banner image
מן העיתונות

כיצד עסקים יכולים לתמוך במשרתי מילואים ולשמור על יציבות בזמן מלחמה?

המלחמה המתמשכת מציבה את המשק הישראלי בפני אתגר כפול: תמיכה מלאה בחיילי המילואים לצד שמירה על יציבות כלכלית. הארכת הוראת השעה המגנה על עובדים מפני פיטורים בשל שירות מילואים הינו צעד חיוני, המבטא את מחויבותנו הלאומית לתמיכה בחיילינו ובמשפחותיהם.

לצד המצב הביטחוני המורכב, החברות נדרשות לשמור על שגרת פעילות סדירה, על מנת לעמוד ביעדים שהוגדרו ועל מנת לשמר את הפעילות העסקית. המשך הפעילות העסקית חיוני לשרידות העסקים גם לאחר סיום המלחמה. כאשר מדובר בחברות ציבוריות, האתגרים אף גדולים יותר שכן החברות נדרשות להמשיך לפעול בהתאם לרגולציה המחמירה לרבות עמידה בלו"ז של פרסום דוחות, קיום ממשל תאגידי באופן שוטף וכו'.

בנוסף לאתגרים שנובעים מהפגיעה הכלכלית לאור המצב הבטחוני, החברות נדרשות להתמודד עם היעדרותם הממושכת של אנשי מפתח הנקראו לשירות מילואים.

ארגונים רבים נאלצים "לשטח" את המבנה הארגוני ולבצע שינויים מבניים זמניים. מנהלים בכירים לוקחים על עצמם תפקידים נוספים, לדוגמא מנכ"לים הנאלצים למלא את תפקיד מנהל המכירות, עובדים חסרי ניסיון הנדרשים למלא את מקומם של המנהלים, צמצום בתהליכים של בקרת איכות, ועוד. בחלק מהמקרים חברות נאלצות לרכוש שירותים חיצוניים כחלופה לעובדים שגויסו. שיטוח זמני של המבנה הארגוני מאפשר גמישות, אך מחייב תשומת לב מיוחדת לנושאי הממשל התאגידי והבקרה הפנימית.

היעדרם של חלק משומרי הסף בחברות יוצר אתגרים בכל הקשור לשמירה על מנגנוני בקרה ופיקוח פנימיים. כאשר אנשי כספים, שומרי סף או אחראים על בקרות בתהליכים נעדרים לתקופות ארוכות עולה באופן טבעי החשיפה לטעויות, הונאות ומעילות. בנוסף, עולה הסיכון לחריגות רגולטוריות ותקלות שנובעות מ"עיגול פינות" . מצב זה יוצר סיכון משמעותי לאיכות הבקרה הפנימית ולהמשכיות העסקית. 

כדי להתמודד עם אתגרים אלו, ארגונים נדרשים לאמץ גישות חדשניות שיאפשרו את המשך פעילותן תוך ניהול הסיכונים המובנים לאור המצב והיעדרם של חלק מאנשי המפתח. מניסיוננו, ניתן ליישם ממשל תאגידי נאות גם כאשר המבנה הארגוני חסר בתקופה מוגבלת, וזאת באמצעות הגדרה של מנגנוני בקרה שמותאמים למצב. כגון: ניתוח השינויים במבנה הפעילות, זיהוי נקודות כשל פוטנציאליות והצבת בקרות נקודתיות, שימוש מוגבר במערכות המידע לצורך ניטור הפעילות ואיתור חריגים, יישום מנגנוני בקרה צולבים בין עובדים, ביצוע ביקורת פתע נקודתיות, הסתייעות זמנית ביועצים חיצוניים ועוד.

נקודה חשובה נוספת הינה היכולת להגיב בזמן אמת לאירועי כשל. דווקא במצב בו המבנה הארגוני חסר, יש משמעות לתגובה מהירה וביצוע פעולות מתקנות בזמן אמת. כך לדוגמא, ניתן לצמצם את הנזק למוניטין כתוצאה מתלונות לקוחות בעקבות רמת שירות נמוכה. זאת באמצעות ניטור שוטף של פניות הלקוחות ופנייה יזומה ללקוח לא מרוצה על ידי גורם בכיר יותר. דוגמא נוספת הינה תאונות עבודה שלעיתים נובעות מנוכחות חסרה של המנהלים בשטח. מומלץ שכל אירוע (גם כמעט ונפגע) יתוחקר בזמן אמת ויתוקשר לכלל העובדים הרלוונטיים.

המצב הנוכחי מדגיש את הצורך בחשיבה מחודשת על מדיניות התמיכה בעסקים המתמודדים עם היעדרותם של עובדים בעקבות המלחמה. בעוד שההגנה על זכויות העובדים היא קריטית, יש לשקול גם מנגנוני תמיכה וסיוע לעסקים כדי למנוע קריסה כלכלית. נדרש שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הציבורי והפרטי ליצירת פתרונות שיתמכו הן בעובדים והן בארגונים, ויחזקו את החוסן הכלכלי הלאומי.

התמיכה במשרתי המילואים היא לא רק חובה מוסרית, אלא גם השקעה בעתיד המשק והחברה הישראלית. ארגונים המצליחים לאזן בין צורכי העסק לבין תמיכה במשרתים, מחזקים את החוסן הלאומי ומייצרים מודל של ערבות הדדית. זוהי ההזדמנות של המשק הישראלי להוכיח את חוסנו ואת יכולתו לתמוך בחזית ובעורף כאחד, תוך שמירה על יציבות כלכלית ארוכת טווח.

הכתבה פורסמה ב"כלכליסט", לחץ/י כאן לקריאה

העתק את הטקסט של המאמר