הסבת שטר הון צמית – האם מהווה מחילת חוב?

העברת פעילות רווחית לחברה מפסידה וקיזוז הפסדים – האם עסקה מלאכותית?

הסבת שטר הון צמית – האם מהווה מחילת חוב? 

ביום 25 באפריל 2024 פורסם פס"ד העוסק בשני ערעורים העוסקים בטענות של עסקה מלאכותית ומחילת חוב. 

חברת מוצרי שלם אריזות (1988) בע"מ החלה את פעילותה בשנת 1999 ועוסקת בייצור ושיווק אריזות פלסטיק ובנוסף מחזיקה החברה במספר חברות בשיעורי החזקה שונים (להלן: "חברת האם"). 

חברת האם רכשה את מלא הון מניות חברת שלם פתרונות אריזה בע"מ (להלן: "חברת הבת") בשלושה שלבים. טרם רכישת מניות חברת הבת, חברת הבת הוחזקה על ידי פלסטיב 2000 אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "האגודה") כמו כן, לחברת הבת שטרי הון שהונפקו על ידה לאגודה (להלן: "שטרי ההון"). 

כאמור, רכישת מניות חברת הבת היו בשלושה שלבים כאשר לאחר שכבר נרכשו לפחות מחצית מהזכויות בחברת הבת על ידי חברת האם, הצטברו אצל חברת הבת הפסדים בסך של 54,248,000 ש"ח.

עניינם של הערעורים הינם בשתי סוגיות מרכזיות שנותרו שנויות במחלוקת כדלהלן:

טענה לעסקה מלאכותית – פקיד השומה טען כי אופן שינוי המבנה והעברת הפעילות מחברת האם לחברת הבת, אשר בוצעה במתווה סעיף 104א לפקודה מהווה עסקה מלאכותית שמטרתה הימנעות או הפחתת מס בלתי נאותה לפי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה. לטענתו, מטרת העסקה הייתה לשמר את ההפסדים המועברים של חברת הבת במטרה לקזזם מול הפעילות המועברת מחברת האם אשר הינה פעילות רווחית. 

לחילופין, טען פקיד השומה כי פעילות חברת הבת נמכרה לחברת האם ולא להיפך, ולמעשה מכירה זו הניבה לחברת הבת רווח הון.

לעניין סוגיה זו, בית המשפט קבע כי חברת האם וחברת הבת ניהולו את עסקיהן במערכת יחסים מתפתחת אשר נמשכה באופן רציף ותוך ביצוע השקעות ניכרות מצד חברת האם. לפיכך סביר להניח כי שינוי המבנה על כל רכיביו נעשה משיקולים עסקיים מובהקים ותוך שימוש לגיטימי בכלים שיצר המחוקק. ומאחר כי ניתנת אפשרות לשינוי מבנה על פי סעיף 104א לפקודה לא ניתנת לפקיד השומה הזכות להלין על נסיבות השימוש בו או לחייב את החברות לערוך שינוי מבנה במתכונת מסורבלת אחרת. 

בנוסף, בית המשפט התייחס לעובדה כי לא כל רכישת חברה עם הפסדים מהווה עסקה מלאכותית, יש לבחון כל מקרה לגופו. כאמור, במקרה עסקינן חברת האם רכשה את חברת הבת תוך השקעה ומימון בסכומים ניכרים במטרה להבריא את פעילותה של חברת הבת שהרי פעילות החברות הינן בתחומים משיקים. 

לעניין קיזוז ההפסדים, בהתאם להלכת בן ארי (ע"א 7387/06) נקבע כי אף בהיעדר טעם מסחרי להזרמת הפעילות החדשה לחברה בה צבורים ההפסדים, זכאי בעל המניות לקזז הפסדים מועברים – בהתאם לחלקו היחסי כפי שהיה בחברה בעת היווצרות ההפסדים. עוד נקבע כי כל עוד לא השתנתה השליטה בחברה, "החלפת ידיים" במניות החברה אין בה כדי לפגוע בזכות החברה לקזז ההפסדים ויש להתיר את קיזוז ההפסדים במלואו. 

לפיכך, בית המשפט קבע כי על החלק העיקרי של ההפסדים, לא יכולה להיות מחלוקת אמיתית שהרי ההפסדים שנצברו היו לאחר שחברת האם החזיקה יותר מ – 50% במניות חברת הבת. 

בנוסף, התייחס פס"ד להלכת רובינשטיין (ע"א 4374/05), אשר עסקה בנישום שרכש חברה בעלת הפסדים מועברים על מנת ליהנות כלכלית מההפסדים, בשונה מהמקרה עסקינן, חברת האם השקיעה בחברת הבת בהשקעות רחבות היקף ופעילות כלכלית אמתית – שנקלעה להפסדים תחת ניהולה והשקעותיה של חברת האם, שלבי הפעילות השונים כרוכים זה לזה, והם נעשו ממניעים עסקיים של מי שמנסה להיחלץ ממשבר כלכלי.  

ולפיכך, בית המשפט קבע כי חברת האם זכאית לקזז כנגד הכנסותיה את מלא ההפסדים.  

טענה למחילת חוב – פקיד השומה טען כי שטרי ההון נמחלו לחברת הבת במסגרת רכישת יתרת מניותיה של חברת הבת על ידי חברת האם בשנת 2023. 

המערערות טענו כי כלל לא הייתה סוגיה של מחילת חוב, שטרי ההון הצמיתים לא נמחלו, אלא הועברו לידי חברת האם – כחלק אינטגרלי מרכישת הזכויות של האגודה בהסכם הרכישה השלישי. 

בית המשפט קבע כי אופיים של שטרי ההון הוא הוני ולא התחייבותי זאת מאחר והמטרה המסחרית להעברת שטרי ההון לשטרי הון צמיתים היא על מנת שחברת האם תוכל לוודא כי האגודה לא תדרוש פירעון של שטרי הון לאחר שחברת האם תהא בעלת מניות בלעדית של חברת הבת. כמו כן, במסגרת הדוחות הכספיים של חברת הבת סווגו שטרי ההון כ"שטרי הון צמיתים". 

כמו כן, קבע בית המשפט כי שטרי ההון הצמיתים לא נמחלו אלא הועברו לידי חברת האם. מהסיבה כי בעסקת רכישת מניות הבת חברת האם שילמה לאגודה המוכרת תמורה וקיבלה תמורתה מניות בחברת הבת ושטרי הון צמיתים. לכן, קבע בית המשפט שאין לזקוף הכנסה ממחילת חוב לחברת הבת. 

סיכומו של דבר, טענות המערערות התקבלו. 

•  לקריאת פסק הדין המלא  בפורמט PDF לחץ/י כאן [ 449 kb ]