החלטת אכיפה חשבונאית 22-1 בנושא קיבוץ מגזרי פעילות

החלטת אכיפה חשבונאית 22-1 בנושא קיבוץ מגזרי פעילות

בחודש דצמבר 2022 פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") החלטת אכיפה חשבונאית 22-1 העוסקת בקיבוץ מגזרי פעילות. 

עמדת הסגל עוסקת בעניינה של ישות אשר לאורך שנות פעילותה, הציגה בדוחותיה הכספיים המאוחדים השנתיים והרבעוניים, שני מגזרי פעילות מדווחים לאחר קיבוץ ארבעה מגזרים מזוהים.

עמדת הסגל מפרטת את שיקולי החברה אשר עמדו בבסיס הדיווח שננקט וכן את החלטת סגל הרשות אשר בעקבותיה התבצע תיקון של מתכונת הדיווח.

להלן סקירה תמציתית של עיקרי החלטת האכיפה:

תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם

חברה זיהתה ארבעה מגזרי פעילות (להלן - "המגזרים המזוהים") בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 8, מגזרי פעילות (IFRS 8, להלן - "התקן").

על אף האמור, לאורך שנות פעילותה, הציגה החברה בדוחותיה הכספיים המאוחדים השנתיים והרבעוניים, שני מגזרי פעילות מדווחים בלבד, לאחר קיבוץ ארבעת המגזרים המזוהים ("המגזרים המקובצים").

לעמדת החברה, המגזרים המזוהים ניתנים לקיבוץ למגזרים המקובצים עקב עמידתם בכל הקריטריונים לקיבוץ המפורטים בסעיף 12 לתקן, כמפורט להלן:

מבחן כמותי - מאפיינים כלכליים דומים של המגזרים המקובצים

שיעורי הרווח, קרי, הרווח הגולמי והרווח המדווח למקבל ההחלטות התפעולי הראשי בחברה (CODM) של המגזרים המקובצים לא היו דומים. עם זאת, לעמדת החברה, על אף הפערים בביצועי העבר, תנאי הדמיון במאפיינים הכלכליים מתקיים בשל הטיעונים הבאים:

• בבחינת ביצועים כספיים דומים לזמן ארוך יש לשים דגש על הרווחים הצפויים בעתיד  - החברה צפתה כי שיעורי הרווחיות הגולמית והתפעולית בין כל צמד מגזרים שקובץ יהפכו להיות דומים בשנים הבאות
• בבחינת ביצועי עבר, יש לנטרל שנים חריגות - בשנים 2019-2018 בוצעו שינויים מבניים באחד המגזרים המזוהים, מה שהביא לשיעורי רווחיות תפעולית נמוכים שלאותו מגזר באותן שנים. על כן, בבחינת ביצועי העבר ושקלול הרווחים הממוצעים, נדרש היה לנטרל שנים אלו.
• בחינת הפער בין שיעורי הרווח של המגזרים צריכה להיעשות במונחים אבסולוטיים ולא יחסיים - בנסיבות החברה, ברוב התקופות, שיעורי הרווח התפעולי של המגזרים המקובצים היו נמוכים יחסית (שיעורים חד-ספרתיים). לפיכך, פערים בין שיעורי הרווח של המגזרים עשויים להיות גבוהים באופן יחסי אך נמוכים מבחינה אבסולוטית.
• בבחינת ביצועי המגזרים, יש לבחון את הרווח התפעולי לאחר התאמות - לטענת החברה, ה- CODM סוקר נתונים בחתכים שונים לגבי המגזרים וזאת מעבר לנתון הרווח התפעולי. כך לדוגמא, הוא סוקר באופן סדיר נתון של הוצאות אחרות שאינן תזרימיות (הכוללות בעיקרן הפחתות של נכסים בלתי מוחשיים שנוצרו מצירופי עסקים) המיוחסות לכל מגזר וזאת בכדי לאפשר לו לנטרל את מרכיב ההוצאות האחרות. לעמדת החברה, ההוצאות הללו שאינן תזרימיות אינן משקפת את המאפיינים הכלכליים ובהתאם את הרווח הכלכלי של המגזר, ועל כן יש לנטרל אותן.

עוד טענה החברה כי מתקיימים המבחנים האיכותיים הנוספים המפורטים בסעיף 12 לתקן (דהיינו, המגזרים דומים בכל אחד מהנושאים הבאים: מהות המוצרים והשירותים, מהות תהליכי הייצור, סוג הלקוחות, שיטות הפצת המוצרים ומהות הסביבה המפקחת של המגזרים).

