דוח ממצאים - הפרשה להפסדי אשראי בענף האשראי החוץ בנקאי

דוח ריכוז ממצאי ביקורת בנושא אשראי ללקוחות והפרשה להפסדי אשראי בדוחות כספיים בענף האשראי החוץ בנקאי

רקע

ברקע העלייה בשיעורי הריבית במשק בשנים האחרונות וכתוצאה מכך עליית סיכון האשראי של לקוחות, ועל רקע אי סדרים שהתגלו בענף האשראי החוץ בנקאי, החליט סגל ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") לבצע ביקורת במספר תאגידים בענף האשראי החוץ בנקאי (להלן - "הענף"). 

סעיף אשראי ללקוחות בניכוי הפרשה להפסדי אשראי (אשראי לקוחות נטו (הוא מהסעיפים המרכזיים והרגישים למדידה וגילוי בדוחות הכספיים של החברות הפועלות בענף. במסגרת ביקורת שערך סגל הרשות נבדקה נאותות המדידה והגילוי של סעיף אשראי ללקוחות נטו בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בדוחות הכספיים של מספר תאגידים מדווחים, שעיקר פעילותם בתחום ניכיון ממסרים (להלן - "חברות המדגם"). הבדיקה התמקדה במדגם של יתרת לקוחות או הלוואות במאזני החברות וכחלק ממנה באומדן ההפרשה להפסדי אשראי חזויים, אשר מהווה אומדן חשבונאי משמעותי בדוחות הכספיים של החברות בענף הנגזר, בין היתר, מהערכות ומשיקול דעת של ההנהלה.

ממצאי הביקורת אשר תמציתם יפורטו להלן הצביעו על קיומם של ליקויים באופן המדידה והגילוי של סעיף לקוחות והפרשה להפסדי אשראי בדוחות הכספיים של חברות המדגם.

נוכח הממצאים, חברות המדגם נדרשו לבצע בדיקה מקיפה ביחס לנאותות ההפרשה בגין יתרות החוב אשר מרכיבות את סעיף הלקוחות ולאחריה, במידת הצורך, לבצע תיקונים הן במדידת ההפרשה להפסדי אשראי והן בגילויים רלוונטיים בדוחות הכספיים והעיתיים שלהן.

בחודש אוגוסט 2024, פרסם סגל הרשות דוח ריכוז ממצאי ביקורת בנושא אשראי ללקוחות והפרשה להפסדי אשראי בדוחות כספיים בענף האשראי החוץ בנקאי (להלן - "דוח ריכוז הממצאים").

דוח ריכוז הממצאים מפרט סוגיות מרכזיות שעלו במסגרת הביקורת המתייחסות לאופן המדידה של סעיף לקוחות והפרשה להפסדי אשראי בדוחות הכספיים וזאת במטרה לשקף את עמדות סגל הרשות בכל הנוגע לסוגיות אלה.

יודגש כי עמדות סגל הרשות המפורטות בדוח ריכוז הממצאים משלימות את עמדות סגל הרשות בתחום האשראי החוץ בנקאי, ובעיקר: עמדת סגל חשבונאית 13-8: הגילוי הנדרש על סיכון אשראי בדוחות הכספיים של תאגידים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי (לחוזר המחלקה המקצועית בנושא לחץ/י כאן) ועמדת סגל חשבונאית 13-9: מדידת הפסדי אשראי בדוחות חברות האשראי החוץ בנקאי (לחוזר המחלקה המקצועית בנושא לחץ/י כאן).

תקני דיווח כספי עיקריים הרלוונטיים לביקורת בענף האשראי החוץ בנקאי

תקן דיווח כספי בינלאומי 9, מכשירים פיננסיים (להלן- "IFRS 9" או "התקן") קובע עקרונות לדיווח כספי על נכסים פיננסיים ועל התחייבויות פיננסיות אשר יציגו למשתמשים בדוחות כספיים מידע רלוונטי ושימושי לצורך הערכת הסכומים, העיתוי ואי-הוודאות של תזרימי מזומנים עתידיים של ישות.

