העסק נכנס למשבר בגלל המלחמה - מה אפשר לעשות?

מאז אותו יום שבת השחור עוברים על כולנו ימים קשים מאד המלווים בחוסר ודאות גדול גם מבחינה כלכלית. המשבר הנוכחי הוא מהחמורים שידעה ישראל ועשוי להוביל עסקים מסוימים, בעיקר בענפים שחשופים למשבר כמו ענפי השירותים והמסחר, ענף הבינוי, עסקים המתאפיינים במינוף גבוה ועסקים הממוקמים בדרום ובצפון, לפגיעה כלכלית משמעותית כפי שגם עלה מסקר של הלמ"ס שפורסם אתמול לפיו 51% מהעסקים איבדו מעל 50% מההכנסות שלהן בחודש אוקטובר. בענף הבינוי 62% מהעסקים נמצאים במצב של כמעט סגירה. 

איך מתמודדים עם מצב של לקראת סגירה, איך מתמודדים עם סיכונים עסקיים בזמן משבר? אנסה לענות בטור על שאלות של מנהלי חברות ועסקים שמגיעות אלינו בתקופה הנוכחית. שאלה ראשונה היא מהם הדברים הראשונים שצריך לעשות בזמן משבר וירידה בהכנסות?

בשלב המיידי על ההנהלה להעריך את משך הזמן הצפוי ללחימה למרות כמובן שזה נעלם גדול. ועדיין - ההנהלה צריכה לנסות להעריך לדעתה את הסיכוי להתרחבות המלחמה לגזרות נוספות ולזהות סיכונים ספציפיים שעשויים לפגוע בעסק בתקופה הזו. ההנהלה נדרשת לנקוט יוזמה, לפעול בצורה מהירה ומדויקת על בסיס תכנון מוקפד וככל שתמונת המצב קשה יותר וכוללת ירידה חדה בהכנסות ופגיעה בתזרים המזומנים, לא להסס לנקוט בפעולות אגרסיביות על מנת לעצור את הדימום של העסק וזה כולל הוצאה לחל"ת, לצד חיסכון וצמצום הוצאות משתנות וגם ניסיון לצמצם את ההוצאות הקבועות דרך פתיחה מול ספקים שונים. 

במקביל ההנהלה צריכה לגבש במהירות תוכנית פעולה אשר תתמקד בשתי תקופות עיקריות: האחת - תכנון של התנהלות הנדרשת בתקופת המשבר והשנייה - תכנון של התאוששות הנדרשת לשם יציאה מהמשבר ולהפעילם ללא שיהוי. חשוב מאד כי  התוכנית לשלב הראשון תתבצע בצורה מושכלת וממוקדת, על בסיס ניתוח ובחינה מהירה של כלל הפעילויות אשר מבוצעות בעסק, על בסיס שני קריטריונים: תרומתה של הפעילות לרווח הגולמי. ותרומתה של הפעילות למחזור הפעילות.
 

הוצאת עובדים לחל"ת - מה היתרונות ומה החסרונות  ומתי עדיף לחכות?

מומלץ לנסות וגבש בשלב תוכנית אשר תתבסס על עקרון של שמירת העובדים ותתבסס על  עקרון של רתימת ושיתוף של כלל העובדים במהלכים המתוכננים, ללא קשר לתפקידם ופעילותם בעסק. תוכנית אשר תקבע את סה"כ הקיצוץ הנדרש בתשומת עבודה כנדרש מצימצום הפעילות המכבידה, ותתרגם אותה לצימצום שוויוני בהיקף המשרה של כל אחד מן העובדים, עד יעבור זעם. באופן בו כל אחד מן העובדים אומנם יפגע במקצת אבל לא יאבד את פרנסתו.

באופן זה יצליח העסק להקטין הן את הוצאות הפעילות המשתנה והן את הוצאות הקבועות. בין היתרונות הבולטים של צעד זה ניתן למנות את האפשרות לקיצור משמעותי של תקופת ההתאוששות וחזרה לשגרה מהירה בתום המשבר, על בסיס כ"א אורגני ונאמן.
כמו כן, מומלץ לבחון ללמוד בקפידה את כל תוכניות הסיוע שמעניקה המדינה לעסקים בתקופת המשבר ולבחון את התאמתם למטרות העסק. ניתן להוציא עובדים לחל"ת למשך תקופה של לפחות 14 יום. בתקופה הזו העובדים מקבלים דמי אבטלה. במקרים רבים מדובר על תשלום נמוך מהשכר השוטף שלהם וצריך לשקלל את זה בהערכות - להרחבה: מדריך חל"ת בזמן מלחמה

שואלים אותנו האם לחכות עד יעבור זעם או לעשות פעולות? אחרי הכל כולם סובלים, אז בוא נחכה כמה זמן שיידרש ונראה אחר כך מה יקרה או שנעשה פעולות? התשובה היא לעשות פעולות. האתגר מחייב את הנהלות של העסקים האלו להתארגנות מהירה הכוללת לימוד מהיר ואפיון של תמונת המצב הנוכחית ומצבת הסיכונים הניצבים בפניהם, כל זאת במציאות המשתנה ותחת מעטה כבד של חוסר בהירות, לשם גיבוש תוכנית פעולה שכוללת התמודדות עם מרכיבי הסיכון המהותיים שזוהו. על ההנהלות לבצע צעדים דחופים על מנת לסייע בידן להקטין את הסיכונים ולהשיג תוצאות טובות יותר על ידי התארגנות ותיכנון מהיר. 

איפה הכי קל לחסוך? האם הוצאות קבועות יכולות לרדת?

התוכנית צריכה להתמקד בתמיכה בפעילויות להן תרומה חיובית לרווח ותרומה גבוהה למחזור, ומנגד לזהות ולאתר פעילות מכבידה, שאינה רווחית ותרומתה למחזור הפעילות נמוכה. על ההנהלה, לבטל או לצמצם באופן משמעותי את כל פעילויות שנמצאו מכבידות.

מומלץ כי תוכנית הפעילות שתגבש ההנהלה תתבסס על תזרים מזומנים חודשי, לתקופה של שלושה חודשים, תוך מתן דגש ליעדים הבאים:

א.איזון בתזרים המזומנים התפעולי.
ב. גיבוש תוכנית התאוששות ליציאה מן המשבר. על התוכנית לכלול את מלוא היקף משאבים והמזומנים הנדרשים לתמיכה ביציאה מן המשבר ואת מימון ההון חוזר הנדרש לתקופה זו, בהתאם למספר החודשים הנדרשים להתאוששות.

צעדים נוספים שיש לנקוט להם השפעה על צד ההכנסות:
א. צימצום פריסת תשלומים (ימי אשראי). והקדמת תשלומי לקוחות.
ב. הגעה להסדרי תשלום עם לקוחות המפגרים בתשלומים, על בסיס הנחה במזומן.
ג. צמצום הנחות.

הכתבה פורסמה בביז פורטל - לצפייה לחץ/י כאן.