מניעת הונאות ומעילות - לא רק אחרי המלחמה

ההיסטוריה מלמדת כי בתקופות של משברים כלכליים או בסמוך להם, ישנה עליה משמעותית בכמות הדיווחים אודות מעשי הונאות ומעילות, אשר בוצעו לרוב, דווקא בתקופות של שפע ושגשוג. כך לדוגמא, במהלך המשבר הכלכלי העולמי שהתרחש בשנת 2008, נחשפה ההונאה הפיננסית של ברנרד מידוף. הונאה זו המהווה את אחת מהונאות הפונזי הגדולות בהיסטוריה, שנחשפה בעיצומו של המשבר הכלכלי, אך בוצעה במשך מספר שנים, בתקופות בהם הבורסה הייתה בשיאה.

במהלך מגפת הקורונה, אשר השפיעה באופן דרמטי על מצבן הכלכלי של חברות רבות בארץ ובעולם, התפרסמה הפרשה בחברת “וויירקארד” הגרמנית, בה עלו חשדות להונאת ענק שהתרחשה במשך שנים קודם לכן, ואשר במסגרתה ביצעה החברה שורה של הונאות חשבונאיות, כדוגמת הצגת מצגי שווא וייפוי הדוחות הכספיים. בחברת “מקסימדיה” הישראלית, התפרסמו חשדות אודות מעילה בסך מיליוני שקלים שבוצעה לכאורה, ע”י מנהלת חשבונות בחברה ואשר התגלתה לאחר בדיקות פנימיות שנערכו, בעת שמרבית מעובדיה נמצאו בחל”ת.

תקופות משבר מאופיינות בכך שמנהלי חברות עורכים מעיין חשבון נפש ובודקים את התהליכים העסקיים של החברות אותן הם מנהלים וזאת בכדי “לסתום” את דליפות הכספים המיותרות מהם סובלות החברות. לעומת זאת, בתקופת שפע, המנהלים חושבים על צמיחה ויצירת הזדמנויות עסקיות חדשות ופחות ממוקדים באיתור ומניעת פרצות במערכי הבקרה, דרכן ניתן לבצע מעילה.

משבר הקורונה הוביל גם לעלייה דרמטית בבקשות לפשיטת רגל בתחילת שנת 2021. מבדיקה שערכנו, נמצא כי באותה שנה מספר המעילות שנחשפו תוך כדי קריסת חברות ו/או בקשת הקפאת הליכים כמעט והכפיל עצמו ביחס לשנים קודמות.

נתוני הממונה על חדלות הפירעון שפורסמו לפני מספר שבועות מציגים תמונה מדאיגה אף יותר. על פי הנתונים שפורסמו עולה, כי במהלך יולי-אוגוסט נרשמה עלייה דרמטית של כ- 84% במספר הבקשות שהוגשו ע”י חברות שנקלעו לקשיים כלכליים להקפאת הליכים ובסה”כ עלייה של 36% בכל התקופה בהשוואה לשנה שעברה.

כך, שעל רקע המצב הכלכלי הרעוע במילא אליו נקלעו רבים לאחר שנתיים של קורונה, ובעקבות עליות הריבית והאינפלציה מאז תום המגפה, נחשפנו בחודשים האחרונים לעוד פרשיות הונאה שמקורן לא מן הנמנע, באירועים שהתרחשו עוד בטרם תקופת המשבר. בחברת הסטארט אפ “ג’ונקו” לדוגמא, גילו מספר משקיעים כי מנכ”לית ומייסדת החברה הציגה לכאורה, מצגי שווא כלפי המשקיעים וניפחה באופן מלאכותי את מספר הלקוחות בחברה, תוך זיוף מסמכים שונים. גם בחברת הפינטק “ווסטו”, הועלו חשדות לביצוע הונאת ענק בהיקף של כ- 4 מיליארד דולר, בה היו מעורבים מספר בכירים בחברה. בבדיקה שבוצעה נמצא לכאורה, שהערבויות שהציגו משקיעים למבוטחים היו מזויפות וכלל לא היו קיימות. בעקבות חשיפת ההונאה, הגישה חברת ווסטו בקשה להקפאת הליכים בישראל, זאת לאחר שבארה”ב הגישה החברה בקשה להגנה בפני נושים על רקע הקפאת נכסיה בארה”ב ובישראל. 

על רקע מלחמת חרבות ברזל המתרחשת בימים אלו, אנו צופים כי תהליך דומה יתחולל בחברות נוספות בתום המלחמה. מומחים רבים מצביעים על מידת הנזק הכלכלי שכבר נגרם, וחלקם אף מציגים תחזיות שחורות בדבר הטלטלה הכלכלית שעוד עשויה לבוא על ענפים שונים במשק הישראלי. או אז לאחר שאבק המלחמה יחל לשקוע והקשיים הכלכליים יחשפו, אנו נצפה גם לחשיפה של לא מעט אירועי הונאות ומעילות שהתחילו דווקא בתקופות פריחה.

החשדות להונאה ב”ווסטו” העלו, הן טענות כלפי בעלי החברה על היעדר פיקוח בתקופה שבה לכאורה התרחשה ההונאה, וכן שאלות בדבר הפרצות וחוסר הבקרה בחברה שאפשרו להעביר מסמכי ערבויות מזויפים מבלי שאף גורם יבחין בכך. בדומה למעילות אחרות שנחשפו בעבר, ייתכן כי בעלי החברה לא נקטו בצעדים אקטיביים על מנת לצמצם את סיכון החשיפה להתרחשות הונאה.

כל האירועים הללו, צריכים לשמש קריאת השכמה ולהניע את בעלי החברות לנקוט מבעוד מועד בפעולות הנדרשות לחיזוק מנגנוני הבקרה והפיקוח, וצמצום הסיכון להתרחשותן של מעילות וזאת, על מנת לסייע לארגון לצלוח תקופות שפל בצורה מיטבית.

פורסם בעלון של הוועידה לניהול סיכונים ב- 7.11.23, לצפייה לחץ/י כאן