תקן דיווח כספי בינלאומי 7, מכשירים פיננסיים: גילויים (להלן - "IFRS 7") קובע את הגילוי הנדרש בדוחות הכספיים בנוגע למכשירים פיננסים. העקרונות בתקן זה משלימים את העקרונות להכרה, למדידה ולהצגה של נכסים פיננסיים ושל התחייבויות פיננסיות בתקן חשבונאות בינלאומי 32, מכשירים פיננסיים: הצגה (IAS 32) וב- IFRS 9.

ממצאי הביקורת ועמדות סגל הרשות לגביהם

בפרקטיקה מיושמת שיטה דו-שלבית לחישוב ההפרשה להפסדי אשראי חזויים: על בסיס פרטני/ אינדיבידואלי (הפרשה ספציפית) ועל בסיס קבוצתי (הפרשה כללית). רוב החברות בענף מבצעות הפרשה ספציפית על החובות אשר עלה לגביהם חשש לקושי בגביית החובות וכן הפרשה כללית על יתרת החובות על פי שיעור שנקבע עבור כל קבוצת מכשירים פיננסיים.

כפי שיפורט להלן, בביקורת נמצאו ממצאים הן לגבי ההפרשות הספציפיות, הן לגבי ההפרשה הכללית והן בעניין הגילוי בדוחות הכספיים.

1. הפרשה ספציפית

בביקורת אותרו לקוחות עם יתרות חוב אשר עלה לגביהם חשש לקשיי גבייה ושלא בוצעה בגינם הפרשה להפסדי אשראי על בסיס פרטני. מקרים אלה מעידים על כך שחברות אינן מיישמת כראוי את מדיניותן ביחס להפרשה על בסיס אינדיבידואלי. במקרים אחרים עלו קשיים בהתייחס לאופן מדידת ההפרשה הספציפית להפסדי אשראי וכתוצאה מכך שיעור ההפרשה בגין חובות בפיגור אינו מבוסס.

לעניין זה  צוינו הממצאים הבאים:

הערכת סיכויי גביה

• בחלק מהמקרים מדידת ההפרשה להפסדי אשראי מבוצעת על בסיס חוות דעת משפטית, שלעיתים מבוססת על הערכות החברה מבלי שבוצעה בחינה סטטיסטית ו/או תיקוף להסתברות הגבייה, כך שבמקרים אלה שיעור ההפרשה שהוכר, אם בכלל, בגין חובות אלו מבוסס אך ורק על היכרות אישית עם הלקוח ו/או המושך.
• בגין חלק מהחובות שבפיגור (לא נפרעו במועד (מצוין בחוות הדעת המשפטית שסיכויי הגבייה אינם ידועים ועל אף זאת לא בוצעה הפרשה ספציפית בגין החוב.
• בגין חלק מהחובות שבפיגור, מצוין בחוות הדעת המשפטית שסיכויי הגבייה הם גבוהים ועל בסיס חוות דעת זו בלבד קבעה החברה שלא נדרשת הפרשה ספציפית מבלי לקחת בחשבון את ההסתברות שהחוב, כולו או חלקו, לא ייגבה, שכן גם בסיכויי גבייה גבוהים קיימת הסתברות מסוימת שהחוב לא ייגבה במלואו.
• בחלק מהחובות, לקוחות שונים בעלי יתרות חוב שנבחנו על בסיס פרטני, אוחדו לכדי קבוצה אחת ונמדדו כמקשה אחת תוך הבאה בחשבון אפשרויות קיזוז בין יתרות שונות, זאת על אף שמדובר בישויות משפטיות שונות שאין ביניהן ערבות הדדית שניתנת לאכיפה משפטית.

