פרסום החלטות אכיפה חשבונאיות

פרסום החלטות אכיפה חשבונאית

במהלך חודש אוגוסט 2023 פרסם סגל רשות ניירות ערך מספר החלטות אכיפה חשבונאיות במגוון נושאים כדלקמן:   

         החלטת אכיפה 23-5 - קיבוץ מגזרי פעילות

         החלטת אכיפה 23-6 - סיווג השקעות בנכסים פיננסיים כפעילות חוץ

         החלטת אכיפה 23-7 - הצגת פילוח הכנסות לפי מגזרי פעילות

         החלטת אכיפה 23-8 - הקצאת סכומים בין מגזרי פעילות

להלן תיאור של עיקריהן:

החלטת אכיפה 23-5 - קיבוץ מגזרי פעילות

תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם

חברה זיהתה ארבעה מגזרי פעילות ("המגזרים המזוהים") בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 8 (IFRS 8, להלן - "התקן").

החברה הציגה בדוחותיה הכספיים שלושה מגזרי פעילות מדווחים בלבד, זאת לאחר קיבוץ של שניים מהמגזרים המזוהים ("המגזר המקובץ"). לעמדת החברה, המגזרים המזוהים ניתנים לקיבוץ עקב עמידתם בכל הקריטריונים לקיבוץ המפורטים בסעיף 12 לתקן, כמפורט להלן:

קיום מאפיינים כלכליים דומים של המגזרים המקובצים (מבחן כמותי)

לעמדת החברה, על אף קיומם של פערים בין המגזרים המקובצים בעבר בשיעור הרווח הגולמי ובשיעור הרווח המדווח למקבל ההחלטות התפעוליות הראשי בחברה (רווח גולמי בניכוי הוצאות מכירה ושיווק), הרי שמאחר שהמגזרים דומים במאפייניהם הכלכליים, קיבוץ המגזרים הינו נאות לאור השיקולים הנוספים דלהלן:

הפעלת שיקול דעת בנוגע למדדי הרווחיות 

לעמדת החברה שיעור הרווחיות הגולמי אינו מייצג כיאות את מדד הרווחיות במגזרים ולפיכך מדד הרווחיות העיקרי שיש לבחון הוא המדד הנסקר ע"י מקבל ההחלטות התפעולי הראשי (CODM), דהיינו - רווח גולמי בניכוי הוצאות מכירה ושיווק, אשר לגביו השונות הייתה קטנה יותר (בהשוואה לשיעור הרווחיות הגולמית).

ביצוע התאמות לרווחיות לצורך השוואה נאותה 

לעמדת החברה, נדרשות התאמות נוספות על מנת להביא את מדד הרווחיות לבסיס עקבי, אחיד ובר השוואה בין המגזרים שקובצו. לאחר ביצוע התאמות אלו, שיעורי הרווחיות של המגזרים המקובצים כמעט זהים.

קיום מבחנים איכותיים נוספים לרבות דמיון בתהליכי הייצור

סעיף 12 לתקן, מונה מבחנים איכותיים נוספים לצורך קיבוץ מגזרים, לרבות מבחן "מהות תהליכי הייצור". לעמדת החברה, על אף שמוצרי מגזר אחד הינם מיובאים, ומוצרי המגזר שני ברובם מייצור עצמי, מתקיים דמיון לעניין מהות תהליכי הייצור של המגזרים המקובצים. לעמדת החברה, בעת בחינה של מוצרים מיוצרים על ידי החברה יש לבחון את תהליכי הייצור על ידי החברה, ובעת בחינה של מוצרים מיובאים, יש לבחון את תהליך הייצור אצל הספק. משכך, ולאור השימוש, בין היתר, בחומרי גלם דומים במוצרים בשני מגזרי הפעילות, גם בעת בחינת נושא זה עולה כי קיים דמיון בין שני המגזרים המזוהים במגזר המקובץ.

