האם בארגונכם יש קו חם? ומדוע הוא חשוב למניעת הונאות?

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית במספר אירועי המעילות אשר נחשפות כתוצאה מקבלת מידע אנונימי. כך עולה מנתוני סקר עבירות צווארון לבן שנערך ע"י מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה, אשר בחן למעלה מ- 100 ארגונים וחברות מובילות במגזר העסקי שבחלקן התרחשו אירועי הונאות ומעילות במהלך השנים 2022-2023. 

על פי הסקר, נמשכת מגמת העלייה ביישום קו חם כאמצעי מרכזי לצורך איתור מעילות שבוצעו בארגון. בדומה לישראל, גם בעולם ישנה עלייה דרמטית ביישום קו חם בחברות וארגונים שונים. הנתונים העולים מסקרי המעילות העולמיים שנערכים ע"י ארגון ה- ACFE, מראים כי היקף הנזק הכספי שנגרם לארגונים בהם התרחשו מעילות ולא נעשה שימוש בקו חם, היה גדול פי 2 מארגונים שהטמיעו בקרבן כלי זה. כמו כן, ארגונים שבהם יושם קו חם נוטים לאתר מעילות שהתרחשו מהר יותר, לרוב כתוצאה מקבלת מידע אנונימי מעובדים. 

כך אירע למשל בחברה אחזקות שבאחת מהחברות הבנות שלה בחו"ל, איתר מנהל הכספים המקומי אי סדרים כספיים. מנהל הכספים החליט לפנות באמצעות הקו החם לחברת האחזקות. האירוע טופל מידית ע"י חברת האחזקות. כך, הצליחה החברה לעצור את האירוע באיבו ולמזער את הנזק אשר היה יכול להיגרם ככל והיקף המעילה היה גדל. 

קו חם הינו כלי יעיל באיתור אירועי מעילות, שכן עלות הטמעתו נמוכה והוא מאפשר העברת מידע ישיר בין הנהלת החברה לבין עובדיה בכל הנוגע לאי סדרים, אשר ככל הנראה לא היו מתגלים אילולא מסירת המידע הספציפי. עוד עולה מהסקר, כי במהלך 2022-2023 רובם המכריע של מקרי השוחד והשחיתות התגלו כתוצאה מקבלת מידע אנונימי (כ-66%). מקרי שוחד ושחיתות לרוב, מתאפיינים בפעולות "מתחת לשולחן" אשר אינן באות לידי ביטוי במערכות הפיננסיות של הארגון ולפיכך, מאתגרות ארגונים המנסים לאתרן. לכן, קו חם מהווה כלי יעיל לאיתור וחשיפת מעילות מסוג זה.

בדומה למדינות רבות בעולם, בהן קיימות מערכות חקיקה ואכיפה יעילות המגינות על העובדים המבקשים לחשוף מעילות פנים ארגוניות, גם בישראל ישנה התקדמות משמעותית בכל הקשור להגנה על חושפי שחיתויות. חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) חוקק כבר בשנת 1997 ועודכן במהלך 2022 בתיקון מס' 4 לחוק הקובע, בין היתר, כי תקופת ההתיישנות לעניין תביעה לפי חוק זה תוארך מ-12 חודשים ל-3 שנים. גם חוק מבקר המדינה תשי"ח- 1958, הקובע מסלול מקביל של טיפול בתלונות של עובדי ציבור שחשפו מעשי שחיתות, עודכן במהלך 2023. במסגרת התיקון האמור הורחבו סמכויותיו של מבקר המדינה להוצאת צווים במטרה להגן על זכויות עובדים שחשפו שחיתויות, גם במשטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. השימוש בקו חם מסייע בחשיפת מעשי שוחד ושחיתות אותן קשה לאתר בשיטות אחרות, כיוון שלרוב לא קיים תיעוד לעבירות אלו בספרי הארגון. כמו כן השימוש בקו חם מאפשר לגורמים בארגון להתלונן בעילום שם ללא חשש לעתידם בחברה וכן הוא יוצר הרתעה בקרב כלל עובדי הארגון. 

עם זאת, השימוש בקו חם לטיפול בתלונות אנונימיות עלול להוביל לחשש של העובדים כי התלונות לא יטופלו כראוי ו/או לפחד מפיטורים ומהתנכלות מצד יתר העובדים בחברה כמו גם חשש שכלי זה ישמש למסירת תלונות שווא. 

לפיכך, על הארגונים המבקשים למסד קו חם, לאפשר אמצעי הגנה ותנאים נוחים לעובדים המבקשים להתלונן ולשמור על קשר רציף עמם בכדי לשקף כי תלונתם נבדקת ברצינות. עם זאת, יש לנקוט במשנה זהירות בכל הנוגע למסירת פרטי החקירה, על מנת למנוע מהעובד לפנות לגורמי אכיפה עם המידע שבידו. יש לבצע בדיקות מקדימות בטרם פתיחה בחקירת המקרה וכן להיעזר בייעוץ משפטי צמוד לאורך כל הליך הטיפול וזאת, בין היתר, על מנת למזער את הנזק התדמיתי האפשרי ואת ההשפעות השליליות אשר עלולות להוביל לפגיעה אסטרטגית בכל חלקי הארגון.