קווי דמיון בין ישראל לאמירויות - ראיון עם רו"ח מיקי בלומנטל ורו"ח הישאם פארוק

"כעת, לאחר שהממשלה שלנו באיחוד האמירויות הערביות פתחה את השער ליחסים כלכליים ולתקשורת, כשכל אחת מהתעשיות שקיימות בישראל ובאמירויות יתחילו להיכנס לאינטראקציות זו עם זו, ייפתחו הזדמנויות אמיתיות עבור כל אנשי העסקים בשתי המדינות. שתי החברות שלנו מבוססות על כלכלה, ובעולם של אחרי הקורונה לא תהיה מגבלה גאוגרפית ותהיה תועלת אמיתית בתקשורת בין החברות שלנו וביוזמות משותפות שיכולות להיות הדבר הגדול הבא". את התחזית האופטימית הזו מספק רו"ח הישאם פארוק, מנכ"ל פירמת רואי החשבון Grant Thornton UAI (גרייט טורנטון באיחוד האמירויות), מפירמות רואי החשבון הבינלאומיות המובילות בעולם.

רו"ח פארוק מסתכל על הסכם הנורמליזציה (השלום) המתגבש בין איחוד האמירויות לישראל ורואה את שפע ההזדמנויות שנפתח עבור לקוחות הפירמה באיחוד אמירויות. מזה שנים ארוכות שהוא מנהל מערכת יחסים קולגיאלית וחברית עם מנכ"ל פאהן-קנה-Grant Thornton (הזרוע של גרייט טורנטון בישראל), רו"ח מיקי בלומנטל, וכעת היחסים הללו יכולים לעבור סוף סוף לשלב העסקי, ולייצר ערך עבור לקוחותיהם. "לרו"ח בלומנטל ולי יש יחסים חמים כבר המון זמן, ושנינו נרגשים מההזדמנויות שנפתחו כעת, ומהאפשרות לפתח את היחסים לשם הפיתוח הכלכלי", אומר רו"ח פארוק.

על פי ההערכות (בין היתר הערכת מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, ובהתבסס על מחקר של מכון RAND), מערכת היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות משמעותה תוספת של עד 2.9% לצמיחה בישראל בתקופה של עשור - קרי: 26.7 מיליארד שקל. בשיחה שקיים רו"ח פארוק עם "גלובס" השבוע הוא פרט את הכסף הזה לפרטים, סיפר על ההתעניינות שכבר החלה בשיתופי פעולה עסקיים, הסביר מה עשוי לעניין את אנשי העסקים האמירתיים בישראל והזמין את נשות העסקים הישראליות להשקיע במדינות האיחוד ("הן יגלו חברה פתוחה מאוד ואינטליגנטית").

יהלומים, חקלאות ותיירות הדדית

רו"ח פארוק: "אני לא יכול למסור את שמו של הלקוח, אבל יש לנו לקוח חשוב שכבר מנהל דיונים עם הצוות המשפטי של פאהן-קנה-Grant Thornton בישראל, והם מחפשים הזדמנויות בתחום הנדל"ן, האירוח (תיירות) והלוגיסטיקה. וזה רק לקוח אחד, קונגלומרט גדול, לצד עוד עסקים שמגלים התעניינות. יהיו הרבה כאלו. המהות כאן היא שזה מבוסס על הליגה הטובה ביותר של העסקים ברמה העולמית, ועם ההתקדמות של ההסכם אנחנו נראה הרבה דיונים כאלו במגזרי הלוגיסטיקה, הייצור, ההייטק, הדפסות תלת-מימד ועוד".

למה דווקא הדפסות תלת מימד?

"דובאי היא אחת המובילות בתחום הדפסות התלת-מימד. יש תוכנית שלפיה 25% מהבנייה בדובאי תהיה בתלת מימד בשנת 2030. כשאנחנו רואים את ההתפתחות הטכנולוגית בישראל אנחנו רואים הזדמנות לשיתופי פעולה. יש אינספור הזדמנויות".

