השפעות אינפלציה ועליית הריבית על דיווח כספי

עמדת סגל חשבונאית מספר 99-8

השפעות אינפלציה ועליית הריבית על הגילוי והדיווח הכספי

רקע

מאז שנת 2009 האינפלציה בישראל הייתה במגמת ירידה (הסתכמה בשיעור שנתי של עד 1% בקירוב). החל משנת 2021 חלה עליה בשיעורי האינפלציה בישראל ובעולם. בשנת 2021 עלה מדד המחירים לצרכן בישראל (להלן - "המדד") בשיעור של 2.8% ועליית המדד לחודש יוני 2022 שיקפה גידול שנתי של כ- 4.4%.

מגמה זו הינה  גלובלית. כך לדוגמה, האינפלציה בחודשים האחרונים בארה"ב משקפת עליה שנתית של 9.1% והאינפלציה הצפויה לשנת 2022, לפי דוח קרן המטבע הבינלאומית שהתפרסם לאחרונה עומדת על 6.6% בכלכלות מפותחות ו- 9.5% בכלכלות מתפתחות.

לשינויים במגמות האינפלציה והריבית בישראל וברחבי העולם השפעה ניכרת על פעילותם העסקית של תאגידים מדווחים, כאלה הפועלים בישראל ואלו הפועלים בשווקים הבינלאומיים. השפעה זו עשויה להתבטא בביקוש למוצרי החברות, מבנה העלויות התפעוליות שלהן ובפרט על עלות חומרי הגלם וכוח אדם, עלויות המימון של התחייבויות קיימות ועלויות הגיוס של חוב חדש ועוד. בנוסף, למגמות אלה עשויות להיות השפעות עסקיות שונות (חיובית ושליליות) על כל חברה וכל סקטור.

בשים לב לאמור, ביום 3 באוגוסט, פרסם סגל רשות ניירות ערך את עמדת סגל חשבונאית מספר 99-8: השפעות אינפלציה ועליית הריבית על הגילוי והדיווח הכספי (להלן - "עמדת הסגל"). במסגרת עמדת הסגל מובהר כי כל תאגיד נדרש לבחון את מידת חשיפתו לשינויים באינפלציה ובשיעור הריבית ואת הגילוי הנגזר מכך על מנת להבטיח כי ציבור המשקיעים יקבל מידע מפורט, מדויק ובזמן אמת אודות השפעת השינויים המתרחשים בכלכלה העולמית על עסקי התאגיד.

עיקרי עמדת הסגל

הוראות התקנות המסדירות את הגילוי הנדרש בדוחות העיתיים מתייחסות לגילוי הנדרש בקשר לאירועים מסוג זה והשפעותיהם על התאגיד. כך, בין היתר, תקנה 10(ב)(3) לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 (להלן: "תקנות הדוחות") קובעת כי בדוח הדירקטוריון "יוסברו שינויים מהותיים שחלו בפעילות התאגיד ובעסקיו ובנתוני הדו"חות הכספיים שלו, בכל אחת מתקופות הדיווח בשנת הדיווח ובפרט בתקופת הדיווח האחרונה". תקנה 10(ב)(2)(ב) לתקנות הדוחות מחייבת מתן ביטוי בדוח הדירקטוריון ל- "השפעה שהייתה לאירועים ומגמות בפעילות התאגיד ובסביבתו העסקית ולהתחייבויות שהתאגיד נטל על עצמו על נתוני הדו"חות הכספיים".

בסעיף 3 לתוספת הראשונה לאותן תקנות נקבע כי "יוסברו התפתחויות שחלו בסעיפי דו"ח על הרווח הכולל, תוך התייחסות לכל פריטי ההכנסה וההוצאה שהוכרו בתקופה...".

גם התוספת הראשונה לתקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף וטיוטת תשקיף), התשכ"ט-1969 ("התוספת") מחייבת גילוי בקשר עם אירועים מסוג זה והשלכותיהם על התאגיד. כך למשל, סעיף 7 לתוספת קובע כי:

(א) יתוארו מגמות, אירועים והתפתחויות בסביבה המקרו כלכלית של התאגיד שיש להם או צפויה להיות להם השפעה מהותית על התוצאות העסקיות או ההתפתחויות בתאגיד כולו או בתחום פעילות שלו, ויפורטו ההשלכות בגינם על התאגיד.

(ב) יינתנו כימות או אמדן ההשפעה של אירועים והתפתחויות כאמור, כולם או חלקם, אם התאגיד כימת או אמד אותה". ולצד זאת, סעיף 39 לתוספת מחייב לכלול דיון בסיכונים העומדים בפני התאגיד, לרבות סיכוני מקרו.