עמדת סגל הרשות

בהתאם להוראות IFRS 9 גם אם אפשרות התרחשות הפסד אשראי היא נמוכה מאוד, יש לשקף אפשרות זו בעת מדידת ההפרשה להפסדי אשראי חזויים, לרבות בחינה האם נדרש לבצע הפרשה נוספת בגין רכיב הזמן. בהתאם לכך, חוות דעת לפיה סיכויי הגבייה בתיק הם גבוהים, קל וחומר כאשר סיכויי הגבייה אינם ידועים, אינה מספקת כשלעצמה כדי לטעון שההפרשה הנדרשת ביחס לאותה יתרת חוב שבחרה החברה לבחון באופן ספציפי, אינה גבוהה מיתרת ההפרשה ה"כללית" המיוחסת לה. במצבים כגון אלו נדרש להביא בחשבון את ההסתברות לכל אחד מהתרחישים האפשריים ביחס להתפתחות החוב ולהפריש בהתאם למגוון ההסתברויות. בנוסף, גם במצב שבו החוב מובטח בבטוחה ששוויה עולה על גובה החוב, יש להביא בחשבון את היכולת לאמוד כראוי את שווי הבטוחה וכן לקחת בחשבון הסתברויות של תרחישים שונים לגבי ערך הנכס במועד המימוש במקרה של כשל. 

בנוסף, לא ניתן לאחד לקוחות שונים בעלי יתרות חוב לכדי קבוצה אחת ולהתייחס אליהן כמקשה אחת תוך הבאה בחשבון אפשרויות קיזוז בין יתרות שונות, כאשר מדובר בישויות משפטיות שונות שאין ביניהן ערבות הדדית שניתנת לאכיפה משפטית.

אי התחשבות בערך הזמן בגביית חובות

בעת מדידת ההפרשה להפסדי אשראי ,נמצא שלעיתים לא נלקח בחשבון מועד הגביה הצפוי. כך,  ניתן לראות שקיימים חובות שעומדים במשך מספר שנים ללא גבייה, מבלי שנלקח ערך הזמן בחשבון.

עמדת סגל הרשות

בהתאם להוראות IFRS 9 , בעת מדידת הפסדי אשראי חזויים נדרש, בין היתר, לשקף את ערך הזמן של הכסף, ולכן על החברות להכיר בהפסד בגין ערך הזמן של חובות המצויים בהליכי גבייה מתמשכים בשל סיבות שונות.

חובות שגולגלו, החלפות ממסרים ופריסות חוב

• נמצאו מקרים בהם חברות לא ביצעו בחינה מחדש של ההפרשה להפסדי אשראי בעת פריסות חוב, על אף שפריסות אלו עשויות להצביע על קשיים של הלווים ועל שינויים ברמת הסיכון של הנכס הפיננסי לרבות התחשבות במרכיב הזמן.
• בגין חלק מהלקוחות אשר התעורר קושי בגביית חובם, קיימת יתרה של המחאות המופקדות בבנקים למשמורת, כאשר חלק ניכר מהן נמסרו לחברה בגין חובות שנוצרו בתקופות קודמות והתקבלו כתחליף כנגד החזרת ממסרים שהוגשו לבנקים ולא כובדו על ידם או כנגד ממסרים קודמים שנמסרו לחברה והוחלפו על ידי הלווים טרם מועד פירעונן לעתים אף מספר פעמים ביחס לאותה יתרה. בגין יתרות אלה לא בוצעה הפרשה להפסדי אשראי על בסיס פרטני וכן לא ניתן כל גילוי אודות החלפות אלו.

עמדת סגל הרשות

בהתאם להגדרת נכס פיננסי פגום עקב סיכון אשראי בנספח א' ל- IFRS 9, נכס פיננסי הינו פגום, בין היתר, כאשר התרחש אירוע שיש לו השפעה שלילית על תזרימי המזומנים העתידיים שנאמדו על נכס פיננסי זה. ראיה כי נכס פיננסי הינו פגום כוללת הפרה של חוזה כגון אירוע כשל או פיגור בתשלומים וכן הענקת וויתור על ידי המלווה שהמלווה לא היה שוקל להעניק לולא קושי פיננסי של הלווה.