החלטת סגל הרשות

סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה לפיה ניתן היה לקבץ את שני המגזרים שזוהו בחברה לכדי מגזר מקובץ אחד. זאת הן בשל המבחן הכמותי והן בשל המבחן האיכותי (מהות תהליכי הייצור) שאינם מתקיימים.

הבסיס להחלטת סגל הרשות

סעיף 1 לתקן קובע את העיקרון המרכזי בתקן - מתן גילוי למידע שיאפשר למשתמשי הדוחות הכספיים להעריך את המהות ואת ההשפעות הפיננסיות של הפעילויות העסקיות שבהן החברה עוסקת ואת הסביבות הכלכליות שבהן היא פועלת.

עיקרון מרכזי זה בא לידי ביטוי בתקן תוך יישום "גישת ההנהלה", דהיינו, מתן גילוי למידע כספי בהתבסס על המידע שסוקר מקבל ההחלטות התפעוליות הראשי לצורך קבלת החלטות והקצאת משאבים.

סעיף 12 לתקן קובע כי קיבוץ מגזרי פעילות אפשרי בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:אם הקיבוץ הוא עקבי לעיקרון המרכזי של התקן.

למגזרים יש מאפיינים כלכליים דומים.

המגזרים דומים בכל אחד מהפרמטרים המפורטים בסעיף 12 לתקן ובהם, מהות תהליכי הייצור (יחד עם מהות המוצרים והשירותים, סוג הלקוחות, שיטות הפצת המוצרים ומהות הסביבה המפקחת(.

לעמדת סגל הרשות, אשר נתמכת בעיקרון המרכזי של התקן, ברירת המחדל הינה שהדיווח על מגזרי פעילות בדוחות הכספיים יהא זהה לאופן שבו מקבל ההחלטות התפעוליות הראשי סוקר את המגזרים באופן פנימי.

הצגת מידע מצומצם יותר במסגרת הדוחות הכספיים ביחס לאופן הדיווח הפנימי בדרך של קיבוץ מגזרים שמורה למקרים שבהם הצגה שכזו אינה משנה את יכולתם של משתמשי הדוחות להעריך את המהות וההשפעות הפיננסיות של הפעילויות העסקיות שבהן החברה עוסקת ואת הסביבות העסקיות שבהן היא פועלת.

לעניין המבחן הכמותי 

לאורך שנים קיימים פערים משמעותיים בשיעורי הרווחיות ביחס למגזרים שקובצו, זאת הן ברווח הגולמי והן ברווח המדווח. מבדיקת הרשות עלה כי חלק מהפערים נבעו בשל הפער בתהליכי הייצור (כמתואר לעיל - ייבוא לעומת ייצור עצמי). סגל הרשות הפנה בהקשר זה את החברה לעמדות שפרסם בעבר לעניין הנטל שיש להרים בעת בחינת מאפיינים כלכליים דומים כתנאי לקיבוץ בהתאם לתקן.

לעניין המבחן האיכותי 

לעמדת סגל הרשות, בחינת תהליכי הייצור צריכה להיעשות מנקודת מבטה של החברה. סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה לפיה יש לבחון את הדמיון בין המגזרים מנקודת מבט חיצונית המתייחסת למאפייני המוצר הסופי בלבד.

במקרה הנדון, מבחינת החברה מגזר אחד מבוסס על יבוא והשני בעיקר על ייצור עצמי. לעמדת הסגל, מבנה העלויות ושיעור המינוף התפעולי הינו שונה בתכלית כאשר מדובר במגזר מייבא (שיעור עלויות קבועות נמוך) בהשוואה למגזר יצרני (שיעור עלויות קבועות גבוה). כמו כן מגזר יצרני נדרש, בדרך כלל, להשקעות הוניות משמעותיות בהשוואה למגזר מייבא. 

בהתבסס על האמור לעיל, לעמדת הסגל מגזרי הפעילות שקובצו אינם בעלי מהות תהליכי ייצור דומה ואינם דומים במאפייניהם הכלכליים ולפיכך קיבוצם אינו עומד בהוראות סעיף 12 לתקן.

