים לנצל את הסייבר ככלי עוין או כלי פשע, האפשרות להפעילו ממיקום חוץ טריטוריאלי ועוד ומטרת פרסומה היה להגביר את מודעות התאגידים המדווחים לסיכון זה ולתת דגש להיבטים מסוימים אשר הגילוי לגביהם עשוי להידרש על פי הוראות דיני ניירות ערך.

על רקע התפתחות תנאי אי ודאות בשוק ההון שמקורם נובע, בין היתר, ממגמות מאקרו כלכליות משמעותיות של עלייה בסביבה אינפלציונית תוך עלייה חדה בשיעור הריבית, הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית, בשילוב עם משבר אנרגיה וסחורות נוכח מתחים גיאו-פוליטיים, מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך (להלן - "המחלקה" ו- "סגל הרשות") מצא לנכון לפנות לתאגידים מדווחים על מנת לשתפם במספר דגשים ביחס לנושאים שבכוונת סגל הרשות להתמקד בהם במסגרת פעילותו במהלך שנת 2023.

בשנים האחרונות צמח שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. כינוי זה הוא שם כולל לפעילותם של גופים שונים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית בישראל המעניקים אשראי מסוגים שונים כגון: ניכיון ממסרים, מתן הלוואות המגובות בבטוחות נדל"ן או בטוחות אחרות, מימון חוב בכיר ומתן אשראי מזנין למיזמי נדל"ן ומתן אשראי קמעונאי.