article banner
מאמרים בתחום הבקרה

מבקר פנימי בשכר או מבקר פנימי במיקור חוץ

ועדת זיילר לבחינת חוק הביקורת הפנימית קבעה בדצמבר 2006 כי קיימים יתרונות וחסרונות הן למבקר פנים שכיר והן למבקר פנים במיקור חוץ, ולפיכך אין זה נכון להגביל את השוק לכאן או לכאן.

עם זאת, ב-2/12/2015 פרסם אגף שוק ההון שבמשרד האוצר טיוטה לחוזר "מיקור חוץ בגופים מוסדיים", המקשה את הוצאתן של "פעילויות מהותיות" למיקור חוץ. הטיוטה קובעת כי ביקורת פנים הינה פעילות מהותית. כמו כן קובעת הרשות כי מבקר פנימי יהיה עובד הגוף המוסדי, אלא אם המליצה ועדת הביקורת לדירקטוריון למנות מבקר פנימי במיקור חוץ והדירקטוריון אישר זאת. הטיוטה אינה מתייחסת לגודל הגוף המוסדי ואינה מבדילה בין חברת ביטוח גדולה לקופת גמל ענפית.

מסקר שערך תחום בקרה בגופים מוסדיים של פאהן קנה ניהול בקרה, עולה כי חברות הביטוח הקטנות מעדיפות להוציא למיקור חוץ את פונקציות הביקורת הפנימית. להלן תוצאות הסקר: 

80% מהחברות הגדולות מעדיפות להיעזר במבקר פנימי, לעומת 20% שנעזרות במבקר חיצוני. 100% מהחברות הבינוניות נעזרות במבקר פנימי. ובקרב בחברות הקטנות מעל 60% נעזרות במבקר חיצוני, לעומת פחות מ-40% שנעזרות במבקר פנימי.

להלן טבלה המתארת את היתרונות והחסרונות של העסקת מבקר שכיר למול העסקת מבקר במיקור חוץ:

קטגוריה

מבקר בשכר

מבקר במיקור חוץ

פיקוח ובקרה

לחברה מתאפשר לכפות על הביקורת הפנימית סטנדרטים בכל הנוגע לתיעוד ושמירת ניירות עבודה, עמידה בהוראות הדין, הבטחת שמירת סודיות המידע, עמידה בתוכנית להמשכיות עסקית, היעדר ניגוד עניינים וכו').

במרבית המקרים, משרדיו של המבקר אינם מצויים במשרדי החברה והדבר מקשה על קיום פיקוח ובקרה נאותים. החברה תתקשה למנוע ממנו לעשות שימוש במערכות ורשתות מידע שאינן תקניות, לתת שירותים לגופים מתחרים ובכלל עמידה בנהלי ומדיניות החברה.

מקצועיות

בעל ניסיון רב בתחומי הליבה בארגון בו הוא עובד. אולם, מוכשר ככל שיהיה, אינו יכול להתמחות בכל התחומים שיש לבקרם בביקורת פנימית אפקטיבית.

במידה והוא פועל מתוך משרד גדול, לרוב מעסיק צוות מומחים מתחומי פעילות שונים של הארגון כגון: מערכות מידע, מניעת מעילות, שכר, הנדסה וכו'. בעת ביצוע הביקורת, כל מומחה תורם את חלקו בתחומו, על מנת לבצע עבודה יעילה ברמה גבוהה.

ניסיון

בעל הבנה מעמיקה של החברה המקנה לו כלים חשובים של הכרת הנפשות הפועלות והמבנה הארגוני האופייני לחברה. יתאפשר לו לתמרן טוב יותר בין הכוחות הפועלים בה בביצוע הביקורת. אך הוא יתקשה לפתח ראיה משוחררת ממוסכמות, שכן המערכת המבוקרת הינה זו אשר מתוכה צמח, ולעתים היא היחידה שהוא מכיר.

חשוף לשיטות עבודה מגוונות ולעתים יעילות יותר אשר פותחו בארגונים שונים, ולסוגים שונים של אי סדרים. משוחרר מתפיסות מקובלות בארגון, עובדה המאפשרת לו גישה פתוחה ואובייקטיבית. ניסיון מגוון זה מאפשר לו להביא שיטות עבודה אלה לארגון ביתר קלות וכך ליצור ערך לארגון.

אי תלות

נתון ללחצים פנימיים על ידי ועד העובדים או קולגות שהינם חברי הנהלה. המבקר השכיר תלוי בארגון למחייתו, ולעתים נדרש להיזהר שביקורתו לא תפגע במטה לחמו.

בעל לקוחות ומקורות הכנסה רבים המקטינים את חשיפתו ללחצים, וכתוצאה מכך גדלה מהימנות עבודתו.

עלות

בדרך כלל, עלות מבקר שכיר לארגון הינה פחותה מעלותו של המבקר במיקור חוץ. עם זו, כאשר מבצעים השוואה, יש לקחת בחשבון את כלל העלויות הרלבנטיות לשכיר, כגון: הפקדות סוציאליות, רכב, משרד, הכשרות מקצועיות וכו'.

גמישות

קיים קושי בשינוי גודלה של מחלקת הביקורת הפנימית. הוצאה קבועה.

מאפשר גמישות בהיקף הביקורת בהתאם לצרכי הארגון. הוצאה משתנה.

כפי שעולה מהטבלה לעיל, קיימים יתרונות וחסרונות לשתי השיטות. כאשר מדובר בחברה קטנה שבה משאבי הביקורת מוגבלים, ישנו יתרון משמעותי להתקשרות עם מבקר פנימי במיקור חוץ מהסיבות הבאות:

  • מבקר פנימי במיקור חוץ מאפשר גמישות בהיקף הביקורת הפנימית, כך שהיקפה יוכל לגדול ולקטון בהתאם לצרכי הארגון.
  • למבקר פנימי במיקור חוץ קיים יתרון כאשר נדרשת ביקורת בתחומים הדורשים התמקצעות רבה, כגון: ביקורת מערכות ממוחשבות, מניעת מעילות, הנדסה, שכר, שרשרת הספקה וכו', אשר קיימים במשרדים הגדולים.
  • למבקר פנימי במיקור חוץ קיים יתרון במקרים בהם יש צורך לבצע ביקורת דחופה, לא מתוכננת, הדורשת עבודה של מספר עובדים במקביל, על מנת לסיימה במהירות.

כאשר מדובר בחברה גדולה ומורכבת, אשר נדרשים בה שעות ביקורת רבות, ישנו יתרון להעסקת מבקר פנימי בשכר שיהיה כפוף למדיניות ונהלי החברה ויהיה האחראי הבלעדי על פעילות הביקורת הפנימית.

לאור האמור לעיל, היה מצופה שטיוטת חוזר הפיקוח תבדיל בין חברה קטנה לחברה גדולה. שכן, השנייה יכולה להעסיק בשכר את כל בעלי התפקידים המהותיים לפעילות שלה. הראשונה תהיה חייבת להעסיק את חלקם במיקור חוץ. על כן, יש להקל על החברות הקטנות.

כמו כן, בגופים מוסדיים גדולים המעוניינים במבקר פנימי במיקור חוץ, ניתן לדרוש ממנו קבלת חוות דעת בלתי תלויה (SOC 1) בדבר איכות הבקרה הפנימית במשרדו ועמידתה בדרישות הטיוטה. באופן זה, דירקטוריון הגוף המוסדי יוכל לסקור אחת לשנה את חוות הדעת ולאשר את המשך ההתקשרות עם אותו מבקר.

הכותב הינו רו"ח ברק צ'יפרוט, מנהל תחום גופים מוסדיים, פאהן קנה ניהול בקרה בע"מ והמאמר פורסם בשבועון עדיף לקריאה לחץ/י כאן [ 554 kb ]