תיאור התיקון

החברה קיבלה את עמדת סגל הרשות.

החברה עדכנה את מתכונת הגילוי המגזרי, לרבות עדכון מספרי השוואה, על מנת שזה ישקף גילוי מגזרי המפצל את שני המגזרים שקובצו. כתוצאה מהתיקון האמור הציגה החברה 4 מגזרי פעילות חלף 3 מגזרים בני דיווח.

לקישור להחלטת אכיפה 23-5 בפורמט PDF לחץ/י כאן.

 החלטת אכיפה 23-6

סיווג השקעות בנכסים פיננסיים כפעילות חוץ

תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם

חברה עוסקת בשני מגזרי פעילות: פיתוח וייצור טכנולוגיה ומגזר ההשקעות בחברות טכנולוגיה. מגזר ההשקעות בחברות טכנולוגיה כולל השקעות בשתי חברות טכנולוגיות, שאינן עולות לכדי השפעה מהותית או שליטה ובהתאם, הן טופלו בדוחות הכספיים של החברה כנכסים פיננסיים הנמדדים בשווי הוגן דרך רווח או הפסד וכן, יתרות מזומנים ונכסים פיננסיים אחרים במטבע הדולר ארה"ב, המיועדים להמשך השקעות בחברות קיימות וכן השקעות בחברות חדשות בתחום ("מגזר ההשקעות").

מטבע הפעילות וההצגה של החברה הינו השקל החדש.

תקן חשבונאות בינלאומי 21,השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע (IAS 21, "התקן") קובע כי הפרשי שער הנובעים מתרגום של פעילות חוץ למטבע ההצגה של הישות, יוכרו ברווח כולל אחר. פעילות חוץ מוגדרת בסעיף 8 לתקן (ההדגשה אינה במקור) כ- "ישות שהיא חברה בת, חברה כלולה, הסדר משותף או סניף של הישות המדווחת, שהפעילויות שלה ממוקמות או מתנהלות במדינה או במטבע השונים מאלה של הישות המדווחת".

בשנת 2020, במקביל לזיהוי ההשקעות במניות שתי החברות כמגזר פעילות נפרד - מגזר ההשקעות סווג בדוחות החברה כפעילות חוץ, שכן לעמדת החברה, פעילותו מנוהלת על ידי הנהלת החברה, תוך השקעת תשומות הבאות לידי ביטוי הן בשלב טרום ההשקעה בחיפוש, איתור ובחינת הזדמנויות השקעה בחברות מושקעות פוטנציאליות והן לאחר ההשקעה בדמות ניטור וליווי פעילות החברות המושקעות, ונטילת חלק במידת האפשר בהליכים להשבחתן.

בהתאם לכך, לעמדת מגזר ההשקעות מהווה "סניף" הפועל במטבע פעילות שונה מזו של החברה, ומשכך יש ליישם לגביו את הוראות התקן הנוגעות לתרגום נתונים כספיים של פעילות חוץ.

בהתאם לכך, הפרשי השער הנובעים מתרגום תוצאות מגזר ההשקעות למטבע ההצגה של החברה שהינו ש"ח, הוכרו ברווח כולל אחר.

החלטת סגל הרשות

סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה לפיה קיימת לה פעילות חוץ של השקעות בנכסים פיננסיים. בהתאם כך, לעמדת הסגל, על החברה להכיר בכלל השינויים בשווי ההוגן של הנכסים הפיננסיים, לרבות הפרשי השער, ברווח או הפסד.

הבסיס להחלטת סגל הרשות

התקן אינו מגדיר את המונח סניף, לרבות האם נדרש שסניף יאוגד כישות משפטית נפרדת. יצוין שבהתאם לספרות המקצועית, פעילות חוץ לרוב תאוגד במסגרת ישות משפטית נפרדת אך אף פעילות שאינה מאוגדת במסגרת ישות משפטית נפרדת עשויה להוות פעילות חוץ בהתאם להוראות התקן.

