הצעה לעמדה משפטית 105-31: הבהרות בנוגע לגילוי הנדרש מחברות החזקה

מחלקה מקצועית – ספטמבר 2015

בספטמבר 2015 פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן – "סגל הרשות") הצעה לעמדה משפטית מספר 105-31: הבהרות בנוגע לגילוי הנדרש מחברות החזקה (להלן – "ההצעה").

רקע

סגל הרשות בחן בשנים האחרונות דיווחי חברות החזקה בדוחות תקופתיים ובתשקיפים. בחינה זו העלתה חוסר אחידות ברמת הגילוי ובמאפייני הניתוח בין חברות ההחזקה השונות, וצורך בהתאמת הגילוי למאפייני פעילותן הייחודיים.

לחברות החזקה יש מאפייני פעילות ייחודיים בשונה מחברות תפעוליות העוסקות בתחום פעילות עסקי כלשהו היות ועיסוקן של חברות החזקה הינו השקעה בחברות הבת. סגל הרשות סבור כי נוכח מאפייני פעילות ייחודיים אלו, ועל מנת לספק למשקיע מידע מהותי הנדרש לו לשקילת קניה או מכירה של ניירות הערך של החברה, עולה הצורך בהכללה וניתוח מידע הנותן ביטוי למאפיינים הייחודיים כאמור של חברת החזקות.

הצעה אשר עיקריה מפורטים להלן משקפת את הניסיון המצטבר של סגל הרשות לגבי הגילוי הנחוץ לניתוח חברות החזקה לנוכח מאפייניהן הייחודיים. יצוין כי כל חברת החזקה נדרשת לבחון אם מידע כאמור אכן רלבנטי לציבור המשקיעים שלה וטעון גילוי, וכן אם יש לתת גילוי למידע אחר העשוי להוות פרט חשוב למשקיע סביר השוקל השקעה בניירות הערך שלה, או למידע דומה אך במתכונת אחרת מזו המוצעת במסגרת ההצעה.

 להלן תמצית קביעות ההצעה:

הגדרת חברת החזקה –כיום, במסגרת תקנות ניירות ערך אין הגדרה מיהי חברת החזקות. לאחר שסגל הרשות בחן את המאפיינים המשותפים לתאגידים מדווחים המזוהים בשוק ההון כחברות החזקה, נראה כי לחברות אלו שלושת המאפיינים הבאים:

1. פעילות התאגיד המדווח אינה משמעותית ביחס להיקף הפעילות של הקבוצה (כהגדרתה בסעיף 1(ג) לתוספת הראשונה לתקנות פרטי תשקיף).
2. שווי הפעילות¹ בסקטור² מסוים בו פועלת החברה אינו מהווה, בנפרד, את עיקר פעילות הקבוצה. לעניין זה, לדעת סגל הרשות ניתן לקבוע כלל אצבע מנחה, לפיו מאפיין זה מתקיים אם אין סקטור פעילות אחד, אשר שווי פעילות החברה במסגרתו עולה על שני שלישים מהסכום המצטבר של שוויי הפעילויות של הקבוצה. התוצאה המשתמעת היא כי בדרך כלל רק קבוצה הפועלת באמצעות החברות המוחזקות על ידה בשלושה סקטורים שונים נתפשת כחברת החזקות וכי חברה הפועלת בשני סקטורים בלבד תתאפיין כחברת החזקות רק במקרים חריגים יחסית (שני סקטורים הדומים מאד בהיקפם).
3. המודל העסקי של החברה הוא החזקת חברות בת, עסקאות משותפות וחברות כלולות לטווח ארוך³.

הבהרות בנוגע לגילוי הנדרש מחברות החזקה –

1. במסגרת דוח הדירקטוריון של חברת החזקות, פרטי המידע והניתוחים הבאים יהוו בדרך כלל מידע חשוב להבנת מצב עניני התאגיד באופן מאוזן בידי משקיע סביר, כלשונה של תקנה 10(א) לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל 1970 (להלן – "תקנות דוחות תקופתיים ומיידיים"):