החלטת סגל הרשות

סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה לפיה ניתן היה לקבץ את ארבעת המגזרים שזוהו בחברה לכדי שני מגזרים מקובצים. לעמדת סגל הרשות, העובדה כי המגזרים המקובצים מכילים כל אחד שני מגזרי פעילות, להם שיעורי רווחיות גולמית ותפעולית לטווח ארוך השונים באופן משמעותי האחד מהשני, מלמדת כי לא הורם הנטל לטענה כי לכל אחד מהמגזרים שקובצו יחד ישנם מאפיינים כלכליים דומים. לפיכך, לעמדת סגל הרשות קיבוץ המגזרים אינו עומד בהוראות התקן וכפועל יוצא מתכונת הגילוי המגזרי אשר נכללה בדוחות החברה אינה נאותה.

הבסיס החלטת סגל הרשות

סעיף 12 לתקן קובע כי קיבוץ מגזרי פעילות יכול שייעשה בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

• הקיבוץ הוא עקבי לעיקרון המרכזי של התקן
• למגזרים יש מאפיינים כלכליים דומים
• המגזרים דומים בכל אחד מהפרמטרים המפורטים בסעיף 12 לתקן (מהות המוצרים והשירותים, מהות תהליכי הייצור, סוג הלקוחות, שיטות הפצת המוצרים ומהות הסביבה המפקחת)

לעמדת סגל הרשות, אשר נתמכת כאמור בעיקרון המרכזי של התקן, ברירת המחדל הינה שהדיווח על מגזרי פעילות בדוחות הכספיים יהא זהה לאופן שבו ה- CODM סוקר את המגזרים באופן פנימי. הצגת מידע מצומצם יותר בדוחות הכספיים ביחס לאופן הדיווח הפנימי בדרך של קיבוץ מגזרים שמורה למקרים שבהם הצגה שכזו אינה משנה את יכולתם של משתמשי הדוחות להעריך את המהות וההשפעות הפיננסיות של הפעילויות העסקיות שבהן החברה עוסקת ואת הסביבות העסקיות שבהן היא פועלת ולעמדת סגל הרשות עיקרון זה לא נשמר בנסיבות המקרה דנן.

עוד ציינה הרשות בהתייחס לטיעוני החברה את האמור להלן:

• סגל הרשות זיהה כי התקיימו פערים משמעותיים בשיעורי הרווחיות ביחס לכל צמד מגזרים שקובץ וזאת לאורך שנים רבות. לכן לעמדת סגל הרשות סביר להניח שגם בעתיד יתקיימו פערים כאמור ולפיכך, טענת החברה לקיבוץ מגזרים בהתבסס על צפי עתידי בלבד, אינה סבירה בנסיבות המקרה.
• ניתן להצדיק קיבוץ מגזרים בעלי שיעורי רווחיות שונה על סמך נטרול אירועים חריגים, זאת רק כאשר הם הציגו בעבר דמיון בביצועים וכן קיים צפי ממשי לחזרה לביצועים דומים. לפיכך, טענת החברה לנטרול התוצאות בשנים 2019-2018 עקב חריגות הביצועים, אינה סבירה לעמדת הרשות בנסיבות המקרה.
• פערים משמעותיים בשיעור הרווח באופן יחסי מעידים בדרך כלל על מאפיינים כלכליים שונים, גם אם הפער האבסולוטי בשיעור הרווח הוא נמוך. לפיכך, לא קיבל סגל הרשות את טענת החברה כי הפערים בביצועים הכלכליים אינם משמעותיים.
• ה- CODM של החברה סוקר את הרווח התפעולי ללא התאמות )הרווח המדווח) ולפיכך קיימת חזקה כי נתון זה משמש אותו לקבלת החלטות ולהקצאה של משאבים על בסיסו. על כן, סגל הרשות לא קיבל את הטענה לפיה דמיון המאפיינים הכלכליים בין המגזרים לצורך מבחני הקיבוץ ייקבע על בסיס נתונים מותאמים שלא נסקרו בפועל על ידי ה- CODM.

החברה קיבלה את עמדת סגל הרשות ועדכנה את מתכונת הגילוי המגזרי, לרבות עדכון מספרי השוואה, על מנת שזה ישקף גילוי מגזרי המפצל את שני המגזרים שקובצו לארבעת המגזרים המרכיבים אותם.

יובהר כי האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ מקצועי ואינו מהווה תחליף לקריאה מעמיקה ומלאה של החלטת האכיפה ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחה.

 לקישור להחלטת האכיפה כפי שפורסמה על ידי סגל הרשות  בפורמט PDF לחץ/י כאן.