מגזר ההשקעות של החברה מורכב מהחזקה בשני נכסים פיננסיים. לעמדת הסגל, החזקה בנכסים פיננסיים, בפני עצמן, אינה עולה לכדי פעילות חוץ.

בהתאם לכך, נדרש לבחון האם החברה מקיימת פעילות שעולה לכדי פעילות חוץ של איתור וניהול השקעות. הפעילות אשר מיוחסת למגזר זה, שכוללת איתור ובחינת הזדמנויות השקעה וכן פעולות ניטור וליווי לאחר ביצוע ההשקעות, מתבצעת על ידי הנהלת החברה ללא עובדים ייעודיים העוסקים בפעילות זו ולא נעשה שימוש במתקנים נפרדים או בכל מאפיין אחר שהינו נפרד מהפעילות האחרת של החברה.

בהתאם לכך, לעמדת סגל הרשות, לא ניתן לראות במגזר ההשקעות כבעל תשומות עצמאיות (כגון כזה הכולל ידע, ניסיון, עובדים, משאבים פיננסיים ומשאבים פעילים נוספים) שהינן מובחנות מהתשומות שמושקעות על ידי החברה בתחומי הפעילות האחרים.

לעמדת סגל הרשות, על מנת שפעילות של השקעה והחזקות בנכסים פיננסיים תעלה לכדי "פעילות חוץ", אזי יש צורך בקיום פעילות מסודרת, מאורגנת ועצמאית המתנהלת במטבע שונה מזה של הישות המדווחת כגון בדרך של העסקת עובדים בעלי מומחיות בהשקעות באופן ייעודי עבור תחום פעילות זה. במקרה דנן, לעמדת הסגל, מגזר ההשקעות לא היווה פעילות נפרדת ועצמאית מפעילותה של החברה שפועלת במטבע שונה.

תיאור התיקון

החברה קיבלה את עמדת סגל הרשות ותיקנה את דוחותיה הכספיים בדרך של תיקון טעות.

לקישור להחלטת אכיפה 23-6 בפורמט PDF לחץ/י כאן.

 החלטת אכיפה 23-7 - הצגת פילוח הכנסות לפי מגזרי פעילות

תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם

חברה א' היא חברה הפועלת בתחום הנדל"ן היזמי למגורים. לחברה שני מגזרי פעילות:

• ייזום ובניה של נכסים למכירה בעסקאות מזומן;
• ייזום ובניה של נכסים למכירה בעסקאות קומבינציה (לרבות פינוי בינוי ותמ"א 38).

במסגרת ביאור מגזרי הפעילות בדוחותיה הכספיים, חברה א' מדדה את הכנסות כל מגזר בשיטה שונה מהמדידה בדוחות הראשיים.

במסגרת זאת החברה, כללה בהכנסות כל מגזר את סך ההכנסות העתידיות (צבר הכנסות) בגין חוזי המכירות שנחתמו בתקופה השוטפת של הדוח הרלוונטי.

כך לדוגמה, אם החברה ביום 31.12 לשנה מסוימת חתמה על חוזה למכירת דירה במכירה מוקדמת (presale) אזי כל הסכום הכלול בחוזה נכלל בהכנסות אותה שנה.

חברה ב' היא חברה הפועלת בתחום הטכנולוגיה הפיננסית. לחברה שני מגזרי פעילות:

       בנקאות דיגיטלית (מתן אשראי צרכני);

       תיווך אשראי (במודל עמית לעמית - P2P).

במסגרת ביאור מגזרי הפעילות בדוחותיה הכספיים, במסגרת הכנסות מגזר תיווך האשראי, לצד העמלות שגבתה בגין ההלוואות שתווכו באמצעות הטכנולוגיה שלה, חברה ב' כללה גם הכנסות ריבית אשר החברה לא הכירה בהן בדוחות הראשיים שכן החברה אינה מעמידה בעצמה את ההלוואות אלא רק מתווכת בין מלווים ללווים.

בנקאות דיגיטלית (מתן אשראי צרכני);

תיווך אשראי (במודל עמית לעמית - P2P).

לעמדת שתי החברות האמורות, אופן הדיווח המגזרי שלהן כאמור לעיל עולה בקנה אחד עם הוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 8 (IFRS 8, להלן - "התקן") ובפרט בהתאם לעיקרון שנכלל בסעיף 25 לתקן, שלפיו "הסכום של כל פריט מגזרי יהיה המידה המדווחת למקבל ההחלטות התפעוליות הראשי.

עיקרון זה מוביל לכך שהסכומים המוצגים בביאור מגזרים אינם צריכים בהכרח להימדד בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים (ולעיקרון זה אף קיים תימוכין בספרות המקצועית החשבונאית).

החלטת סגל הרשות

בנסיבות העניין סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברות, שלפיה האופן שבו הוצגו סעיפי ההכנסות בביאור מגזרי הפעילות השונים הוא נאות בהתאם להוראות התקן.

לעמדת סגל הרשות, אף על פי שבהתאם לעקרון "גישת ההנהלה" של התקן, מתאפשרת במצבים מסוימים סטייה מכללי החשבונאות המקובלים במסגרת הדיווח המגזרי, בנסיבות עניינן של החברות הצגת סעיפי ההכנסות המגזריות אינה עולה בקנה עם הוראות סעיף 23 לתקן, לפיו ישות תדווח על מידה של רווח או הפסד לגבי  כל מגזר בר דיווח, ותיתן גילוי, בין היתר, לסכומי ההכנסות אם הסכום המוגדר נכלל במידה של הרווח או ההפסד המגזרי שנסקר על מקבל ההחלטות התפעוליות הראשי.

הבסיס להחלטת סגל הרשות

נשאלת השאלה, האם העיקרון העולה מסעיף 25 לתקן, לפיו מדידת פריטים בביאור מגזרים אינה כפופה לכללי המדידה של IFRS נכון גם בנוגע לחובה להציג את הכנסות המגזר לפי סעיף 23 לתקן.

מבלי להכריע בשאלה זאת, ברור כי הנתון המוצג נדרש לענות על הגדרת הכנסות. במקרים המתוארים לעיל, לעמדת הסגל הסכומים שהוצגו אינם משקפים הכנסות ולפיכך החברות לא עמדו בדרישת התקן להציג את הכנסות המגזר:

בנוגע לחברה א' - ההכנסות שהציגה החברה אינן הכנסות אלא צבר הזמנות שכן החברה הציגה בשנה שבה חתמה על חוזה את כל ההכנסות העתידיות שהיא צפויה להפיק מחוזה זה.

בנוגע לחברה ב' - הכנסות הריבית המגזריות שהציגה החברה אינן הכנסות שלה, שכן היא אינה הגורם המלווה אלא רק מתווכת באשראי, והכנסות   הריבית הן הכנסות שמפיקים לקוחותיה.

משכך, לעמדת סגל הרשות הדיווח המגזרי של החברות האמורות אינו נאות ואינו עולה בקנה אחד עם הוראות התקן ועקרונותיו.

 תיאור התיקון

החברות קיבלו את עמדת סגל הרשות.

החברות עדכנו את מדידת נתוני ההכנסות בביאור מגזרים, לרבות מספרי השוואה, כך שהיא תתאים לשיטת המדידה שבה הן עשו שימוש בדוחות הראשיים.

לקישור להחלטת אכיפה 23-7 בפורמט PDF לחץ/י כאן

החלטת אכיפה 23-8 - הקצאת סכומים בין מגזרי פעילות

תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם

לחברה הפועלת בעיקר בתחום הקמעונאות, מספר מגזרי פעילות ברי דיווח, ביניהם: מגזר קמעונאות מזון (להלן - "מגזר הקמעונאות") ומגזר חנויות פארמה (להלן - "מגזר הפארם").