אילו ענפים בישראל מעניינים את אנשי העסקים האמירתיים במיוחד? איפה הם יחפשו להשקיע?

פארוק: "כשמביטים על האמירויות ועל ישראל, רואים קווי דמיון רבים, בהם התהליך של ההתפתחות הכלכלית, המבנה החברתי, התלות בגז ובנפט ועוד. יש קווי דמיון רבים שיאיצו את תהליך שיתוף הפעולה.

"יש כמה תחומי עניין שאנחנו יכולים להתמקד בהם במהירות יחסית. אחד מהם הוא בורסת היהלומים. כל נושא שקשור ליהלומים שוכן תחת קורת גג אחת, עם אלפי חברות ואזור סחר חופשי. הרישום באמירויות הוא מאוד מהיר, וחברות ישראליות יכולות להתחיל לפעול אצלנו מיידית - זה עניין של כמה ימים. בייחוד כעת, כשהיהלומים נסחרים ברמות נמוכות מאד ברחבי העולם, וגם כשהמטבעות הם כפי שהם היום - זו הזדמנות ל'קומודיטיז' לקחת את ההובלה, כפי שקרה עם הזהב".

לדברי רו"ח פארוק, התחום השני שבו נפתחות הזדמנויות מעניינות הוא תחום החקלאות. "יש כאן הזדמנות גדולה, בייחוד אחרי שהקורונה העלתה את ביטחון המזון למקום גבוה מאד באג'נדה של האמירויות. יכול להיות שיתוף פעולה נהדר בין שתי המדינות בנושא הידע, ואיך להרחיב את החקלאות המדברית.

התחום השלישי שבו רואה רו"ח פארוק אופק לשיתופי פעולה הוא תחום האירוח. "דובאי היא יעד תיירות ידוע, שם נרדף ליוקרה ולוקסוס", הוא אומר. "ישראל מציעה תיירות ייחודית לעולם בלי להתחרות בדובאי, ואני מאמין שיהיה כאן מרחב להרבה שיתופי פעולה בתיירות ובהשקעות הדדיות, ולכן זה לא רק עניין של העמים שיבקרו זה אצל זה, אלא הרבה השקעות בהרחבת מגזר התיירות בישראל ולהיפך".

מיליארדים זמינים להשקעה בהייטק

וכמובן, ההייטק הישראלי תמיד מככב. רו"ח פארוק: "התחום האחרון קשור לטכנולוגיה ולסטארט-אפ. האמירויות מובילות במזרח התיכון כאחד המקומות המתקדמים או המושקעים ביותר בתחום זה. יש לנו כמעט 2 מיליארד דולר של כספי הון-סיכון שזמינים להשקעה בכל המזרח התיכון.

"כעת עם ההיכללות של ישראל ברשימת המדינות שניתן להשקיע בהן, ועם הטכנולוגיה שלה - זה יכול להיות פוטנציאל אדיר. רו"ח בלומנטל ואני כבר מדברים על איך לזהות חלק מחברות ההזנק בישראל שיהיו אטרקטיביות להשקעות באמירויות, ואיך ליצור את התקשורת והדיאלוג בין הצדדים".

רוב הקרנות המשקיעות מהאמירויות, הן קרנות ממשלתיות ורוב המהלכים דורשים אישור של גורמי ממשל, ונדמה שהמגזר הפרטי פחות משפיע. אם הממשלה מעורבת בכך, איך זה ישפיע על עשיית עסקים עם ישראל? 
"באיחוד האמירויות השוק מאוד קוסמופוליטי. לסניף האמירתי של רשת 'גראנט טורנטון', למשל, יש 300 עובדים שעובדים מול לקוחות במעל 200 מדינות. כמעט כל הלקוחות שלנו הם מעסקים בינלאומיים.

לכן, יש מגזר פרטי ענקי באמירויות. יש מגזרים מסוימים שמנוהלים עדיין על ידי הממשלה, לדוגמה נפט וגז, אבל כל ספקיות שירותי הנפט והגז הן פרטיות. חקלאות על אדמות רחבות מאוד יכולה להיות ממשלתית, אבל שוב ספקיות השירותים הן פרטיות. זו הדינמיקה שאיחוד האמירויות מתבסס עליה. זה עובד טוב מאוד עד כה, כי זה מאפשר למגזר הפרטי להפעיל את הגמישות והזריזות שלו ולהשתמש בידע שלו, ובו זמנית הממשלה מספקת את המימון. זו דוגמה קטנה לאיך המנטליות הזו פועלת, ולמה איחוד האמירויות צומח על בסיס גלובלי.

"לפני זמן רב צפיתי בווידיאו על נמל התעופה במדריד, והספרדים היו גאים מאד לומר שהם עיצבו את נמל התעופה היפה ביותר ושהקבלנית הספרדית הטובה ביותר בנתה אותו. בדובאי יהיה את נמל התעופה הגדול ביותר בעולם, אבל אנחנו לא צריכים לומר שהקבלנים הטובים ביותר יהיו מהאמירויות. יש לנו את המעצבים והקבלנים הטובים ביותר מכל העולם.

"זו ההצלחה של האמירויות והסיבה לכך שיכולנו להתעלות בהרבה דברים על מדינות אחרות, למשל לבנות את המגדל הגבוה ביותר בעולם. אנחנו מצליחים, כי אנחנו לוקחים את הטוב ביותר מכל העולם. עכשיו זו ההזדמנות למצוא את הטוב ביותר שיש לישראל להציע".

שיתוף פעולה במגזר הבנקאי

יש לאנשי עסקים אמירתיים עניין גם בתחום הנדל"ן בישראל? למשל, לקדם פעילות בתחום הנדל"ן המלונאי, לבנות מלונות בישראל, לרכוש רשתות מלונות ישראליות לניהול, לבנות בנייני מגורים ומסחר משולבים?

רו"ח פארוק: "האמירויות בנויות על מסחר, וסוחרים מגיעים אלינו מכל העולם בחיפוש אחרי הזדמנויות. כשסביבת העסקים המשותפת שלנו תתפתח ויותר הזדמנויות יצוצו, יהיו גם בשוק הנדל"ן הזדמנויות.

"צריך לזכור שנדל"ן הוא עסק גדול מאוד באמירויות. יש לנו כמה קבלנים גדולים מאוד, וקבלנים מחלקים שונים של העולם. זה למעשה גשר הדדי שנגיע אליו - משקיעים ישראלים יגיעו אלינו לנדל"ן ולהיפך, משקיעים שלנו יגיעו לפיתוח נכסים בישראל".

בשלושת השבועות האחרונים יש מבול של התעניינות בשתי המדינות. בישראל, הרבה מאוד אנשי עסקים ניסו לפתוח ערוצי תקשורת עם האמירויות או פנו למשרד החוץ הישראלי כדי לקבל ויזה לאמירויות. התהליך זהה בצד שלכם?
"בוודאי. הדו-שיח הפתוח בין הממשלות שלנו נתן את הרושם שיש כאן המון הזדמנות לנסות לעשות דברים. צריך גם להעריך את העובדה שהעולם של ימינו מאופיין בסביבה נועזת יותר, בין היתר בגלל הקורונה. אנשים בימינו מתעניינים פחות בגאוגרפיה ויותר בהיכן ההזדמנויות נמצאות ובהיכן שיתופי הפעולה זמינים. לכן, יש שיטפון של התעניינות משני הצדדים. יש הבנה אמיתית שיש הזדמנות ויש בינינו הרבה קווי דמיון.

"יש כאן הרבה דברים בסיסיים שמאפשרים התקרבות. אם ישראלי רוצה לעשות עסקים עם מישהו בסקנדינביה, ההבדלים הם אדירים ועקומת הלמידה של התעסקות עם מישהו בסקנדינביה היא גדולה. בישראל ובמזרח התיכון בכלל זה תהליך קצר בהרבה, למרות שלא הייתה לנו תקשורת פורמלית זמן כה רב".

בשלושת השבועות האחרונים נסעו לאיחוד האמירויות גורמים מהמערכת הבנקאית הישראלית, שעד כה לא קיימה מערכת יחסים עם האמירויות. עד היום כל העברת הכספים (טרנסאקציות) נעשו בעקיפין באמצעות חשבונות בנק בסינגפור או במקומות אחרים בעולם, באירופה (שווייץ למשל). מתי להערכתכם, מערכות הבנקאות בין המדינות ייפתחו והאם זה ישפר את מהירות עשיית העסקים בין המדינות?
"בוודאי. לפני יותר משבוע בוטל החוק שהגביל את האינטראקציה עם חברות ישראליות, וכעת המגזר הבנקאי יוכל מבחינה חוקית לקיים קשרים. אם מביטים על הדרך שבה העולם הבנקאי פועל, יש להם את 'קוד סוויפט' (סליקה בין בנקים). לחיצה על כפתור תפעיל את הקוד הזה. המערכת הבנקאית תיפתח ותעבוד יחד במהירות רבה במובן הזה.

"בהיבט של שירותים פיננסיים והזדמנות, יש לנו מקום שנקרא 'אבו דאבי גלובל מרקט'. זהו עוד אזור סחר חופשי שהוקם בשנות ה-90. במבט לעתיד, ולא רק במה שנוגע להזדמנויות בבנקאות קונבנציונלית, חברות ישראליות, בהן חברות הייטק, יוכלו לנצל את הגישה לאזור הבנקאי הזה - וזו כבר הזדמנות בפני עצמה במבט קדימה".

מחכים גם לנשות העסקים מישראל

אחת הסוגיות שעולות בהקשר של היחסים העסקיים עם העולם הערבי היא מעמדן של הנשים בחברות הערביות והיכולת של נשים ישראליות להיות מעורבות בקשרים עסקיים עם מדינות בעולם הערבי. אנו מבקשים מרו"ח פארוק התייחסות לעניין זה.

האם כל ההזדמנויות העסקיות שאתה מדבר עליהן פתוחות גם לנשות עסקים ישראליות באותה מידה שהן פתוחות לגברים?

רו"ח פארוק: "(צוחק). אדבר תחילה על הפירמה שלנו ואחר כך על המדינה. בפירמה שלנו יש 50% נשים מכל חלקי העולם, ו-55% מהן בתפקידי ניהול. באמירויות יש לנו את המספר הגבוה ביותר במזרח התיכון של נשים חברות ממשלה (שרות), ואני חושב שגם בכל העולם, ובכלל של נשים בתפקידים ממשלתיים.

"הרבה מהלקוחות שלנו הם עסקים משפחתיים, ובמקרים רבים נשים מובילות את התאגידים הגדולים הללו. לכן, אנחנו נקדם בזרועות פתוחות נשות עסקים מישראל, והן ימצאו חברה פתוחה מאוד ואינטליגנטית.

"יש לנו אזרחים מ-33 מדינות במדינה שלנו, ו-50% מהן נשים, מכל העולם. יש הבדלים תרבותיים, אבל כולם עובדים יחד בהרמוניה. זהו אחד האלמנטים הייחודיים באמירויות. האווירה הקוסמופוליטית הזו, שבה כולם עובדים ביחד בלי תחושת שוני". 

הישאם פארוק

• מנכ"ל פירמת רואי החשבון Grant Thornton UAE (גרנט-טורנטון, איחוד האמירויות), המעסיקה 300 עובדים, מתוכם 250 רואי חשבון. הפירמה מתמחה בביקורת ובייעוץ בתחומי המיזוגים והרכישות, עסקאות, רגולציה ועוד.
• בוגר תוכנית לפיתוח מנהיגות בתוכנית מנהל עסקים בהרווארד; בוגר תוכנית מנהיגות באוקספורד; בעל תואר בכלכלה מהאוניברסיטה האמריקאית בלונדון; חבר בפקולטה למימון תאגידי; מבקר רשום במשרד הכלכלה של איחוד האמירויות הערביות; חבר בוועדת הנאמנים של גרנט טורנטון אינטרנשיונל, לונדון.
• בשנת 2015 דורג בין שלושת רואי החשבון המובילים במזרח התיכון ובאפריקה בדירוג הרשימה הבינלאומית לחשבונאות.
• נחשב למשפיע מרכזי באיחוד האמירויות, מייעץ לעסקים בבעלות משפחתית, עובד בשיתוף פעולה הדוק עם מוסדות פיננסיים רבים באיחוד האמירויות, ובעיקר מייעץ בענייני רגולציה.

הקולגה מישראל, רו"ח מיקי בלומנטל: "צריך אמנת מס בין ישראל לאיחוד האמירויות"

על שיתוף הפעולה שמתגבש בתקופה זו עם פירמת ראיית החשבון האמירתית, Grant Thornton UAI (גרייט טורנטון באיחוד האמירויות), שבראשה עומד רו"ח הישאם פארוק, מנצח רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת פאהן-קנה-Grant Thornton (הזרוע של גרייט טורנטון בישראל). לדברי רו"ח בלומנטל, "למרות שלא היו יחסים בין שתי המדינות, או כמעט לא היו, לרו"ח פארוק ולי היו יחסים נהדרים. פעם או פעמיים בשנה נפגשנו בכנסים בינלאומיים, והעברנו יחד די הרבה זמן. לכן, היה מדהים לקיים איתו את השיחה הראשונית לפני כמה ימים ולהתחיל ל'דבר עסקים' במקום על ידידות. חברות היא דבר נהדר, אבל לשלב חברות ועסקים זה באמת מדהים".

רו"ח בלומנטל פועל בימים אלה כדי לפתוח את כל ההזדמנויות האפשרויות בפני לקוחות הפירמה. "במבט קדימה יש לנו הרבה אופציות והזדמנויות לשתי המדינות" הוא אומר. "במבט כללי בלבד אני רואה טכנולוגיה או השקיה וחקלאות בייחוד באזורי מדבר, מכשור רפואי, סייבר, תעופה, תיירות, פנאי ואירוח, השקעות בנדל"ן ועוד המון אופציות אחרות. גם תיירות, נדל"ן, בתי מלון וכדומה הם תחומי עניין משמעותיים.

"יש גם את תעשיית היהלומים בישראל שהיא מפורסמת. בורסת היהלומים בדובאי הפכה לפופולרית בישראל, וישראלים שכבר עושים איתה עסקים, יעשו זאת כעת בצורה פורמלית. גם בורסת המניות בדובאי מלהיבה".

עוד מוסיף רו"ח בלומנטל, כי "הרבה חברות ישראליות רוצות לחדור לאמירויות, גם כדי למכור את מוצריהן, אך גם כדי להשקיע באמירויות, וזוהי אופציה רצינית מאד לשני הצדדים. לכן, יש לנו הרבה תוכניות ביחד והתחלנו לעבוד".

איך אתם מתכוונים להציג את ההזדמנויות הללו ללקוחות?

"בעתיד הקרוב מאוד אנחנו מתכננים 'רואוד שואו' לכמה חברות טכנולוגיה מהצד של ישראל, עם משקיעים מהאמירויות, וזו תהיה ההתחלה".

הכל פתוח או שיש גם מגבלות שעלולות להעיב על ההזדמנויות?

"אחד הדברים שצריך לעשות זה אמנת מס עם איחוד האמירויות. מערכת המס באמירויות פשוטה מאד. יש לנו אמנת שלום, אך לא אמנת מס בין שתי המדינות, ואני חושב שאנחנו צריכים לעודד את שתי ממשלות לסכם במהירות אמנת מס". 

הכתבה פורסמה באתר גלובס ביום 14.09.2020, לצפיה לחץ/י כאן.