פרסום תקני גילוי בינלאומיים בנושא קיימות

פרסום תקני גילוי בינלאומיים בנושא קיימות (International Sustainability Disclosure Standards)

בשלהי חודש יוני 2023, פרסמה הוועדה הבינלאומית לתקינה בנושא קיימות (International Sustainability Standards Board או "ISSB") שני תקני גילוי בינלאומיים בנושא קיימות (International Sustainability Disclosure Standards):

• תקן IFRS S1 בדבר דרישות כלליות לגילוי אודות מידע פיננסי הקשור לקיימות (General Requirements for Disclosure of Sustainability-related Financial Information)
• תקן IFRS S2 בדבר גילויים הקשורים לאקלים (Climate-related Disclosures)

שני התקנים האמורים ייכנסו לתוקף החל מיום 1 בינואר 2024 או לאחריו. תקנים אלו באופן משולב, מהווים נקודת פתיחה להתוויית בסיס אודות הדיווח והגילוי בנושאים בעלי זיקה לקיימות.

רקע

הוועדה הבינלאומית לתקינה בנושא קיימות הוקמה על ידי ה- IFRS Foundation (הגוף האחראי על התקנת תקינה חשבונאית הבינלאומית) מתוך מטרה להביא לשיפור העקביות והאיכות של הדיווח והגילוי בנושא קיימות על בסיס גלובלי, וזאת באמצעות התוויית מערכת דרישות גילוי שתהא דומה במעמדה לזו הקיימת בנושא דיווח כספי.

לטובת האמור נוסד ה- ISSB כגוף נפרד הקיים לצידה של הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB).

במסגרתו של ה- ISSB הוקמו שני גופים:

• הוועדה לתקינה בנושא גילויי אקלים ("Climate Disclosure Standards Board" או "CDSB")
• הקרן לדיווח ערכי ("Value Reporting Foundation" או "VRF")

הדיווח בנושא קיימות הופך באופן גובר והולך למוקד תשומת הלב של גורמים רבים, זאת לצד אימוץ בפועל של פורמטי דיווח בנושאי קיימות על ידי חברות גדולות על מנת לעמוד בדרישות והציפיות של גורמי העניין העיקריים. עד כה לא התקיים בסיס איכותי ובר השוואה לדיווח אודות קיימות וזאת בשונה מהמצב המתקיים בכל הקשור לדיווח כספי. בשים לב לאמור, פרסום שני תקני הגילוי הבינלאומיים על ידי ה- ISSB מהווה שינוי משמעותי של מצב הדברים ברמה הגלובלית.

כמו כן, נושא הקיימות אינו נעלם ממוקד תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית. ל- ISSB קיימת אהדה ותמיכה על ידי גופים ומוסדות חשובים ומרכזיים ובהם ה- G7, G20, הארגון הבינלאומי של רשויות ניירות ערך (IOSCO), הוועדה ליציבות פיננסית (Financial Stability Board) וכיוצא באלה.

התקנים שפורסמו על ידי ה- ISSB צפויים לפיכך, לסייע בהתמודדות עם האתגרים הדיווחיים הניצבים בפני חברות בכל הנוגע לגילויי קיימות ובכך לאפשר לגורמים בעלי עניין לבצע החלטות מושכלות יותר והנשענות על מידע מבוסס ומהימן יותר.

להלן תמצית העקרונות העומדים בבסיסם של תקני הגילוי הבינלאומיים בנושא קיימות:

• מועדי דיווח - הדיווח יידרש למועדים ולתקופות שהינם זהים לאלה הנדרשים בהתייחס לדיווח כספי.
• מידע מבוסס מהותיות – עיקרון המהותיות (Materiality) הינו עקבי להגדרה הקיימת במסגרת תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) אשר מכונה בדרך כלל כ'מהותיות פיננסית'. בהתאם, מידע ייחשב כמהותי אם ניתן לצפות באופן סביר שהשמטתו, הצגתו באופן מטעה או שהסוואתו ישפיעו על החלטות של המשתמשים במידע.
• מיקום הגילוי - הדיווח אודות קיימות ייכלל כחלק מהדיווח הכספי למטרות כלליות של ישויות מדווחות. מיקום הדיווח ייגזר מדרישות הרגולציה או דרישות אחרות להן הישות המדווחת כפופה.
• מידע צופה פני עתיד - הגילויים נדרשים לספק מידע אודות ההשפעה של סיכונים והזדמנויות הקשורים לקיימות, על האסטרטגיה, המודל העסקי והדוחות הכספיים; וזאת בטווח הזמן הקצר, הבינוני והארוך.
• ארבע אבני יסוד - בהתוויית התקינה בנושא קיימות נעשה שימוש בארבע אבני יסוד אשר גובשו על ידי צוות המשימה לגילויים פיננסיים הקשורים לקיימות (Taskforce on Climate Related Financial Disclosures או TCFD) שהינן: בקרת על (Governance), אסטרטגיה, ניהול סיכונים ומטרות ויעדים (Metrics & Targets).
• הצהרה אודות עמידה בדרישות (Statement of Compliance) - חברה מדווחת תצטרך לתת הצהרה מפורשת ובלתי מסוייגת אשר לפיה הגילויים הפיננסיים הקשורים לקיימות מקיימים את מלוא הדרישות מכוח תקני IFRS SDS.
• שילוב מכלול הדרישות מכוח גופים קיימים - תקני הקיימות שואבים תוכן מדרישות דיווח וגילוי שהותוו על ידי גופים אחרים שעסקו בהתקנת תקינה בנושא קיימות לרבות TCFD, SASB, CDSB ו- VRF.

להלן סקירה תמציתית של תקני הקיימות:

תקן IFRS S1 בדבר דרישות כלליות לגילוי אודות מידע פיננסי הקשור לקיימות (General Requirements for Disclosure of Sustainability-related Financial Information)

היעד העיקרי של התקן הינו התוויית מכלול דרישות הגילוי אודות סיכונים והזדמנויות הקשורים לקיימות אשר ניתן לצפות באופן סביר כי ישפיעו על התחזיות לגבי העתיד בנוגע לישות (Company's prospects). התקן מתווה כאמור את דרישות הבסיס בכל הנוגע לגילויים אודות קיימות. דרישות כאמור יהוו את הבסיס לגילויים מכוח תקן IFRS S2 (העוסק כאמור בגילויים הקשורים לאקלים) כמו גם דרישות גילוי שיידרשו מכוח תקנים חדשים אשר יפורסמו בעתיד.

התקן:

• קובע דרישות גילוי לגבי מידע מהותי אודות סיכונים והזדמנויות הקשורים לקיימות (sustainability-related risks and opportunities) באופן לפיו מידע כאמור יוצג יחד עם הדוחות הכספיים, על מנת לענות על צרכי המידע של המשקיעים.
• מתווה דרישות גילוי ספציפיות לענפים מסוימים ובמסגרת זאת מבצע הפניה לתקני SASB (קרי, תקנים שפורסמו על ידי ה Sustainability Accounting Standards Board) מבוססי דיווח ענפי לצורך מתן הנחיות בהקשר לגילויים אודות סיכונים והזדמנויות הקשורים לקיימות.
• מפנה למקורות רלוונטיים שונים על מנת לסייע לחברות בזיהוי של סיכונים והזדמנויות הקשורים לקיימות (בכל הנוגע להיבטים שאינם קיימים במסגרת תקן IFRS S2).
• דורש גילויים אשר יאפשרו למשקיעים הבנה אודות הקשר בין סיכונים והזדמנויות הקשורים לקיימות ובין הגילויים הפיננסיים הקשורים לקיימות והדוחות הכספיים.

להלן תיאור תמציתי של ארבע אבני היסוד של צוות המשימה לגילויים פיננסיים הקשורים לקיימות (TCFD) אשר הוטמעו במסגרת התקן:

• בקרת על (Governance) - חברות תידרשנה לדווח אודות התהליכים, הבקרות והנהלים המשמשים לניהול הסיכונים וההזדמנויות הקשורים לקיימות. במסגרת הדיווח יידרש לזהות את הגורמים האחראים על תחומים אלה ולתאר את תפקודה של ההנהלה בזיהוי, הערכה וניהול הסיכונים וההזדמנויות הקשורים לקיימות.
• אסטרטגיה - יידרש גילוי באשר להערכת ההנהלה אודות הסיכונים וההזדמנויות של החברה והאופן בו ההנהלה מתמודדת עימם באמצעות:

- זיהוי הסיכונים וההזדמנויות הקשורים לקיימות

- גילוי בדבר ההשפעה על החברה (לרבות על המודל העסקי, קבלת ההחלטות והתכנון הפיננסי)

- הסבר אודות דרכי ההתמודדות של החברה עם סיכונים כאמור

התקן מפרט בדבר האופן לפיו חברות נדרשות לדווח אודות סיכונים והזדמנויות כלהלן:

- זיהוי הסיכונים וההזדמנויות - תיאור הסיכון/הזדמנות, לרבות תיאור בדבר אופק הזמן בו צפוי באופן סביר כי לכל אחד מהסיכונים/הזדמנויות תהיה לו השפעה פיננסית על החברה

- הגדרת אופק הזמן - תיאור כיצד החברה מגדירה טווחי זמן (קצר, בינוני, וארוך טווח).

חברות נדרשות לתת גילוי להשפעה הנוכחית וההשפעה הצפויה בעתיד של גורמים אלה על שרשרת הערך של החברה ולתאר כיצד צפויים גורמים כאמור להשפיע על הדוחות הכספיים לאורך זמן.

• ניהול סיכונים - הסבר אודות האופן לפיו החברה מזהה סיכונים והזדמנויות הקשורים לקיימות.

האמור כולל הסבר באשר לאופן בו פעילויות ניהול סיכונים כאמור משתלבות במסגרת הליך ניהול הסיכונים הכולל אשר ההנהלה מקיימת.

באשר לסיכונים נדרש גילוי לגבי:

- האופן בו החברה מעריכה את ההסתברות וההשפעה של סיכונים

- האופן בו ההנהלה מתעדפת את הסיכונים

- הפרמטרים הנשקלים במסגרת הערכת הסיכונים (קרי מקורות נתונים)

- האם ההליך הינו עקבי עם זה שננקט בשנים קודמות

באשר להזדמנויות נדרש גילוי לגבי האופן בו החברה:

- מעריכה ומתעדפת הזדמנויות

- מפקחת, מנהלת ובוחנת הזדמנויות

• מדדים ויעדים (Metrics & Targets) - נדרש גילוי אודות האופן לפיו החברה מודדת, מפקחת ומנהלת את הסיכונים וההזדמנויות הקשורים לקיימות. חברות תידרשנה לתת גילוי אודות מערך היעדים שהוגדרו לחברה בכל הנוגע לסיכונים והזדמנויות הקשורים לקיימות ואשר זוהו בהתייחס לחברה וכן הן תידרשנה לתת גילוי באשר למדדים המשמשים להערכת ההתקדמות שנעשתה בתחומים אלה.

על פי התקנים בשלב זה לא נדרשת חוות דעת חיצונית (Assurance) באופן מנדטורי (האמור עשוי להיקבע על ידי המסגרת הרגולטורית לה החברה כפופה). יחד עם זאת, חברות עדיין תידרשנה לתת גילוי באשר לשאלה האם בגין המידע המוצג התבצע הליך של אימות או אישוש על ידי גורם חיצוני.

תקן IFRS S2 בדבר גילויים הקשורים לאקלים (Climate-related Disclosures)

שני התקנים החדשים תוכננו כך שיתבצע יישום לראשונה בגינם באופן משולב. עם זאת, תקן IFRS S2 נועד לתת מענה ממוקד יותר להיבטים הקשורים לאקלים.

דרישות הגילוי בתקן כוללות:

• גילויים אסטרטגיים תוך הבחנה בין סיכוני מעבר (Trasitional) וסיכונים פיזיים.
• גילוי אודות התכניות להתמודדות עם סיכונים והזדמנויות הקשורים לאקלים, לרבות בדבר אופן הקביעה של יעדים ומטרות בנושא אקלים וכן גילוי אלו יעדים נדרשים מכוח דרישות חוק או רגולציה.
• חברות נדרשות לבצע ניתוח לתרחישים אפשריים (Scenario Analysis) על מנת להמחיש כיצד אירועי אקלים שונים עשויים להשפיע על עסקי החברה בעתיד.
• גילויים אודות יעדים ומדדים הקשורים לאקלים עשויים לכלול:

- מדדים חוצי תעשייה הרלוונטים לכלל החברות (כגון פליטת גזי חממה)

- מדדים ממוקדי תעשייה (Industry-based metrics) הרלוונטים לתחומי הפעילות בהן הישות פועלת.

- מדדים ספציפיים לחברה הנשקלים על ידי הדירקטוריון וההנהלה במסגרת המדידה של ההתקדמות לטובת העמידה ביעדים שנקבעו.

מועדי כניסה לתוקף

התקנים הינם בתוקף בהתייחס לתקופות דיווח שנתיות שתחילתן ביום 1 בינואר 2024 או לאחר מכן. יישום מוקדם אפשרי (בכפוף ליישום משולב של שני התקנים).

עם פרסום התקנים צפוי כי הגורמים הרגולטורים השונים יפעלו לשילוב פרסומי ה- ISSB למסגרת הדיווח המנדטורי במדינות השונות. לגורמי הרגולציה במדינות השונות כאמור מוקנית הסמכות לקבוע את מועדי התחילה המנדטורים.

כהקלת יישום, מוקנית לחברות האפשרות לנקוט במסגרת הדיווחים בשנת היישום הראשונה בגישה מבוססת סיכונים והזדמנויות הקשורים לאקלים. באופן זה מתאפשר לחברות פרק זמן של שנה נוספת לטובת ההיערכות לעמידה במכלול דרישות הגילוי אודות סיכונים והזדמנויות הקשורים לקיימות.

הקלות יישום נוספות הרלוונטיות לשנת היישום לראשונה כוללות:

• היעדר צורך בדיווח מידע בגין תקופות השוואה קודמות
• היעדר הצורך ביישום פרוטוקול פליטת גזי חממה (GHF Protocol) בכפוף לכך שנעשה שימוש במתודולוגיה חלופית.
• עיתוי הדיווח - חברות לא תידרשנה לעמידה בדיווחים אודות קיימות במועד פרסום הדיווח הכספי ובכך יתאפשר להן פרק זמן נוסף להיערכות הנדרשת.

הצעדים הפרקטיים הנדרשים במסגרת ההיערכות לתחילת הדיווח

• הבנת המצב הנוכחי - חברות נדרשות לקיים הערכה של מבנה בקרת העל ושל אסטרטגיית הקיימות שלהן על מנת להבטיח שהם נאותים ומספקים לצרכים העתידיים ובמידת הצורך, לבצע ניתוח פערים בכדי לזהות תחומים בגינם נדרשים שיפורים והשלמות בכדי לאפשר עמידה בדרישות התקנים.
• יצירת מפת דרכים בנושא קיימות - לאחר גיבוש הבנה אודות מצב הדברים הנוכחי יש להתוות תכנית אופרטיבית לגישור על הפערים שזוהו, לאמץ לוח זמנים לאבני הדרך העיקריות שנקבעו לטובת השלמות יעדי הקיימות, זיהוי של האינדיבידואלים בארגון האחראים על המשימות שנקבעו וזיהוי של אילוצים ומגבלות פרקטיים העשויים להכביד על השגת היעדים.
• הבטחת איכות בסיסי הנתונים והמידע - חברות נדרשות להבטיח כי קיימים נהלים ובקרות מתאימים על מנת שיתאפשר להן ללקט את המידע והנתונים הנדרשים בכדי לקיים דיווח איכותי ומהימן בנושא קיימות.
• הכרת התקנים - לחברות שכבר מקיימות דיווח כזה או אחר בנושא קיימות קיים יתרון מובנה בהקשר זה אך חשוב להבין שבדרך כלל יהא זה צפוי שיתקיימו פערים והבדלים מסוימים בין הדיווח הנוכחי ובין הדרישות שהותוו על ידי התקנים. יש לזהות פערים אלה על מנת להבטיח דיווח ממוקד שאינו כולל כפילויות ו/או השמטות של גילויים נדרשים.
• לימוד התקנים - יש להבטיח שלגורמים הרלוונטיים בכלל הדרגים בארגון ישנה הבנה נאותה והכרה בחשיבותה של הקיימות להשגת היעדים האסטרטגיים וכי הגורמים העומדים בראש הארגון נוקטים בגישה המעודדת הלך רוח ארגוני מתאים לרוחב הארגון.