במסגרת בדיקה שביצע הסגל, בחן סגל הרשות את שתי הסוגיות הבאות הנוגעות למדידת תוצאות המגזרים:

ירידת ערך מלאי

החברה רכשה מוצרים הנמכרים בחנויות מגזר הפארם בלבד. מוצרים אלו נשמרו במחסני הספק לתקופה ארוכה ולאור התיישנותם נרשמה בגינם ירידת ערך מלאה. בשלב מאוחר יותר, המוצרים הועברו לסניפי מגזר הפארם, אך בפועל התקשה מגזר הפארם למכור את המוצרים ואלו נמכרו בסכומים זניחים וחלקם אף הושמדו.

על אף שכאמור מדובר במוצרים אשר החברה מוכרת רק בחנויות מגזר הפארם, ייחסה החברה את ירידת הערך בגינם למגזר הקמעונאות.

לטענת החברה הצגה זו התבססה בעיקר על גישת החברה לפיה כל מוצרים שטרם הועברו לחנויות מגזר הפארם ועדיין במחסן מרכזי (מרלו"ג או במחסן הספק), משויכים מבחינה חשבונאית למגזר הקמעונאות.

מבצע שיווקי

החברה העניקה כמתנה ללקוחות האונליין של מגזר הקמעונאות תלוש הטבה למוצרים שהיו משויכים למגזר הפארם. לאור העובדה שמוצרים אלו שהו על מדפי חנויות מגזר הפארם במשך שנים רבות, הוכרה בעבר ירידת ערך מלאי בשיעור משמעותי מעלותם המקורית של המוצרים אשר יוחסה למגזר הפארם.

במועד חלוקת המוצרים בחינם ללקוחות האונליין כמפורט לעיל, ביטלה החברה את ההוצאה בגין ירידת הערך שנרשמה במגזר הפארם והכירה במלוא עלות המוצרים (בהתאם לעלותם המקורית לפני ירידת הערך) במסגרת מגזר הקמעונאות, בדרך של רישום הנחה ללקוחות כאשר באופן זה ההפסד בגין המוצרים "הוסט" למגזר הקמעונאות.

לטענת החברה הצגה זו התבססה בעיקר על גישת החברה שלפיה מבצע השיווק נעשה במסגרת פעילות האונליין של מגזר הקמעונאות, ומשכך יש לראות במלוא עלויות המבצע כעלות המיוחסת למגזר הקמעונאות.

החלטת סגל הרשות

ירידת ערך מלאי - הטיפול החשבונאי בסיווג הוצאות ירידת הערך בגין המוצרים למגזר הקמעונאות היה בלתי נאות, שכן על החברה היה לסווג את ירידת הערך למגזר הפארם.

מבצע שיווקי - הטיפול החשבונאי בביטול ירידת הערך במגזר הפארם ויחוס כל העלות המקורית של המוצרים למגזר הקמעונאות היה בלתי נאות ועל   החברה היה לייחס את עלות המוצרים שחולקו למגזר הפארם

הבסיס להחלטת סגל הרשות

בהתאם לסעיף 25 לתקן, הקצאות של הכנסות, הוצאות, רווחים או הפסדים ייכללו בקביעת הרווח או ההפסד המגזרי רק אם הם נכללים ברווח או ההפסד המגזרי אשר משמש את מקבל ההחלטות התפעוליות הראשי, אולם הסעיף האמור קובע כי אם סכומים מוקצים לרווח או להפסד מגזרי מדווח, לנכסי מגזר מדווחים או להתחייבויות מגזר מדווחות, סכומים אלו יוקצו על בסיס סביר.

ירידת ערך מלאי

לעמדת הסגל, בנסיבות העניין, הקצאת המלאי וירידת הערך בגינו מלכתחילה למגזר הקמעונאות חלף הקצאתו למגזר הפארם אינה הקצאה על בסיס סביר והיא עומדת בניגוד לעקרונות ייחוס ירידות ערך בהתאם לשיוך המגזרי הנאות של מוצרים לפי סוגם, מהותם, וכן המגזר שהזמין אותם ושאליו הם היו יועדו במקור (ואף נמכרו במסגרתו).

