עדכונים מקצועיים

ביום 30 בדצמבר 2014 פורסם ונכנס לתוקף תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים). בחוזר זה תמצאו את התיקונים שפורסמו.

ביום 18 בנובמבר 2014, פורסמה עמדת סגל משפטית מספר 105-29: שיחות ועידה (להלן – "עמדת הסגל"). יובהר כי עמדת הסגל עוסקת במודל מומלץ לקיום שיחות ועידה לתאגידים הכפופים להוראות הדיווח על פי פרק ו' לחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 ועל כן אינה רלוונטית לתאגידי רישום כפול.

התיקון עוסק במספר נושאים שונים אשר נכללו במסגרת הצעת החקיקה המעודכנת ובכללם, בין היתר: •תיקון העקרונות הנוגעים למידע כספי פרופורמה •קביעת מבחן צירוף של דוחות חברה כלולה מהותית בדוחות הביניים של התאגיד (תוך שימת דגש על בחינה שנתית של מבחן הרווח ולא רק רבעון ספציפי) •הקלות בסיום חובות הדיווח של תאגידים מדווחים.

הצגה מחדש בגין אי גילוי נאות על יתרות עם בעלי עניין וצדדים קשורים קיזוז סימנים חיוביים ושליליים בעת בחינת הצורך בבדיקת ירידת ערך לנכס בלתי מוחשי עיתוי הכרה בהפסד מירידת ערך נכס פיננסי

בהתאם לתיקון IFRS 10, בנסיבות בהן מתבצעת מכירה או השקעה של חברה בת ממשקיע (החברה המחזיקה) לחברה כלולה שלו או לעסקה משותפת שלו (לרבות מכירה או השקעה חלקית, תוך איבוד שליטה), הרווח או הפסד שיוכר ייגזר מהשאלה האם החברה הבת בה אבדה השליטה מהווה "עסק" כהגדרת מונח זה בתקן דיווח כספי בינלאומי 3, צירופי עסקים

בתמצית יצוין כי המסקנה העקרונית שהובאה במסגרת טיוטת חוות הדעת הינה כי קיים בישראל שוק עמוק לאגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה אשר הינן צמודות למדד המחירים לצרכן ומנגד, אגרות חוב קונצרניות שאינן צמודות אינן יכולות להיחשב כאגרות חוב באיכות גבוהה ולכן, לא יכול להתקיים לגביהן שוק עמוק.

בחודש יולי 2014, פרסם סגל הרשות הצעת חקיקה לתיקון תקנות ניירות ערך בנוגע לפעילות בתחום הנדל"ן היזמי. הצעת החקיקה מבוססת בעיקרה על הטיוטה השנייה שפורסמה כאמור במרץ 2012. עם זאת, לאור הערות הציבור ולאור דיונים שקיים סגל הרשות בעקבות הערות אלה, נכללו במסגרתה מספר שינויים מהותיים ביחס לטיוטה השנייה.

ביום 29 ביולי 2014, פורסמו ברשומות ונכנסו לתוקף, בין היתר, תיקון לתקנות ניירות ערך, התשע"ד – 2014, תיקון לתקנות ניירות ערך, התשע"ד – 2014 ותיקון לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן) (תיקון), התשע"ד – 2014. כמו כן, ביום 14 באוגוסט 2014 פורסם ברשומות תיקון לתקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך).

בחודש יולי 2014 פרסמה הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים במסגרת הפרויקט להחלפת תקן חשבונאות בינלאומי 39 מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה את הגרסה הסופית לתקן דיווח כספי בינלאומי 9 מכשירים פיננסיים הכוללת במסגרתה מספר תיקונים ותוספות לעומת הגרסאות הקודמות שפורסמו לתקן בשנים האחרונות

בחודש יולי 2014 פרסם סגל הרשות עדכון שבו נוספה התייחסות לסף הון עצמי מינימלי לפרמטרים הכמותיים לעניין המבחן התוצאתי להגדרת הערכת שווי מהותית, לפיה, בכדי שהערכת שווי תיחשב כמהותית, השפעת השינוי בשווי כתוצאה מהערכת השווי על הרווח הנקי או על הרווח הכולל, לפי העניין תהווה לפחות 2.5% מההון העצמי של התאגיד

סגל הרשות רואה בעיתוי ביצוע עסקה, בסמוך לפני פרסום הדוחות הכספיים, חזקה לעניין מהותיות המידע הנוגע לדוחות, אולם חזקה זו ניתנת לסתירה. כמו-כן, לעמדת הרשות כפי שקיבלה ביטוי בעמדת הסגל, נתוני הדוחות הכספיים עשויים כמובן להוות מידע פנים אף קודם לכן, כפועל יוצא של מידת התגבשותם וחשיבותם.

התקן מציג מודל יחיד וכוללני להכרה בהכנסה אשר יחול על חוזים עם לקוחות וקובע שתי גישות עיקריות להכרה בהכנסה לפיהן ההכנסה תוכר על פני תקופת החוזה או בנקודת זמן ספציפית. התקן כולל נספח הנחיות יישום מפורט, המהווה חלק בלתי נפרד מהתקן וכן נספח דוגמאות אשר אינו מהווה חלק מהתקן.

סגל רשות ניירות ערך (להלן: "סגל הרשות") סבור כי הגברת השימוש בשיחות וועידה פתוחות במתכונת שתפורט להלן עשויה לאפשר זרימת מידע טובה ושוויונית בקרב השחקנים השונים בשוק ההון לצד הפחתת הסיכון לגילוי מידע סלקטיבי מצד החברות או ביצוע הפרות אחרות של הדין. תוצאה זו עשויה לתרום לשכלול שוק ההון ויעילותו, לגידול בהיקפי המסחר ולהגברת האימון בשוק ההון.

יצוין בתמצית כי המסקנה העקרונית שהובאה במסגרת טיוטת חוות הדעת הינה כי קיים בישראל שוק עמוק לאגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה אשר הינן צמודות למדד המחירים לצרכן ומנגד, אגרות חוב קונצרניות שאינן צמודות אינן יכולות להיחשב כאגרות חוב באיכות גבוהה ומשכך, לא יכול להתקיים לגביהן שוק עמוק.

הלשכה סבורה כי מקום בו הדוחות הכספיים ערוכים על בסיס מזומן, ראוי להוסיף בדוח רואה החשבון המבקר פיסקת הפניית תשומת לב, לגילוי אשר ניתן בדוחות הכספיים על כך שהדוחות הכספיים ערוכים על בסיס מזומן. המלצה זו מתייחסת לדוחות רואה חשבון מבקר הנחתמים בתקופת הביניים שעד חתימת דוח רואה חשבון מבקר על הדוחות הכספיים בהם מיושם לראשונה תקן 34 (כולל).

בדומה לעיקרון שנקבע בהתייחס לנכסים הכפופים לעקרונות IAS 16, במסגרת התיקון ל- IAS 38 התווספה הבהרה בנוגע לגורמים הנדרשים להיבחן במסגרת קביעת אורך חיים שימושיים של נכס בלתי מוחשי, לפיה ירידה עתידית צפויה במחיר המכירה של פריט שהופק על ידי נכס בלתי מוחשי, עשויה להצביע על התיישנות טכנית או מסחרית של הנכס אשר עלולה להוביל לקיטון בהטבות הכלכליות העתידיות הגלומות בנכס הבלתי מוחשי.