נוכח האמור ועל מנת להבטיח כי ציבור המשקיעים יקבל מידע מפורט, מדויק ובזמן אמת אודות השפעת השינויים המתרחשים בכלכלה העולמית על עסקי התאגיד, סגל הרשות מבקש להבהיר כי כל תאגיד נדרש לבחון את מידת חשיפתו לשינויים באינפלציה ובשיעור הריבית ואת הגילוי הנגזר מכך, תוך מתן דגש להיבטים המפורטים להלן:

אינפלציה

לאינפלציה גבוהה השפעה מהותית (בדרך כלל לרעה) על תאגידים רבים, כשמידת ההשפעה משתנה מתאגיד לתאגיד ומסקטור אחד למשנהו.

לעמדת הסגל, על תאגיד לכלול בדוח העיתי במסגרת ההסבר לתוצאות התאגיד, ניתוח של השפעת האינפלציה על תוצאות התאגיד בתקופת הדוח, בהתאם למידת מהותיות ההשפעה. ככל שההשפעה של האינפלציה על ההכנסות או על מבנה העלויות הינה מהותית יותר, ייכלל ניתוח מפורט יותר אודות  השינויים בהכנסות ובעלויות כך שיהיה מובן עד כמה נבע השינוי בהכנסות ובעלויות מגידול במכירות (כמות) או כתוצאה מהעלאת מחירים.

לצד זאת, על התאגיד לכלול ניתוח צופה פני עתיד הכולל ניתוח של הסיכונים לתוצאות החברה בעתיד ככל שתימשך מגמת האינפלציה. במסגרת הניתוח על הדירקטוריון להתייחס למאפייני ההכנסות/עלויות ולהשפעת האינפלציה על אותם רכיבים וכן לתאר את תכניותיו להתמודדות עם אינפלציה.

להלן רכיבים עיקריים בניתוח השפעת האינפלציה אשר עשויים לעמדת הסגל לסייע בבחינת מהותיות השפעת האינפלציה והכנת גילוי כאמור:

• צפי להעלאת מחירים - מטבע הדברים, אינפלציה מובילה לגידול בעלויות התאגיד. על התאגיד לבחון האם הוא מסוגל במקביל לעליית התשומות לעדכן את מחירי המכירה של המוצרים וזאת בהתחשב, בין היתר, בתחרות, ברגולציה ובמידת קשיחות הביקוש.
• חוזים צמודי מדד - סקטורים מסוימים מאופיינים בחוזים מול לקוחות הצמודים לעליית המחירים באופן המגן לכאורה על החברה מפני השפעות האינפלציה. במקרים אלו על החברה להתייחס לקיומו של מנגנון הצמדת החוזים וכן להעריך את יעילות ההגנה. לדוגמה, במקרה של קבלן שהכנסותיו צמודות למדד תשומות הבניה, עליו לבחון האם הרכב המדד תואם למבנה העלויות הצפויות והאם הוא צפוי להגן מפני עלייה בפועל בסל התשומות הרלוונטי לקבלן.
• מבנה העלויות ושיעור הרווחיות - על התאגיד לנתח את השפעת האינפלציה על מרכיבי העלות המרכזיים הרלוונטיים לו (כגון חומרי גלם, כוח עבודה, ספקים) ולבחון עד כמה המרווח הגולמי מאפשר לו לספוג עליות מחירים.
• עלויות מימון - על התאגיד לנתח את השפעת אינפלציה על עלויות המימון (ראו להלן בהתייחסות לריבית).

עליית ריבית

כאמור, בתקופה האחרונה אנו עדים לשינוי מגמה במסגרתה בנקים מרכזיים ברחבי העולם מעלים ריביות בצורה חדה ומהירה והציפייה בטווח הקרוב להמשך מגמה זו במטרה לבלום את עליות המחירים. לאור כך, לעמדת הסגל על תאגידים לכלול בדוח העיתי במסגרת ההסבר לתוצאות התאגיד:

• ניתוח של השפעת עליית הריבית על תוצאות התאגיד בפועל (בהתאם למידת המהותיות שלה) וכן;
• ניתוח של ההשפעות האפשריות על תוצאות החברה של עליות ריבית נוספות בעתיד בהתאם לתחזיות בנק ישראל ובנקים מרכזיים אחרים בעולם.

במסגרת בחינה זו, על החברה להתייחס להשפעות ישירות ועקיפות כאחד כגון: ניתוח העלייה הצפויה בהוצאות המימון, יכולתה המעשית של החברה להמשיך ליטול מימון ברמת ריבית גבוהה יותר ופגיעה אפשרית ביחסי כיסוי ריבית ואמות מידה פיננסיות.

בנוסף, על החברות לבחון גם את הצורך להתייחס להשפעות העקיפות של עליית הריבית על פעילותן. לדוגמה: עליה בסיכון האשראי של לקוחות החברה כתוצאה מסביבת ריבית גבוהה יותר, לרבות בהקשר של מדידת הפסדי אשראי וגידול בעלויות מימון הון חוזר (כגון עקב צמצום אפשרי של ימי ספקים, גידול בימי הלקוחות ועוד).

ככל שהחברה מגיעה למסקנה שעליה בריבית לרמות הריבית הצפויות בהתאם לפרסומים של בנקים מרכזיים וכמתואר לעיל, עלולה להשפיע עליה באופן מהותי לרעה או לערער את יציבותה הפיננסית (בהתעלם מהשפעות אחרות), עליה להציג למשקיעים את ההשפעות האפשריות של העלאות הריבית וכן להתייחס לתכניותיה להתמודדות עם המצב.

כך לדוגמה, בחברות בהן נעשה שימוש במדד FFO למדידת תוצאות הפעילות, ככל שהעלאת שיעורי הריבית הצפויה תביא את החברה (תחת ההנחה שברווח התפעולי לא יחול שינוי)  ל - FFO שלילי, לפגיעה ביחסי כיסוי מינימליים (כגון רווח תפעולי להוצאות ריבית של פחות מ-1) או להשפעה מהותית לרעה על אמות מידה פיננסיות, על החברה להציג למשקיעים את ההשפעה הצפויה ואת דרכי הפעולה להתמודדות עם השינוי.

כמו כן, חברות נדל"ן יזמי המממנות פרויקטים בחוב בריבית משתנה נדרשות להתייחס להשפעה על העודפים החזויים במקום שבו צפויה השפעה מהותית לרעה.

בחינת סימנים לירידת ערך

תקן חשבונאות בינלאומי 36 הדן בירידת ערך נכסים, IAS 36 (להלן - "התקן") קובע כי על תאגיד לבחון בתום כל תקופת דיווח האם קיימים סימנים המעידים על ירידת ערך נכסים ואם כן לבחון האם שווים בספרים עולה על הסכום בר ההשבה.

סעיף 12(ג) לתקן קובע כי לצורך הערכה אם מתקיים סימן כלשהוא המצביע על ירידת ערך של נכס יש לבחון, בין היתר, האם במהלך השנה חלה עלייה בשיעורי הריבית בשוק או בשיעורי תשואה אחרים על השקעות בשוק וסביר שעלויות אלה ישפיעו על שיעור הניכיון המשמש בחישוב שווי השימוש של הנכס ויקטינו באופן מהותי את הסכום בר-ההשבה של הנכס.

סגל הרשות מבקש להבהיר כי על תאגידים לבחון האם חלה עליה בפרמיה הנדרשת על ההון וזאת מעבר לעלית הריבית חסרת סיכון.

בהמשך לאמור יצוין כי סעיף 16(ב) לתקן מאפשר שלא לערוך אומדן פורמלי לסכום בר-ההשבה גם במצבים בהם חלה עליה בשיעורי הריבית/התשואה וזאת אף אם סביר להניח ששיעור הניכיון ששימש לצורך חישוב שווי השימוש יושפע מהעלאת הריבית/תשואה ותחול ירידה בסכום בר-ההשבה, אולם ניתוחי רגישות קודמים מראים שלא סביר שהירידה כאמור תגרום להפסד מהותי מירידת ערך.

לעמדת הסגל, ככל שתאגיד יישם את הסעיף האמור והגיע למסקנה בהתבסס על ניתוח רגישות של עבודה קודמת בלבד, דהיינו, מבלי לאמוד מחדש נתונים שנכללו באותה עבודה, כי השינוי בשיעור הניכיון כשלעצמו (ללא הבאה בחשבון של שינויים לטובה בתזרים המזומנים), לא צפוי להביא להפסד מהותי מירידת ערך ולפיכך נמנע מלהכין עבודת הערכת שווי חדשה, בחינה כאמור לא תיחשב להערכת שווי לעניין חובת צירוף הערכת שווי בהתאם לתקנה 8ב לתקנות הדוחות.

יחד עם זאת, סגל הרשות מדגיש כי הנסיבות הכלכליות השוררות בעת הזאת עלולות להצביע על קיומם של סממנים נוספים לירידת ערך (מלבד עליה בשיעור הניכיון) ולפיכך על התאגיד לבחון בזהירות את האפשרות ליישם את הסעיף המאפשר שלא לערוך אומדן פורמלי לסכום בר-ההשבה כאמור.

להורדת עמדת הסגל כפי שפורסמה על ידי סגל הרשות בפורמט PDF  לחץ/י כאן.

 יובהר כי האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ מקצועי ואינו מהווה תחליף לקריאה מעמיקה ומלאה של עמדת הסגל ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחה.