תמונה של הבאנר
חזור מקצועי מס' 10/2016

תמצית עדכוני תקינה חשבונאית בינלאומית

02 פבר׳ 2016

תמצית עדכוני תקינה חשבונאית בינלאומית

מחלקה מקצועית - פברואר 2016

תקן דיווח כספי בינלאומי 16, חכירות

בחודש ינואר 2016 פרסמה הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים ("IASB") את תקן דיווח כספי בינלאומי 16, חכירות (IFRS 16, להלן - "התקן"). התקן קובע את הטיפול החשבונאי (הכרה, מדידה, הצגה וגילוי) בהסכמי חכירה בספרי החוכר ובספרי המחכיר.

התקן יחייב לראשונה חוכרים להציג על פני הדוחות על המצב הכספי/המאזנים עסקאות חכירה תפעוליות באמצעות הכרה בנכס המשקף "זכות שימוש" (Right-of-use) ומנגד להכיר בהתחייבות בגין חכירה (Lease liability). עם זאת, התקן מקנה הקלה באשר לחכירות לטווח קצר וחכירות של פריטים בעל ערך כספי נמוך.

דרישות התקן בהתייחס לטיפול החשבונאי בעסקאות חכירה בדוחות הכספיים של מחכיר הינן זהות בעיקרן לעקרונות תקן חשבונאות בינלאומי 17, חכירות (IAS 17).

עם כניסתו לתוקף התקן יחליף את IAS 17 וכן שלושה פרסומי פרשנות העוסקים בנושא חכירות.

התקן יחול לגבי תקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2019 או לאחריו. יישום מוקדם אפשרי בכפוף לכך שהישות תיישם את תקן דיווח כספי בינלאומי 15 בדבר הכנסה מחוזים עם לקוחות (IFRS 15) בד בבד עם יישום התקן או קודם ליישומו.

באשר לאפשרות האימוץ המוקדם של התקן, תשומת הלב מופנית להצעה לתיקון תקנות ניירות ערך בנושא שינוי מתכונת אימוץ כללי החשבונאות הבינלאומיים – נוסח מתוקן לאחר הערות הציבור שהתפרסמה בספטמבר 2013 (להלן - "ההצעה"), לפיה הוצע כי תקנים חדשים יהיו ניתנים לאימוץ מוקדם אלא אם הרשות, לאחר שנועצה במוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, תורה על איסור אימוצם המוקדם. בהתאם להצעה, עם פרסומו של תקן חדש לרשות יוקנה פרק זמן של 6 חודשים לקבלת החלטה האם יש לאסור את אימוצו המוקדם ובפרק זמן זה חברות תהיינה רשאיות לאמץ את התקן באימוץ מוקדם. ההצעה טרם התגבשה לכדי תיקון מחייב לתקנות ניירות ערך.

בהקשר לאימוצו המוקדם של IFRS 15, בכנס התאגידים השביעי שנערך על ידי רשות ניירות ערך בחודש דצמבר 2015, סגל הרשות ציין כי לאור חדשנותו של תקן זה, מורכבותו, החשש ליישום שגוי והעובדה שלא קיים עדיין לגביו ניסיון יישומי, ההמלצה בשלב זה, הינה שלא לאמצו באימוץ מוקדם. יחד עם זאת, לגישת הרשות, ככל שישות תבחר בכל זאת לאמץ את התקן האמור, לצורך כך, הישות תידרש לעמוד בתנאים מחמירים כגון: הכרת הוראות התקן בצורה טובה ומקיפה, בחינת העמידה בכללי ההכרה בהכנסה לכל סוג פעילות, לרבות קבלת חוות דעת רלוונטיות (כגון חוו"ד משפטיות) ובחינת  שאלות יישום שנבחנות ע"י הצוות המשותף של ה- IASB וה- FASB העוסק בהשלכות היישום לראשונה (joint Transition Resource Group או TRG) כמו גם בחינה של עדכונים שצפויים בתקן עצמו. יחד עם זאת, לא מן הנמנע שהרשות תאפשר אימוץ מוקדם של התקן בנסיבות מסוימות (קביעה זו נאמרה בהקשר של חברת נדל"ן מסוימת אשר פנתה לרשות במסגרת פנייה מקדמית ופנייתה נשקלת על ידי הרשות באור חיובי).

לאור האמור, ככל וישות ציבורית שוקלת את אימוצו המוקדם של IFRS 15, מומלץ לעשות זאת תוך ליווי מקצועי ומוצע אף לשקול קיום תקשורת בנושא עם סגל הרשות.

תיקון תקן חשבונאות בינלאומי 12, מסים על ההכנסה

בחודש ינואר 2016 פרסם ה- IASB, תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי 12, מסים על ההכנסה (12 IAS) (להלן - "התיקון"). התיקון מבהיר את הטיפול החשבונאי בהכרה של נכסי מסים נדחים בגין הפסדים שטרם מומשו.

התיקון מבהיר, בין היתר, כי:

  • במסגרת הבחינה האם נוצר הפרש זמני הניתן לניכוי, בהתייחס לנכס הנמדד בשווי הוגן מבלי שמתבצע עדכון מקביל בבסיס המס של הנכס, יש להתחשב אך ורק בפער בין הערך בספרים של הנכס לבין בסיס המס שלו במנותק מאופן ההשבה החזוי של הנכס.
  • בחינת הכנסה חייבת עתידית שכנגדה ניתן יהיה לנצל הפרשים זמניים הניתנים לניכוי עשויה לכלול השבה של נכסים מסויימים בסכום הגבוה מערכם בספרים בכפוף לכך שקיימות ראיות מספיקות שההשבה כאמור היא צפויה (כגון כאשר מדובר בנכס התחייבותי אשר שוויו ההוגן נמוך מערכו הנקוב והישות מצפה לגבות את מלוא תזרימי המזומנים החזויים בגינו).
  • כדי להעריך אם תהיה לישות הכנסה חייבת בסכום מספיק בתקופות עתידיות, ההכנסה החייבת הצפויה בתקופות עתידיות אינה כוללת את השפעות ההיפוך של ההפרשים הזמניים הניתנים לניכוי.
  • בבחינת ההפרשים הזמניים הניתנים לניכוי כנגד הכנסה חייבת, ישות נדרשת לבחון האם חוקי המס קובעים מגבלות בדבר מקורות ההכנסה החייבת. ככל ולא קיימות מגבלות, ישות תביא בחשבון את יכולת הניצול של כלל ההפרשים הזמניים הניתנים לניכוי באופן משולב. אחרת, תתבצע בחינה ספציפית לפיה, הפרשים זמניים ניתנים לניכוי ייבחנו מול סוגי ההכנסה החייבת אשר לגביהם מתאפשר ניצולם (כגון קיזוז רווח הון מהכנסה חייבת).

התיקון יחול לגבי תקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2017, או אחריו, בדרך של יישום למפרע. התיקון מאפשר לזקוף את השינוי הנובע מיישומו לראשונה ביתרת הפתיחה של העודפים לתחילת תקופת ההשוואה המוקדמת ביותר המוצגת (ללא צורך בייחוס השפעת השינוי בין העודפים ורכיבים אחרים בהון). יישום מוקדם של התיקון הינו אפשרי, תוך מתן גילוי.

תיקון תקן חשבונאות בינלאומי 7, דוח על תזרימי מזומניםבחודש ינואר 2016 פרסם ה- IASB, תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי 7, דוח על תזרימי מזומנים (IAS 7) (להלן -"התיקון"). בהתאם לתיקון, ישויות נדרשות לתת גילויים אשר יאפשרו לשפר את הבנת משתמשי דוחות כספיים בדבר שינויים בהתחייבויות הנובעות לישות מפעילות מימון וזאת הן בהתייחס לשינויים הכרוכים בתזרימי מזומנים והן בהתייחס לשינויים שאינם כרוכים בתזרימי מזומנים.התחייבויות הנובעות מפעילות מימון הן התחייבויות אשר תזרימי המזומנים בגינן, סווגו בעבר או יסווגו בעתיד בדוח על תזרימי המזומנים כתזרימי מזומנים מפעילויות מימון (קרי, בעת נטילת הלוואות או בעת פירעונן).

בכדי להשיג מטרה זאת ישויות יידרשו לשקול, בין היתר, הכללה של הגילויים כדלקמן:

  • שינויים שמקורם בתקבולי ותשלומי מזומנים מפעילויות מימון;
  • שינויים הנובעים מאיבוד שליטה או מהשגת שליטה בחברות בנות או בפעילויות העונות על הגדרת 'עסק';
  • שינויים שמקורם מהפרשי שער;
  • שינויים בשווי ההוגן של התחייבויות;
  • שינויים אחרים.

התיקון מציע כחלופה אפשרית לעמידה בדרישות הגילוי הנזכרות לעיל, הכללה של התאמה בין יתרת הפתיחה ויתרת הסגירה (reconciliation) בדוח על המצב הכספי של ההתחייבויות הנובעות מפעילות מימון (תוך התייחסות פרטנית להיבטים שצוינו כאמור). במקרה של הכללת מידע במתכונת זאת, ישות תידרש לכלול מידע אשר יאפשר למשתמשי הדוחות הכספיים להבין את הקשר בין הפריטים שנכללו בהתאמה ובין המידע בדוח על תזרימי המזומנים.

התיקון יחול לגבי תקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2017 או לאחריו. יישום מוקדם אפשרי. בהתאם להוראות המעבר לא נדרש גילוי לתקופות שקדמו למועד היישום לראשונה.

מופיע גם ב...