יתרה מכך, לעמדת הסגל, ייחוס למגזר הקמעונאות בלבד של כל העלויות בגין ירידת ערך מלאי הנמכר בשני המגזרים (קמעונאות וחנויות פארמה) ואינו בעל ייעוד מוגדר מראש בעת קליטתו, מבלי לבצע ייחוס של חלק מעלויות ירידת ערך המלאי למגזר הפארם לפי מנגנון סביר, אינו מהווה הקצאה על בסיס סביר כנדרש בתקן.

לעמדת הסגל, הקצאת כלל עלויות המלאי למגזר הקמעונאות בלבד מובילה לתוצאה שגויה, שבה לא מוכרות במסגרת תוצאות מגזר הפארם כלל עלויות המלאי שנרכשו עבורו, לרבות ירידות הערך האפשריות, וזאת רק בשל מיקומו הפיזי של המלאי לאורך הליך רכישתו או מכירתו.

מבצע שיווקי

בנסיבות המתוארות, בוצעה העברה של מלאי ממגזר הפארם למגזר הקמעונאות בהתאם לערכי קנייתו, לאחר שהמלאי שהה תקופה ארוכה מאוד בסניפי מגזר הפארם מבלי שנמכר ואף בוצעה בגינו הפרשה משמעותית לירידת ערך במגזר הפארם.

כתוצאה מכך, העברת המלאי הובילה למעשה לביטול הפסדים בגין ירידות הערך של המלאי שהוכרו (או שהיו צפויות להיות מוכרות) במגזר הפארם אלמלא ההעברה. לעמדת הסגל, מדובר על הקצאה בלתי סבירה, וזאת מכיוון שמלאי זה נרכש מלכתחילה לשם מכירתו ללקוחות מגזר הפארם והמוצרים במהותם הם כאלו שנמכרים בעיקר או רק בסניפי מגזר הפארם.

קבלת ההחלטה לשנות את ייעוד המלאי התקבלה בדיעבד, לאחר שהוכרה ירידת הערך בתקופה שבה המוצר היה מיועד למכירה ללקוחות מגזר הפארם.

יתרה מזאת, לעמדת סגל הרשות, הקצאת עלות זו למגזר הקמעונאות בלבד ולא למגזר הפארם היא הקצאה בלתי סבירה.

זאת כיוון שחלוקת המלאי ללקוחות האונליין ובשים לב לנסיבות הספציפיות של המקרה, נועדה בעיקר למטרת הגברת המודעות והחשיפה של מוצרי מגזר הפארם בפלטפורמת האונליין של מגזר הקמעונאות, כאשר מגזר הפארם עצמו נשא בעלויות הכרוכות בחלוקת המלאי ואף צירף לאריזת המוצרים קופוני הנחה לקנייה עתידית בחנויות הפארם בלבד. 

כמו כן, בחינת הנושא העלתה בנוסף, כי החברה אינה נוהגת כדבר שבשגרה לחלק מוצרים במתנה ללקוחות האונליין שלא אגב מבצעי קידום מכירות של מוצרים חדשים. לפיכך, לעמדת הסגל נכון יותר היה לסווג גם את יתרת עלות המלאי למגזר הפארם ולא לשייכה למגזר הקמעונאות.

תיאור התיקון

החברה קיבלה את עמדת סגל הרשות. בנסיבות המקרה, בעקבות בדיקות שערכה החברה ולאחר בחינת ההשפעה האפשרית של שני האירועים הנ"ל על הדוחות הכספיים של החברה, סגל הרשות החליט שלא להתערב בעמדת החברה שלפיה השפעת שני אירועים אלה אינה עולה לכדי טעות מהותית בדוחותיה הכספיים של החברה אשר מחייבת פרסום מחדש של הדוחות הכספיים.

לקישור להחלטת אכיפה 23-8 בפורמט PDF לחץ/י כאן. 

יובהר כי האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ מקצועי ואינו מהווה תחליף לקריאה מעמיקה ומלאה של החלטות האכיפה ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחן.