Contents

מתי כספי במצוקה כלכלית: "בקושי מרוויח", ירידה של 70% בהכנסות

הפגיעה בשמיעתו של כספי, שהוכרה כפגיעה בעבודה, הובילה לקביעת נכות משוקללת בשיעור של 34%. אולם, כספי טען כי מצבו חמור יותר, מתאר ירידה דרסטית של כ-70% בהכנסותיו ופגיעה משמעותית באיכות חייו, יקבל כ-4,000 שקל הוצאות משפט מביטוח לאומי

מתי כספי, מהאמנים המשפיעים ביותר במוזיקה הישראלית, מצא את עצמו לאחרונה במרכזו של מאבק משפטי מול המוסד לביטוח לאומי, כך על פי אתר 'פסקדין'. בגיל 75, כספי נאבק להגדלת אחוזי הנכות שנקבעו לו, בעקבות פגיעה בשמיעתו הנובעת משנותיו הרבות כמוזיקאי. פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב חשף את מצבו המורכב של האמן, וקבע כי עניינו יוחזר לוועדה של הביטוח הלאומי לבחינה מחודשת.

הפגיעה בשמיעתו של כספי, שהוכרה כפגיעה בעבודה, הובילה לקביעת נכות משוקללת בשיעור של 34%. אולם, כספי טען כי מצבו חמור יותר, מתאר ירידה דרסטית של כ-70% בהכנסותיו ופגיעה משמעותית באיכות חייו. בעדותו בפני ועדת הערר, סיפר כספי על בידוד חברתי, קשיים בתפקוד היומיומי, ועל הצורך "להעמיד פנים" כדי להסתיר את מצבו האמיתי.

למרות תיאור הקשיים, ועדת הערר החליטה שלא להעלות את אחוזי הנכות של כספי. הוועדה אמנם ציינה כי כספי נראה מבוגר מגילו וסובל מירידה במצב הרוח, אך קבעה כי מדובר בתגובה חרדתית-דיכאונית ולא ב"דיכאון מג'ורי" כפי שטען. כספי ערער על החלטה זו לבית הדין לעבודה, טוען כי הוועדה טעתה בהערכת מצבו ובאי-הפעלת תקנה 15, המאפשרת הגדלת שיעור נכות לנפגע עבודה המתקשה לחזור לעבודתו.

בפסק הדין, השופטת ערמונית מעודד קיבלה חלקית את טענותיו של כספי. בעוד שהיא דחתה את הערעור על קביעת הוועדה בנוגע לאבחנת הדיכאון, היא קבעה כי הוועדה שגתה באי-התייחסותה לקשיים התעסוקתיים והחברתיים שתיאר כספי, ובאי-הפעלת תקנה 15. כתוצאה מכך, הורתה השופטת להחזיר את הדיון לוועדה לבחינה מחודשת של נכותו של כספי, תוך התייחסות לטענותיו בדבר הירידה בהכנסותיו וההשלכות על חייו המקצועיים. הוא יקבל כ-4,000 שקל הוצאות משפט מביטוח לאומי.

ארז מימון, דירקטור ראש תחום בטיחות וגהות תעסוקתית בפאהן קנה ניהול בקרה (לשעבר ראש מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה): "תביעתו של מתי כספי חושפת את קצה הקרחון של בעיה לאומית חמורה - התעלמות מתחלואה ותמותה הנובעות ממחלות מקצוע. מדי שנה, למעלה מ-1,200 עובדים בישראל נפטרים כתוצאה מתחלואה תעסוקתית, ומאות אלפים נוספים סובלים ממחלות שונות הקשורות לעבודתם. למרות זאת, המדינה כמעט ואינה מבצעת אכיפה ורגולציה מניעתית, והביטוח הלאומי ממעט להכיר במחלות אלו כמחלות מקצוע. הגיע הזמן לשינוי מהותי בגישה לבריאות תעסוקתית בישראל".

הכתבה פורסמה באתר "אייס" ב-5.9.24, לחץ/י כאן לקריאה