לנוכח האמור, בעת פריסת חוב או גלגול שיק (בהנחה שלא מדובר באירוע המביא לגריעת הנכס הפיננסי המקורי והכרה בנכס פיננסי חדש) אם החברה אינה מקבלת פיצוי בגין הדחיה המשקף לכל הפחות את הריבית האפקטיבית המקורית של ההלוואה, אזי החוב מהווה חוב פגום. במקרים אלו, כחלק מהפסדי האשראי הצפויים בהם נדרש להכיר, על החברה להתחשב גם בערך הזמן של הכסף. לעמדת סגל הרשות, לא ניתן להציג הפסד זה כתיאום כלפי מטה של הכנסות הריבית שנצברו ממועד ניכיון השיק עד מועד הגלגול אלא יש להציגו בנפרד כחלק מהפסדי האשראי.

כאשר החברה מגיעה למסקנה כי בשל עדכון תנאי התשלום, היא נדרשת לגרוע את הנכס הפיננסי ולהכיר בנכס פיננסי חדש, על החברה לגרוע את הנכס הפיננסי בהתאם לערכו בספרים ולהכיר בנכס פיננסי חדש בהתאם לשווי ההוגן של הנכס הפיננסי החדש. במקרים בהם החברה אינה גובה ריבית נוספת בגין האיחור בתשלום, אזי השווי ההוגן במועד ביצוע ההחלפה יהיה נמוך יותר מאשר הערך בספרים של ההלוואה (לאור פער הזמן) והפער בין שני רכיבים אלו יירשם כהפסד.

במקרים בהם החוב בפיגור והחברה טרם הגיעה להסכמות עם החייב לגבי הסדרי תשלום חלופיים, אזי על החברה לבחון את הצורך בביצוע הפרשה נוספת לירידת ערך לאור הסיכון וכן בשל ערך הזמן של הכסף עד למועד הגביה הצפוי.

בנוסף, ביחס להחלפת ממסרים (החלפת המחאה שהגיע מועד פירעונה בהמחאה עתידית), בהתאם לעמדת סגל חשבונאית 13-9, אף כאשר מתקבל פיצוי בגין רכיב הריבית והחוב אינו מסווג כחוב פגום, בהיעדר ראיות חזקות המעידות אחרת, חזקה כי עצם ביצוע פריסת חוב או גלגול שיק ביחס לחוב מסוים מהווה אינדיקציה לעלייה בסיכון האשראי של החייב (יובהר כי אין הכוונה לעליה משמעותית בסיכון אשראי, כהגדרתה בתקן) אשר אמורה לבוא לידי ביטוי בשיעור ההפרשה להפסדי אשראי בגינו. סתירת החזקה אפשרית, לעמדת סגל הרשות, רק במקרה של פריסת חוב שבוצעה כחלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה ובתנאי שלחברה יהיה מידע מבוסס, מהימן ומתועד המוכיח כי גם ללא הפריסה היה ביכולתו של הלקוח לשרת את החוב במועד פירעונו המקורי, ורק מטעמי יעילות תפעולית החוב לא נפרע בפועל במועד הפירעון המקורי ונקבע לו מועד פירעון חדש. 

עוד יובהר, כי בעת ביצוע פריסת חוב / גלגול שיק ביחס להלוואה מסוימת (וקל וחומר במקרה של פיגור בתשלום), יש לראות בסך יתרת החוב של החייב/המושך, בהתאמה, ככזו לגביה קיימת אינדיקציה לעלייה בסיכון האשראי. על כן במצבים כאמור, אין להתייחס אך ורק ליתרת החוב שמועד פירעונה חלף, שכן האינדיקציה להרעה מעידה על כלל ההלוואה של החייב/מושך.

אי הכרה בהכנסות ריבית בגין חובות בפיגור

במספר מקרים, חברות ביצעו הפרשה בגין חובות בפיגור אך הפסיקו לצבור בגינן הכנסות מימון בדוחותיהן הכספיים.

עמדת סגל הרשות

בחובות עם קשיי גביה על החברה לבחון את השלב שאליו סווגו החובות לפי 9IFRS . לפי הוראות התקן גם בחובות שבהם חלה עליה בסיכון האשראי ממועד ההכרה לראשונה, הישות תמשיך להכיר בגינם בהכנסות מימון בגובה החוב ברוטו. חובות שסווגו כחובות פגומים, הכנסות המימון בגינם יוכרו בשיטת הריבית האפקטיבית לפי הסכום נטו של החוב (חוב ברוטו בניכוי הפרשה).

בהתאם, היה על החברה להמשיך ולהכיר בהכנסות מימון בחובות עם קשיי גביה, ומנגד לעדכן את ההפרשה בגין החוב ובגין ההכנסות המימון שהוכרו ושלחברה אין צפי לגבייתם בהתאם לעקרונות התקן בהתייחס למדידת הפסדי אשראי.

האמור לעיל מתבסס על חשיבות ההימנעות מסיווג שגוי של הוצאות הפסדי אשראי להכנסות ריבית שהרי שיעור הוצאות הפסדי אשראי משמש כאינדיקציה לרמת הסיכון של הלוואות החברה.

הערכת בטוחות

בחלק מהמקרים שועבדו לחברות בטוחות כנגד יתרות החוב. נמצא שלעיתים לחברות אין הערכה מדויקת/ אובייקטיבית בדבר ערך של כלל הבטוחות שהועמדו לטובתן. עניין זה מקשה על בחינת נאותות שיעור ההפרשה האינדיבידואלי בגין חובות בפיגור אשר מגובים בבטוחות.

לדוגמה, בחלק מהחברות אין מתודולוגיה סדורה לניהול הבטוחות, בחלק מהמקרים שווי הבטוחה מתבסס על הערכה עצמית של החברות עצמן וללא מנגנון אובייקטיבי חלופי, נמצאו מקרים בהם שווי הבטוחה ביחס למקרקעין התבסס על השווי לאחר שינוי ייעוד פוטנציאלי עתידי מבלי להתחשב בהפחתה עקב סיכויי אי ההצלחה לשינוי זה, נמצאו מקרים בהם שווי הבטוחה התבסס על מחיר למ"ר גבוה משמעותית ממחיר עסקאות ההשוואה ללא הסבר מניח את הדעת וכו'. ככלל נמצא שלא בוצע על ידי חברות המדגם מימוש משמעותי של נדל"ן המשמש כבטוחה בגין חובות בפיגור מה שעשוי להעיד על קשיים משפטיים, כלכליים או אחרים באשר למימוש.

עמדת סגל הרשות

על מנת להביא בחשבון את שווי הבטוחה שהתקבלה בחישוב ההפרשה להפסדי אשראי, נדרש לקבוע מתודולוגיה סדורה המבוססת על נתונים אובייקטיביים ומהימנים לאופן קביעת שווי הביטחונות, אשר תכלול בין היתר ביחס לכל סוג בטוחה את פירוט הרישום הנדרש במרשם הרלוונטי, אופן חישוב שווי הבטוחה ביום הראשון (לרבות פירוט המסמכים הנדרשים לקביעת שווי הבטוחה) ואופן חישוב הבטוחה לצורך מדידת ההפרשה להפסדי אשראי בדוחות הכספיים. בהקשר זה, סגל הרשות מבקש להדגיש שאם נלקחים בחשבון קיומם של ערבים או ערבויות על החוב לצורך מדידת ביסוס שיעור ההפרשה, נדרש לבחון במשנה זהירות קיומו של מידע זמין ומהימן המבסס את יכולת שירות החוב של הערבים לחוב במקרה של קשיי גבייה אצל הלקוח.

סתירת החזקה לעליה משמעותית בסיכון אשראי

בהתאם לתקן, ישות נדרשת להעריך אם סיכון האשראי של מכשיר פיננסי עלה באופן משמעותי ממועד ההכרה לראשונה בכל מועד דיווח. משמעות הערכה זו משפיעה הן על מדידת ההפרשה להפסדי אשראי והן על הגילויים בדוחות הכספיים בהתאם להוראות IFRS 7). במקרה אחד ציינה חברה בדוחותיה הכספיים, כי בהיעדר סימנים אחרים, חלה עליה משמעותית בסיכון האשראי רק כאשר החובות הם בפיגור של מעל 90 יום.

עמדת סגל הרשות

בהתאם להוראות IFRS 9 (סעיף 5.5.11) קיימת הנחה הניתנת להפרכה שסיכון האשראי עלה משמעותית כאשר תשלומים חוזיים נמצאים בפיגור של יותר מ-30 יום אלא אם ישות יכולה להציג מידע סביר וניתן לביסוס שמוכיח אחרת.

עמדת סגל הרשות היא שעל מנת לסתור את חזקת הימים של התקן, יש להמחיש שאין שינוי משמעותי בהסתברות לכשל (PD) בחובות שבפיגור מעל 30 יום אשר לא מוגדרים  כחובות לגביהם חלה עליה משמעותית בסיכון אשראי (במקרה של החברה המדוברת, עד 90 יום) לעומת חובות שאינם בפיגור וחובות שהם בפיגור של עד 30 יום.

2. הפרשה כללית

IFRS 9 קובע שעל מנת לקיים את המטרה של הכרה בהפסדי אשראי חזויים על הישות למדוד את הפסדי אשראי החזויים כך שישקפו סכום בלתי מוטה ומשוקלל הסתברות שנקבע על ידי הערכת טווח של תוצאות אפשריות, ערך הזמן של הכסף, וכן מידע סביר וניתן לביסוס שניתן להשגה ללא עלות או מאמץ מופרזים במועד הדיווח על אירועים מהעבר, תנאים נוכחיים ותחזיות של תנאים כלכליים עתידיים.

במסגרת הביקורת בוצעה בחינה של המתודולוגיה, ההנחות ובסיס הנתונים ששימשו את חברות המדגם לצורך קביעת שיעור ההפרשה הקבוצתית, בבחינה זו עלו ממצאים אשר עלולים לגרור הפרשה בחסר.

לעניין זה יצוינו הממצאים הבאים:

מתודולוגיית המודל

נמצאו מקרים בהם המודל לקביעת ההפרשה הקבוצתית לא היה מבוסס על מתודולוגיה סדורה, כאשר המודל מבוסס בעיקרו על נתונים המתקבלים ממאגר מידע פומבי. לא ניתן היה לחוות דעה האם המידע המתקבל ממאגר זה מביא בחשבון מידע צופה פני עתיד כנדרש בתקן.

עמדת סגל הרשות

כדי שמודל יענה על דרישות התקן וישקף את שיעור ההפסד הצפוי על התיק בכל תקופה, נדרש ליישם מתודולוגיה סדורה בקשר לקביעה, עדכון ותיקוף הפרמטרים השונים במודל וליישם באופן עקבי מתודולוגיה זו בין התקופות השונות. סגל הרשות חוזר ומדגיש שעל החברה לבחון בכל מועד דיווח האם מתודולוגיית המודל אכן משקפת כנדרש מידע צופה פני עתיד ואת התחזיות של החברה ושל השוק ביחס לתנאים כלכליים עתידיים בהתאם להוראות IFRS 9.

לצד זאת, יש לכלול גילוי ברור לגבי המתודולוגיה ששימשה למדידת הפסדי האשראי החזויים, לרבות הסבר לשינויים במתודולוגיה.

זיהוי סטטוס ממסרים

נמצאו מקרים בהם קביעת שיעור ההפרשה הקבוצתית התבססה על מודל להערכת סיכוני האשראי על בסיס אמידת ההסתברות לכשל של נתוני כלל העסקאות שהסתיימו תוך סיווג עסקאות אלו בהתאם לסטטוס העסקה (נפרע, נפדה, טרם הגיע מועד פירעון וכו'). יחד עם זאת, בביקורת עלה שהנתונים על העסקאות שהסתיימו לא הכילו את כל הפרטים הנדרשים לצורך ביסוס המודל, לא התבצע סיווג סטטוס כנדרש או שלא ניתן היה להבין הסיבה לקביעת הסטטוס.

עמדת סגל הרשות

בעת סיווג סטטוס של ממסר על החברה לבחון במשנה זהירות כיצד הסיווג יכול להשפיע על המודל ומשכך גם על הפסדי האשראי הצפויים ביחס לתיק של חברה. לצורך קביעת שיעור ההפרשה הקבוצתית, נדרש לכלול במודל את כלל נתוני העסקאות של החברה, תוך הקפדה על סיווג נאות של סטטוס הממסר וזאת בכדי שלא ליצור הטיה אפשרית במודל.

מבט צופה פני עתיד

נמצאו מקרים בהם לצורך אמידת ההסתברות לכשל (PD) ושיעור ההפסד בהינתן כשל (LGD) הסתמכה העבודה על בסיס נתונים הכולל עסקאות שהסתיימו, וכן את סכומי ההמחאות שחזרו וסכום ההשבה בגינם, יחד עם זאת, בעת חישוב ההפסד הצפוי לא נלקחו בחשבון משתנים נוספים מעבר למודל, כגון מידע צופה פני עתיד (לדוגמה צפי לשינויים בשיעור הריבית במשק).

עמדת סגל הרשות 

התקן קובע כי ישות תמדוד הפסדי אשראי חזויים של מכשיר פיננסי בדרך שתשקף, בין היתר, "מידע סביר וניתן לביסוס שניתן להשגה ללא עלות או מאמץ מופרזים במועד הדיווח על אירועים מהעבר, תנאים נוכחיים ותחזיות של תנאים כלכליים עתידיים".

לעמדת סגל הרשות, על החברה להביא בחשבון משתנים מאקרו כלכליים נוכחיים ותחזיות כלכליות בנוסף למשתנים הסטטיסטיים במודל בחישוב הפסדי אשראי הצפויים בתיק, באופן שייתן מענה לדרישות התקן בהקשר זה.

במקרים בהם השתנו באופן מהותי מאפיינים של ענף עסקי או משתנים מאקרו כלכליים ביחס לתקופות עבר או שהשתנה תמהיל הלווים באופן משמעותי ביחס לתקופות עבר, נדרש לבצע גם התאמות לנתונים ההיסטוריים ששימשו בסיס למודל או ליישם מתודולוגיה חלופית שתשקף באופן מהימן את הפסדי האשראי החזויים לענף.

עדכון המודל

נמצאו מקרים בהם במשך מספר שנים לא בוצע עדכון או התאמות למודל המשמש לצורך קביעת שיעור ההפרשה הקבוצתי.

עמדת סגל הרשות

נדרש בכל אחת מתקופות הדיווח לבחון את הצורך בעדכון המודל והמשתנים בו, בין היתר, גם על בסיס ההתפתחויות בתיק האשראי העדכני של החברה והתפתחויות מאקרו כלכליות אחרות.

חברות השוואה

נמצאו מקרים בהם קביעת שיעור ההפרשה הקבוצתית התבססה, בין היתר, על השוואה לחברות שפעילותן כלל אינה דומה לתת פעילות החברה או השוואה לחברות שתיק האשראי שלהן מורכב מענפים שונים מהותית.

עמדת סגל הרשות

בעת קביעת שיעור ההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי המבוססים בין היתר על חברות השוואה, נדרש מהחברות לבחון בקפידה שמאפייני הלקוחות ותיקי האשראי של אותן חברות השוואה דומים במהותם למאפייני תיק האשראי של החברה. כמו כן, אם בתיק ששיעור ההפרשה לגביו נקבע על בסיס חברות ההשוואה, קיימים חובות בפיגור או חובות שפירעונם התבצע בדרך של גלגול, אזי נדרש לבצע התאמה כלפי מעלה של שיעורי ההפרשה בחברות ההשוואה, אלא אם שיעור היסטורי כזה של פיגורים וגלגולים משקף גם את התיקים של חברות ההשוואה.

התחשבות בחובות בפיגור

נמצאו מקרים בהם הערכת שיעור ההפרשה הקבוצתי להפסדי האשראי התבססה בין היתר על נתונים היסטוריים של מחיקת חובות בפועל בשנים האחרונות. ואולם, ישנם מקרים בהם נתקלה החברה בקשיי גבייה ואף הגיעה מול הלווים להסדר לפריסת חובות. אף על פי כן, מקרים אלה לא הובאו בחשבון בעבודה בהקשר לבסיס נתוני העבר מכיוון שלא בוצעו בגינם מחיקות.

עמדת סגל הרשות

לצורך חישוב שיעורי ההפסד ההיסטוריים לשם קביעת שיעור ההפרשה הקבוצתית, על החברות להתייחס במתודולוגיה לחובות שנפרעו כסדרם בלבד כחובות תקינים לצורך הסטטיסטיקה, ואילו חובות שגולגלו או שלא נפרעו כסדרם ועדיין אינם מוגדרים כחובות אבודים, יובאו בחשבון בהתאמות הנדרשות לצורך הסטטיסטיקה של שיעורי הפגימה ההיסטוריים. כמו כן, בנוגע לחובות שגולגלו ולבסוף נפרעו לדעת סגל הרשות, לא ניתן לצרכי הסטטיסטיקה לספור אותם כמספר הלוואות תקינות (שהרי רק ההלוואה האחרונה נפרעה בפועל ואין לדעת האם אילולא הגלגול ההלוואה המקורית הייתה נפרעת באופן תקין) אלא יש לכל היותר לספור אותם כהלוואה תקינה אחת.

3. גילוי בדוחות הכספיים

במקרים בהם ממסר מבוטל או חוזר, בין אם מסיבות טכניות או מחוסר כיסוי או לחילופין בעקבות בקשת לקוח, מתקבל כנגדו לרוב ממסר חלופי אשר מהווה לעמדת החברה עסקה חדשה.

במסגרת הביקורת נמצא כי במקרים בהם התקבלה מהלקוח המחאה חלופית (כתוצאה מחזרת הממסר/ביטולו), יתרות החוב תוארכו על פי מועד פירעונו של הממסר החלופי ולא על פי מועד הפירעון של ממסר המקור. רישום ההחלפה במערכת התפעולית אינו מקושר לממסר המבוטל או המוחלף וזאת על אף שנתוני המערכת התפעולית מהווים בסיס להפקתו של דוח גיול לקוחות.

מבדיקת מדגם יתרות חוב, נמצאו חשבונות עם יתרת חוב מקורי ישן אשר הוחלפו בממסרים חדשים, כאשר בדוח הגיול החובות סווגו על סמך מועד הפירעון של הממסרים החדשים ולא בהתאם לממסר המקור.

עמדת סגל הרשות

סגל הרשות מחדד כי על מנת לתת את התמונה המלאה לקורא הדוחות הכספיים על הסיכון המוגבר ביתרת חובות שטרם הגיע מועד פירעונם לתאריך המאזן, בביאור גיול אשראי בדוחות, יש להציג בסכומים שבפיגור את כלל יתרת החוב של הלקוח שנכנס לפיגור ולא רק את הסכום שבפיגור, וכן במסגרת עמודת הסכומים שנפרסו או גולגלו יש להציג את יתרת החוב של הלקוח שנדרש לפריסה או לגלגול. 

בהתאם לאמור בסעיף 2.1 לעמדת סגל חשבונאית 13-9 במצבים של החלפת המחאות ישנות בהמחאות חדשות או חובות שעברו הסדר באופן אחר, נדרש לבחון בקפידה את מקור החובות ותאריכם המקורי ולהציגם בטבלאות הגיול באופן המתאים ביותר על מנת לשקף את מצבם. אופן הצגה זה יכול לכלול, לדוגמה, הצגה נפרדת של יתרות שבהם מדובר על המחאות חדשות שהועמדו כנגד חובות או המחאות ישנות.

לקישור לדוח ריכוז הממצאים באתר רשות לניירות ערך לחץ/י כאן.

יובהר כי האמור לעיל מהווה תמצית בלבד של דוח ריכוז הממצאים, אינו בגדר ייעוץ מקצועי ואינו מהווה תחליף לקריאה מעמיקה ומלאה של האמור במסגרתו.