• זרימת המשאבים בתוך הקבוצה – חברות החזקה עוסקות בהשקעה בחברות בת, עסקאות משותפות וחברות כלולות ולכן עולה הצורך לתאר את מערכת היחסים בינה ובין החברות המוחזקות. כמו כן, מאחר וחברות החזקה מאופיינות לעיתים קרובות בכך שיכולת שירות החוב וחלוקת הרווחים שלהן מסתמכת על תזרימים מחברות מוחזקות, קיימת חשיבות רבה ליכולת ניתוח מעמיקה של "זרימת" המשאבים הנזילים בחברות החזקה. לאור האמור, לעמדת סגל הרשות יש חשיבות בכך שחברת החזקות תיתן גילוי לאמצעים נזילים, חוב פיננסי ותנועות בהם. במסגרת ההצעה נכללה דוגמה לגילוי כאמור במסגרת טבלאית.
• ​​הסברים להתפתחויות בסעיפי הדוחות הכספיים – בהתאם לתקנה 10 לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים נדרש תאגיד לכלול בדוח הדירקטוריון את הסברי הדירקטוריון להתפתחויות שחלו בסעיפי הדוחות הכספיים של התאגיד. סגל הרשות סבור כי בחברות החזקה ניתוח המתבסס על הדוחות הנפרדים של חברת החזקות (בנוסף על ניתוח נפרד של כל אחד ממגזרי הפעילות) הינו משמעותי יותר מניתוח המתבסס על הדוחות המאוחדים בלבד.

  לעמדת סגל הרשות, ניתוח ההתפתחויות בתוצאות פעולותיה של חברת החזקות נדרש להינתן בדרך שתאפשר למשקיע להבין את מקור הרווחים שנבעו לחברה. כדי להשיג מטרה זו, על חברת החזקות להפריד בדרך כלל בניתוח תוצאות פעולותיה בין המרכיבים הבאים:

• תוצאות החברות המוחזקות – במרכיב זה יש לפרט את התוצאות של כל אחת החברות המוחזקות המהותיות בנפרד;
• תוצאות שנבעו מפעילות מטה החברה (לדוגמה, הוצאות ניהול, הוצאות מימון, הוצאות מיסים וכד');
• תוצאות שנבעו מאירועים מיוחדים שקשורים להשקעה בחברות מוחזקות (לדוגמה, רווח הון ממימוש השקעות, הפסד מירידת ערך השקעה, דיבידנד שהתקבל וכד') – במרכיב זה יש לתת, בדרך כלל, גילוי נפרד לכל תוצאה שנכללה בו.

2. אסטרטגיה – בשונה מחברות תפעוליות העוסקות בתחום פעילות עסקי מסוים, חברות החזקה עוסקות בהשקעה בחברות הבת. לאור זאת, חברת החזקות נבדלת במאפייני ההחלטות האסטרטגיות שהיא נדרשת לקבל בהשוואה לחברה תפעולית רגילה. סגל הרשות סבור כי חברת החזקות המתארת את האסטרטגיה שלה בפרק תיאור עסקי התאגיד (בהתאם לסעיף 33 לתוספת הראשונה לתקנות פרטי תשקיף) צריכה לבחון גילוי שישקף גם את האסטרטגיה שלה כחברת החזקות תוך התייחסות, בין היתר, לנושאים הבאים:

• אסטרטגיית ההשקעה בחברות מוחזקות;
• סקטורים בהם משקיעה החברה וקריטריונים להשקעה בסקטורים חדשים;
• מדיניות החברה וקריטריונים שנלקחים בחשבון בבואה לשקול השקעות חדשות;
• יחסי גומלין בין השקעות שונות של החברה;
• מדיניות המינוף של חברת ההחזקות;
• מדיניות המימון שמעמידה החברה לחברות המוחזקות;
• מדיניות החברה לעניין מעורבות ניהולית שוטפת בחברות המוחזקות.

הערות ותגובות הציבור בנוגע להצעה תתקבלנה עד יום ה-18 באוקטובר 2015.

יובהר כי האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ מקצועי ואינו מהווה תחליף לקריאה מעמיקה ומלאה של ההצעה ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחה. מומלץ כי הישויות שהאמור עשוי להיות רלוונטי להן תיוועצנה בגורם מקצועי לבחינת מכלול ההשלכות.

להורדת ההצעה כפי שפורסמה על ידי סגל הרשות בפורמט PDFלחץ/י כאן.

__________________________________________________________________________________________

¹במקרים רבים ניתן להסיק את שווי הפעילות מתוך מחירים מצוטטים. יצוין כי אין כוונה כי חברה תבצע הערכות שווי לשם בדיקה אם היא מקיימת את המאפיין השני. ²המונח "סקטור" אינו מוגדר בתקנות, ומצריך שיקול דעת ובחינה לפי נסיבות העניין. לדוגמה, פעילות החברה בתחום נדל"ן מניב משרדים ובתחום נדל"ן מניב למגורים תיחשב בדרך כלל לפעילות בסקטור אחד, גם כאשר במסגרת הדיווח על מגזרי הפעילות יוצג כל תחום כמגזר פעילות נפרד.

³יצוין כי חברות השקעה כגון קרנות הון סיכון אינן חברות החזקה ולכן אחד המאפיינים שצוינו הינו מדיניות החזקות לטווח ארוך.