פורום Duns 100 לבכירי ענף המיסוי 2024

מצב המשק בצל המלחמה

"הבנקים העולמיים והגופים שמשקיעים באגרות החוב של מדינת ישראל לא אהבו את הכוונה למשכן את עתיד המדינה בשביל ההווה"

החשיבות הגדולה של השימוש בתחום המיסוי לטובת שיקום המשק

בצל הגירעון הגדול וצמצום בהכנסות המדינה ממיסים, התכנס אתמול פורום Duns 100 לבכירי ענף המיסוי. עורכי דין ורו"ח מומחים בתחום המיסוי שיקפו במפגש כמה מהמגמות הבולטות בתחום המיסוי בתקופה הזאת, כמו גם את החשיבות הגדולה של השימוש בתחום המיסוי לטובת שיקום המשק

האם אנחנו צועדים לקראת שורה של גזירות מס והעלאת מיסים כדי לאזן את הגירעון העצום שנוצר למדינת ישראל, רבות בעקבות מלחמת חרבות ברזל? האם מהלך המלווה בהטלת מיסים נוספים בעת הנוכחית יסייע למדינת ישראל להתמודד מול הגירעון הכספי ממנו היא סובלת, או שמא הגדלת נטל המס יסייע למשק בטווח המיידי, אך בטווח הארוך מהלך שכזה עשוי רק להעצים את המשבר? האם ניתן להגיע למדיניות מס מאוזנת שמחד גובה מיסים באופן מקיף וגדול יותר מבעבר, ומאידך מסייעת לעסקים להתאושש מהמשבר ממנו הם סובלים, כך שהם יוכלו להמשיך לפעול ולספק למשק הכנסות ממיסים?

השאלות הללו ושאלות רבות נוספות עלו במהלך פורום Duns 100 לבכירי ענף המיסוי שנערך אתמול בתל אביב. בכירי עורכי הדין ורו"ח מתחום המיסים יצרו דיון עשיר ומקיף על אתגרי תחום המיסוי נכון להיום, יותר מחמישה חודשים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, "נתוני משרד האוצר העלו כי בחודש פברואר עלה הגירעון בקצב שנתי של 5.6% ובמקביל קיימת ירידה מתמשכת בגביית המיסים. בעקבות מלחמת חרבות ברזל והגירעון התקציבי העצום שנוצר, המדינה תיאלץ לנקוט בצעדים כואבים על מנת לשפר את מצבה הפיננסי", אמרה שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, "העלאת מיסים היא אחד מהצעדים העיקריים הללו והמדינה עשויה להידרש להחלטות רוחביות ישפיעו על כלל האוכלוסייה.

כמו כן, קיים הצורך לתמוך בעסקים שנפגעו, במיוחד בהם המלחמה נגעה באופן ישיר, מה שמחייב מדיניות מיסוי רגישה ומותאמת שתציע תכניות כלכליות לטווח הקצר והארוך". 

אורח הכנס, שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים, סקר בפני באי הכנס את מצב תחום המיסוי נכון להיום, ״התחלנו את המלחמה עם 18 מיליארד ש״ח בקרן הפיצויים ואנו מעריכים כי הנזק הישיר והעקיף, בדרום ובצפון יגיע לבין 20-22 מיליארד ש״ח. אם חלילה נקלע למלחמה טוטאלית בצפון, שתביא גם טילים על אזורים נרחבים יותר כנראה שהמספרים יהיו במקום אחר. זו גם חלק מהשאלה, אם יהיו טילים של חיזבאללה האם המדינה תוכל לשלם נזקים עקיפים, אנחנו באוצר מכינים תרחישים ומתכוננים. זו פעם ראשונה שבאירוע מלחמתי, שלא היה בעוצמה כזו אף פעם, המדינה משלמת פיצויים לכל המדינה. אני חושב שזה נעשה בצורה אחראית". 

לדברי אהרונוביץ', "בשנת 2024 העולם מוכן לסלוח על העלייה בגובה הגירעון, מתוך הבנה שיש מלחמה קשה שנכפתה על ישראל וישראל צריכה למחות את האיום שנקרא חמאס. יש פה הוצאה חד פעמית ולאחר מכן נשלים את הגרעון. אותנו במשרד האוצר וגם את הכלכלה העולמית, מטריד האם מדינת ישראל תיכנס לגירעונות כרוניים בעקבות המלחמה. אחד הצעדים שהבאנו בחוק ההסדרים זה צעדים שמבחינה מסויית ישפיעו בהמשך והם תשובה לשנים הבאות.

אחת הטעויות בעיניי הנהלת האוצר תהיה למלא את הקופה עכשיו בכל מחיר, אפשר לעשות מיד דיבידנד מוטב וצעדים שמיד ימלאו את הקופה וניתן לקשור את זה למס רכישה ונביא מהנדל״ן מיליארדים לא מבוטלים, אבל זה ישפיע לרעה. בשיחות שנעשו עם חברות הדירוג, הבנקים העולמיים והגופים שמשקיעים באגרות החוב של מדינת ישראל, הם לא אהבו את זה; הם לא אהבו שהכוונה היא למשכן את העתיד בשביל ההווה. כרגע העמדה המקצועית של הנהלת האוצר היא להתנגד לזה".

אהרונוביץ' המשיך בדבריו ופירט בפני עורכי הדין את השיקולים המתווים את מדיניות המיסוי, "לגילוי מרצון יש היבטים לא פשוטים מבחינת שוויון. האמירות בעולם על כלכלת ישראל לא חיוביות וגילוי מרצון סותר את זה, אנחנו מקווים שבימים הקרובים תהיה לנו בשורה ושנוכל להסדיר את נושא הקריפטו. בנוגע לישובים שנפגעו מהחדירות - ממשלת ישראל הבינה מהר מאוד שצריך לתת טיפול שונה ממה שידענו עד היום, ולכן הוקמה מנהלת תקומה. היישובים הללו, שנפגעו מחדירות, שאנחנו מבינים את הבעיה הפסיכולוגית, לכן הוחלט על המתווה שרשות המיסים וקרן הפיצויים נותנים את מה שהחוק מאפשר ומעבר לזה יש פיצוי עודף שהממשלה נותנת באמצעות תקומה. המדינה הגיעה להסדר כי אנחנו מבינים שיש פה בעיה פסיכולוגית השונה ממקומות אחרים שנפגעו״.

בפורום השתתפו: עו"ד אופיר קפלן - שותף במחלקת המיסים - ש. הורוביץ ושות', עו"ד אינגה אייזנברג - שותפה - אייזנברג שנער ושות' - עורכי דין, עו"ד אלדר בן-רובי - שותף - מיתר עו"ד, עו"ד אלי דורון - שותף מייסד - דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות׳, עו"ד בועז פינברג - שותף, מיסים - Arnon, Tadmor - Levy| , עו"ד גלעד ברון - בעלים ומייסד - ברון ושות', משרד עורכי דין, עו"ד דורית בנימיני - שותפה - מאיר מזרחי ושות', עו"ד, עו"ד דניאל פסרמן - Advocate (C.P.A) TEP | Partner, Head of Tax - Gornitzky & Co., עו"ד הילה תירוש - שותפה מייסדת - רן-תירוש ושות׳ עורכי דין, רו"ח יגאל רופא - שותף ומנהל מחלקת מיסים - פאהן קנה ושות', עו"ד יואב ביין - שותף מייסד - מנהל - פרופ' ביין ושות' - עורכי דין, עו"ד יוסי אלישע - מייסד - יוסי אלישע קלדרון ושות' עורכי דין, עו"ד יעקב דהן - בעלים ומייסד - יעקב דהן ושות' - חברת עורכי דין, עו"ד יעקב שטיינמץ - מנכ"ל - שטינמץ עמינח ושות', עו"ד יפעת מינצר-קול, שותפה וראש מחלקת מיסים - ש. פרידמן אברמזון ושות׳, עו"ד ירון סבר - ראש מחלקת מיסים (משותף) - גולדפרב גרוס זליגמן, עו"ד מאורי עמפלי - בעלים - עמפלי משרד עריכת דין מיסים, עו"ד מירי ביקל - שותפה – שבלת, עו"ד ענת אנגל טנא - שותפה בכירה - אלתר עורכי דין, עו"ד ענת שביט - שותפה וראש מחלקת מיסים – פישר (FBC & Co), עו"ד רחלי גוז-לביא - שותפה מנהלת, שותפה במחלקת מיסים - עמית, פולק, מטלון ושות', עו"ד רחלי גזית - שותפה - יולוס גזית ושות', עו"ד שי אהרונוביץ' - מנהל - רשות המיסים ועו"ד שירה שיין - שותפה בכירה - מיכאל שיין ושות׳.

מצב המשק בצל המלחמה וכיצד מדיניות מס נבונה יכולה לסייע למשק לצמוח מחדש

אז מה היא מדיניות המס הנכונה שעל ישראל לנקוט כדי להגדיל את ההכנסות, אך באופן שיסייע לעסקים להתאושש? "אנו שומעים לאחרונה על גזירות שונות שהאוצר מתכנן להטיל בתחום המיסים ושמטרתם העלאת שיעור המס – כדוגמת העלאת שיעור המע"מ ל 18% החל מ 2025 ועוד גזרות שונות שככל הנראה נמצאות "בקנה". אני מציע דווקא חלופה נוספת שתסייע לכסות את הגרעון הצפוי באמצעות מספר מהלכים, אשר יש בהם כדי לשפר את גביית המס והקטנת הגרעון הצפוי, ומאידך, לא יגררו "נטל" נוסף על אזרחי המדינה, ואף יעניקו הטבה לציבור משלמי המיסים", אמר יגאל רופא, רו"ח מנהל מחלקת המיסים פירמת ראיית החשבון פאהן קנה ושות', "מהלכים אלה ואחרים יכולים לשמש כצעדי Win Win למדינה ואזרחיה כדי לצלוח את המשבר הנוכחי.

ניסיון המעבר מלמד כי טובה שעה אחת קודם. בין צעדים אלה ניתן לשקול: הליך מזורז לפשרה לשומות מס שהוצאו לנישומים הנמצאים בהליך שומתי או בבית המשפט, הפחתת שיעור המס על חלוקת דיבידנדים לבעלי שליטה, חידוש נוהל הגילוי מרצון ביחס להכנסות לא מדווחות, הנחה במס שבח בגין מכירת נדל"ן, הפחתת שיעור המע"מ על פעילויות ועסקאות מסוימות והקלות ביחס למשיכת דיבידנדים מחו"ל לישראל" 

עו"ד יפעת מינצר, שותפה וראש מחלקת מיסים במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות' דיברה על החשיבות בניהול מדיניות מיסים המאפשרת צמיחה של עסקים, "במציאות הנוכחית, כשעסקים רבים נקלעו לקשיים עקב מלחמת חרבות ברזל, אחד הצעדים שרשות המיסים יכולה לנקוט בהם כדי להקל על עסקים אלה, ושאינם כרוכים באופן ישיר בהפחתת נטל המס, הוא יצירת סביבה עסקית עם ודאות רבה יותר, צמצום בירוקרטיה וקיצור זמנים. יותר ויותר חברות מבקשות לבצע שינויי מבנה כתוצאה מן הצורך בארגון מחדש של המערך המימוני שלהן או כהיערכות לקראת מכירות עתידיות.

בשבוע שעבר פרסמה רשות המיסים ארבעה מסלולים ירוקים חדשים ביחס לשינויי מבנה. בכך היא מאפשרת לעסקים לקבל מענה בהליך מזורז וקצר יחסית. אני מברכת על מהלך זה ומקווה כי יהווה סמן למגמה רחבה יותר".

עו"ד אלי דורון, שותף מייסד במשרד דורון ,טיקוצקי,קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות שיבח את התנהלות מערך מס הרכוש, "אבקש להצדיע להנהלת מס רכוש ובמיוחד למר אמיר דהן ורמי יצקן, על הנהגתם הכלכלית את האירוע המלחמתי דנן - במהירות, ללא רבב, בענווה ובנגישות ראויה להערצה. אבקש מהנהלת מס רכוש להמשיך ולעשות את מלאכת הקודש האמורה, למען הניזוקים, תוך שמירה על איזון אופטימאלי בין האילוץ לשמור על הקופה הציבורים, כקבוע בחוק, לבין החובה לפצות כלכלית את הניזוקים בשעתם הקשה. אני משוכנע כי הנהלת מס רכוש הנכבדה, בהתנהלותה, תביא לאכיפת הברית אשר התגבשה בין המדינה – אשר מיום ייסודה עודדה התיישבות צמודת גבול, לבין הניזוקים- הקיבוצים, חברות ופרטיים ציונים אשר נענו להפצרות המדינה ובכך כרכו את ביטחונם האישי והכלכלי בביטחון המדינה. כל זאת - בדרך של פיצוי כלכלי המנטרל את נזקי המלחמה. 

עסקינן במלחמה חסרת תקדים, אם באורכה ואם בפינויים של מאות אלפי אזרחים – מקיבוצים, מיישובים וממפעלים, אנו משוכנעים כי הנהלת מס רכוש לוקחת עובדות אלה בחשבון בעת הענקת הפיצוי הראוי ותפעל בהתאם".

עו"ד אלדר בן-רובי - שותף - מיתר עו"ד דיבר על האפשרות להוציא הוראות שעה שיעודדו צמיחה, "צרכי השעה מחייבים חשיבה על פתרונות מס לא שגרתיים אשר יעודדו צמיחה ויגבירו וודאות. בכלל זה מוצע לשקול הוראות שעה אשר יקנו הטבות מוכוונות לצמיחה ויחולו במשך כמה השנים הקרובות. במקביל, אין מנוס מלשקול גם העלאת נטל המס במקומות מסוימים, כדי לממן את מתן המענה לכל הצרכים שהמלחמה יצרה."

עו"ד יואב ביין - שותף מייסד - מנהל - פרופ' ביין ושות' - עורכי דין דיבר על הנזקים הרבים והמגוונים שהמלחמה גורמת לעסקים, ועל האופן שניתן להתמודד מול נזקים אלה, ״נזק בעקבות מלחמה הוא כמו ״מים שקטים חודרים עמוק״. הוא מופיע בצורות שונות ולפעמים הוא סמוי מהעין. הצגתו האופטימלית כדי שהעסק יפוצה, מצריכה העמקה והבנה ברבדים שונים של העסק, ומחייבת תיעוד והוכחה.

יש שונות גדולה בין הניזוקים, במיוחד במצב המלחמה הנוכחי, מצב שהשפיע על אזורים שונים ולתקופה ארוכה. לפיכך נכון להרחיב את האפשרות של ניזוקים לתבוע לפי מסלול אדום. לפי חוק מס רכוש. למשל, היה מקום להרחיב את המסלול האדום לנתיבות, אופקים ואפילו ראשון לציון, כמו שהורחב לאשקלון ומבקיעים, כי לישובים אלה היו נזקים מיוחדים. במצב מלחמה חשוב מאוד לשקם את העסקים שניזוקו וכך לשמר את הכלכלה. ולכן רשות המיסים צריכה להסכים להרחיב מסלול אדום וגם להגדיל כח אדם שיטפל בכל תביעות הפיצויים. נכון היה אפילו לתת מסלול אדם לכל הארץ, אולי כפוף לתשלום אגרה, מאחר והיתרון גובר על הקושי. כשאין פתרון להרבה עסקים, במצב הנוכחי הרבה עסקים נופלים ויפלו בין הכיסאות וזה יכול לגרום לקריסה"

עו"ד יעקב דהן - בעלים ומייסד - יעקב דהן ושות' - חברת עורכי דין דיבר על הצורך להגיע בתקופה זו להסדרי פשרה מקלים כדרך לגביה מהירה של מיסים, "דווקא בעת קשה מורכבת זו, שמשפיעה הלכה למעשה על כלל העסקים בישראל, חייבת רשות המיסים לשנות מגמה ולבוא לקראת ציבור הנישומים בישראל, לרבות הגעה להסדרי פשרה מקלים אשר יביאו לגבייה מהירה ועזרה מידית לקופה הציבורית. שמחתי לשמוע מדברי עו"ד שי אהרונוביץ מנהל רשות המיסים, בתגובה לדברי, כי בהחלט יש כוונה לפעול ברוח זו".

האם הליך גביית המיסים והעלאת המיסים מנוהל באופן הנכון?

עו"ד אופיר קפלן, שותף מיסים במשרד ש. הורוביץ ושות' התייחס להעלאה הצפויה בשיעור המע"מ, "אני חושב שזה אינו הפתרון האופטימלי. אמנם זה הפתרון הכי מהיר, פשוט וקל ליישום בקשר לבעיות התקציביות שעל הפרק ואפילו צפוי להכניס כ- 7 מיליארד ₪, אך עם זאת, הוא כרוך בהרבה חסרונות וראוי היה לאמץ פתרון אחר. המע"מ כידוע הוא מס ניטרלי (שיעור מס זהה לכולם) או רגרסיבי (ההוצאות אינן גדלות בשיעור יחסי להכנסות) ולכן פוגע יותר בשכבות החלשות. גם בהשוואה בינלאומית, שיעור המע"מ בישראל הוא יחסית גבוה (במדינות בהן שיעור המע"מ גבוה יותר יש שיעורי מע"מ דיפרנציאליים בד"כ).

היה עדיף לחפש פתרונות שלא באמצעות מערכת המס, אבל גם אם מבקשים לתקן חקיקת מס כדי להגדיל גביה, היה ראוי במקום זאת לתקן עיוותים קיימים בחוק מע"מ, למשל ביטול הטבות המס בעיר אילת (שגם יוצרות אפליה ביחס לערים אחרות בישראל), מיסוי ירקות ופירות, פטור למשלוחים קטנים מחו"ל או לגבי תיירות נכנסת. ישנם גם עיוותים או פטורים בפקודת מס הכנסה שאפשר היה לבחון מחדש".

עו"ד רו"ח רחלי גוז לביא, שותפה מנהלת ושותפת מיסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', התייחסה גם היא להעלאת המע"מ, "אחת הדרכים שהציע משרד האוצר כדי לממן את ההוצאות הרבות של המלחמה היא העלאת שיעור המע"מ ל-18% החל מהשנה הבאה, מהלך שצפוי להוסיף לקופת המדינה כ-7 מיליארד ש״ח. המע"מ מעלה את יוקר המחיה ופוגע בשכבות חלשות, אבל הוא קל לביצוע ולא פוגע בתמריץ לעבוד.

הבחירה בייקור המע"מ, במקום ייקור מס הכנסה, מקלה על הציבור העובד ומקשה על הציבור שאינו עובד. משכך, לדעתי יש להסתכל על העלאת המע"מ כעל הרע במיעוטו. יחד עם זאת, יש מקום להטיל מיסים שנחשבים ל"חיוביים" כמו מס משקאות ממותקים וכלים חד־פעמיים, מס נסועה ואגרות גודש ומס פחמן, שעשויים לצד הגדלת הקופה הציבורית לתמרץ התנהגות חיובית המקדמת את חיי האזרחים. להערכתי אנחנו נראה ניסיונות נוספים של הממשלה להגדלת הקופה הציבורית אבל חשוב לזכור שהיה ניתן להימנע מהם, אם הממשלה הייתה סוגרת משרדים מיותרים ומבטלת 5.7 מיליארד שקל של הסכמים קואליציוניים. ככל שהממשלה תמשיך להגדיל את הוצאותיה, ימשיך הנטל להכביד על הציבור שנרתם לטובת המאמץ המלחמתי וכל זאת תוך כדי סביבה אינפלציונית, אשר מכבידה עליו בצורה משמעותית".

עו"ד ענת אנגל טנא - שותפה בכירה - אלתר עורכי דין הדגישה את החשיבות בהימנעות מהעלאת מיסים בעת הנוכחית,"יש להימנע מהעלאת מיסים, שכן היא עלולה להיות מכת מחץ לחברות טכנולוגיה שמהוות מקור הצמיחה וגביית מיסים בישראל. העלאה זו עלולה להבריח גופים בינלאומיים שמשקיעים בישראל ואשר פועלים מישראל, ולגרום להם להשקיע ביעדים אחרים ולפעול באמצעות חברות זרות. העלאת מיסים תעודד גם תושבי ישראל להגר לחו"ל או לחשוב על פעילות באמצעות גופים זרים במקומות עם שיעורי מס חברות נמוכים יותר, ולהותיר בהם את מירב הרווח."

עו"ד מירי ביקל, שותפה - מנהלת תחום המסים במשרד עוה"ד שבלת ושות' דיברה על הבעייתיות במפגש בין הרצון לגבות מיסים נוספים, לבין אתגרים רגולטוריים בתחום המטבעות הקריפטוגרפים, "כיום, כחלק מהמאמץ של רשות המסים להגדיל את הגביה בעקבות המצב הביטחוני, פורסמה הוראת שעה מבורכת אשר מטרתה לסייע לנישומים אשר נבע להם רווח ממימוש מטבעות וירטואליים לשלם את המס לרשות המסים.

הקושי שקיים היום הינו להעביר כספים לרשות המסים באמצעות בנקים בישראל אשר מסרבים לקבל כספים שמקורם במימוש מטבעות קריפטוגרפים. בהתאם להוראה שפורסמה, על נישומים לפנות לפקיד השומה, לפרט את הכנסתם החייבת, והמס המגיע, זאת באמצעות עריכת שומה או על בסיס שומה עצמית, וכן להמציא אסמכתא מבנק בישראל המסרב לקבל את כספי המסים שמקורם במטבעות קריפטוגרפים.

בעקבות פניות רבות של לקוחות, נראה, כי בנוהל ישנם מספר הסדרים המקשים על הפעלתו. ראשית, נקבע כי הליך זה הוא ללא הגנה פלילית, דבר המעלה חשש רב בידי נישומים. שנית, נקבע בנוהל כי באם השומה בוצעה ביתר, לא יוחזרו הכספים לנישום, וכן כי לא ניתן לקזז הפסדים ממקורות אחרים. בנוסף, נקבע כי ניתן להעביר לחשבון הבנק של רשות המסים אך ורק שקלים, דבר המקשה מאוד על נישומים בשעה שבנקים זרים רבים אינם מעבירים שקלים.

כעורכי דין המלווים לקוחות רבים בתחום המטבעות הקריפטוגרפים, אנו סבורים, כי טוב תעשה רשות המסים אם תאפשר הליך גילוי מרצון אשר מעניק ללקוחות חסינות מהליך פלילי (כפי שהיה נהוג בכל הליכי גילוי מרצון קודמים) וכן תאפשר העברת המס בדולרים כפי שהיה בשנים קודמות".

עו"ד ירון סבר, ראש מחלקת מיסים (משותף), גולדפרב גרוס זליגמן, הציע לגבות מיסים באמצעות מבצעי גביה, "המשק עומד בפני גירעון אולי חסר תקדים לאור הוצאות המלחמה והפגיעה בהכנסות המדינה. נשאלת השאלה, אילו יוזמות מקדם האוצר באמצעות רשות המסים כדי להגדיל הכנסות באופן משמעותי בטווח הקצר, מעבר להלוואות העתק שהאוצר מתכנן לגייס. 

ההיסטוריה מראה שהשימוש ב״גזר״ בדמות מבצעי גביה הוא אפקטיבי יותר במקרים כאלה מה״מקל״ בדמות הגברת אכיפה. על אף המסר הבעייתי בתוכנית כזו, במצב הנוכחי מן הראוי היה לקדם תוכנית של דיבידנד מוטב כפי שהיה בשנת 2017, אשר הצליח להכניס סכומים מעל ומעבר למצופה בזמן מאוד קצר. תוכנית גילוי מרצון חדשה לגבי כספים לא מדווחים עשויה גם היא לסייע בגבייה מהירה יחסית".

עו"ד דניאל פסרמן, ראש תחום המסים בגורניצקי GNY הסביר מדוע העלאת מיסים הוא פתרון בעייתי בתקופה זאת, "ככלל, לא יהיה זה נכון להעלות מסים. העלאת מסים בסופו של דבר לא מעלה את הגביה משום שהיא מדכאת את הפעילות הכלכלית. הפתרון היעיל להעלאת גביית המסים הוא דווקא הפחתת מס או הכרזה על "מבצע מס", כאשר הזכאות להטבת המס תותנה בתנאים שיביאו לתמרוץ הכלכלה. למשל, מבצע דיבידנד בשיעור מס מופחת, אך חיוב בעל המניות להשקיע חלק מהכספים בנכסים או בפעילויות באזורים מסוימים בישראל, כתנאי לקבלת הטבת המס. כך יושגו שתי תכליות בו-זמנית: מחד, הגדלה מיידית של גביית המס; מאידך, תמרוץ נוסף של הכלכלה שיביא בסופו של יום לגביית מס נוספת".

עו"ד מאורי עמפלי - בעלים - עמפלי משרד עריכת דין מיסים, התייחס לפרסומים על 'מבצע' איתור נכסים וחברות של ישראלים בקפריסין וטען שמדובר בגימיק, "לאחרונה פורסם כי רשות המיסים פתחה "במבצע" לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים בקפריסין, לצורך העשרת קופת המדינה וכחלק מהמאבק בהון השחור. מוטב כי רשות המסים תפעל לאיתור מקורות מימון זמינים ויעילים יותר כמו למשל גילוי מרצון, תתמרץ משקיעים ויזמים בענפי ההייטק והנדל"ן, תתכונן לביטול הפטור מדיווח לעולים חדשים ותקדם את הרפורמה במיסוי בינלאומי בה הושקעו משאבים אדירים". 

היהודים באים?

מלחמת חרבות ברזל היכתה גלים גם בקרב יהודי התפוצות לאחר שבכל רחבי העולם נרשמו תקריות ואירועים אנטישמיים שפגעו בתחושת הביטחון של יהודי התפוצות, שהחלו לחשוב על מעבר למגורים בישראל, "על רקע האנטישמיות שהתגלתה במלוא עוצמתה מאז החלה המלחמה, חשוב להבין שיש קהל גדול של מי שרוצים להשקיע בישראל ועל המדינה לעשות מאמצים שלא להבריח אותם מכאן", אמרה עו"ד ענת שביט, שותפה וראש מחלקת מיסים, פישר (FBC & Co.) "כך למשל, מאז החלה המלחמה באוקראינה היה הון מאד גדול שרצה לבוא לישראל אך נחסם על ידי המערכת הבנקאית, בין היתר. יש לנצל את הרצון של המשקיעים הזרים לבוא לישראל כחלק מהצעדים החיוניים לעידוד הצמיחה."

עו"ד בועז פינברג, שותף מוביל בתחום המיסוי במשרד ארנון, תדמור-לוי התייחס גם הוא לנושא והרחיב לגבי ההזדמנויות הרבות הנובעות מהאתגרים איתם מתמודדים ישראלים ויהודים בעולם, אך דיבר גם על החסמים שצריכים להסיר כדי לעודד אותם לעלות או לחזור לישראל, "במיוחד היום, למדינת ישראל יש אינטרס משמעותי לעודד עלייה וחזרה של תושבים חוזרים לישראל, הן לצורך לעידוד הכלכלה המקומית, והן על מנת לעודד את מי שמעוניין בכך לעבור להתגורר בישראל עם מינימום קשיים. למדינת ישראל יש כמובן אינטרס מובהק לעודד עלייה ממדינות מערביות מבוססות.

הצרה היא שהאופן שבו מדינת ישראל ממסה היום נאמנויות, במיוחד כאשר מדובר בעולים חדשים אשר יש להם ילדים בישראל, מהווה שיקול רציני של תושבי חוץ להימנע מלעלות לישראל ולהפוך לתושבי ישראל. הנאמנות היא כלי אשר נעשה בו שימוש נרחב מאוד במדינות מערביות, לא רק ככלי לתכנון מס, אלא גם, ובמיוחד בארה"ב, לתכנון העברות בין - דוריות ולהגנה על נכסים (Asset Protection).

האופן שבו מנוסח הפרק בפקודת המיסים הדן במיסוי נאמנויות, ולצד זה הפרשנות המחמירה של רשות המיסים לנושא בכללותו, מביאים במקרים רבים לאפלייתם לרעה של עולים חדשים שהקימו נאמנויות, או שהם נהנים בנאמנויות. יש למצוא נקודת איזון חדשה בין המלחמה (המוצדקת) במעלימי מס ובאלה שמנצלים לרעה נאמנויות לצורך תכנון מס, לבין הצורך לפעול בצורה הגיונית מול תושבי חוץ שעושים שימוש תמים בכלי הנאמנות״.

עו"ד שירה שיין - שותפה בכירה - מיכאל שיין ושות׳ דיברה בהקשר זה על החיוניות ביצירת ודאות עבור תושבי חוץ וזרים שחושבים לעשות עליה, "אנחנו כולנו נמצאים בתקופה של חוסר וודאות ודווקא אנחנו כיועצים צריכים להביא ללקוחות שלנו יותר וודאות בהיבטי המס בעיקר כשיש כזה גירעון תקציבי. משקיעים זרים ותושבי חוץ שחושבים לעשות עליה צריכים עוד יותר וודאות".

עו"ד ורו"ח יוסי אלישע, ראש משרד יוסי אלישע קלדרון דיבר על הצורך בניהול מדיניות מיסוי נבונה בכל הקשור לעולם הנדל"ן, "אין ספק שרשות המיסים ומשרד האוצר רואים בשימוש במס רכישה כמכשיר לכיוון התנהגות בשוק הנדל"ן. בסוף השנה הנוכחית מס הרכישה למשקיעים אמור לרדת שוב בשל פקיעתה של הוראת השעה. הרצון שלהם עכשיו להפוך את הוראת השעה להוראת קבע מכאן ואילך מנוגדת להגיונם של דברים. להבדיל מהתקופות הקודמות בהן נעשה שימוש בהעלאת מס רכישה לצמצום ביקושים, אנחנו היום במצב של מחסור בביקוש ועודף משמעותי בהיצע הדירות למגורים. נכון לתום השנה פורסם שיש עודף היצע של כ 70 אלף יחידות ושהמחירים במגמת ירידה.

במצב של שוק יורד, העדר מכירות וקושי אמיתי לבצע התקדמות בבנייה לאור מחסור בעובדים, האם זה לא הזמן דווקא להעניק הנחה במס רכישה? האם זה לא הזמן לעודד משקיעים להשקיע בשוק המגורים. תחשבו לרגע, פק"מ בבנק נותן היום תשואה הרבה יותר גבוהה מאשר דמי השכירות על דירת מגורים, הריבית הגבוהה על המשכנתא מעקרת לגמרי כדאיות ההשקעה, יש אפשרות להשקיע בחו"ל הן בנדל"ן והן בשוק ההון ללא מס רכישה, כאשר בתקופת מלחמה וחוסר ודאות לגבי החזית מהצפון או מכיוון אירן, יהיו הרבה שלא ירצו לשים את כל הביצים שלהם בשק אחד שנקרא "ישראל". אז דווקא עכשיו לנסות להרחיק משקיעים משוק הדיור בישראל? זה מנוגד לכל הגיון כלכלי. ההשקעה בנדל"ן היא ארוכת טווח, להבדיל מהשקעות נזילות. ברור שיש חשיבות אדירה לכך שהכסף יושקע לטווח ארוך בישראל ולא יזלוג מחוצה לה".

לקיאת הכתבה שפורסמה בכלכליסט ב26.03.2024 לחץ\י כאן