האם המיסים ימשיכו לעלות בעקבות מלחמת חרבות ברזל?

הגרעון העצום יכריח את קברניטי הכלכלה והמדינה לייצר פעולות שיניבו בטווח המיידי, הקצר, הבינוני והארוך כספים שיגשרו על הכסף שחסר בקופת המדינה. כמו תמיד, העלאת המיסים היא אחת הדרכים הנגישות ביותר. האם העלאת מיסים תקרה בעת הזאת ועל רקע המשבר הכלכלי שפוקד את ישראל? ואם כן, האם זה הזמן הנכון לבצע מהלך של העלאת מיסים ועד כמה נרחב הוא צריך להיות? על רקע פורום Duns 100 לבכירי ענף המיסוי, מתייחסים עורכי דין המומחים בתחום לכמה מהסוגיות המרכזיות בתקופה בתחום המיסוי בתקופה הנוכחית

הגירעון התקציבי שנוצר כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל עלול לייצר מעגל קסמים הרסני אשר יוביל להשלכות שליליות שיפגעו ברוב הסקטורים במשק הישראלי, ובכל אחד מאזרחי המדינה. אחת המטרות המרכזיות של ראשי המדינה וראשי הכלכלה היא לעצור את המעגל הזה כבר כעת, וזאת על ידי יצירת איזון כלכלי ובניית תוכניות כלכליות אחראיות לעתיד הקרוב והרחוק. בתווך, המדינה צריכה להתמודד עם משבר כלכלי קשה, בעוד הממשלה צריכה לקיים הסכמים קואליציוניים והתחייבויות פוליטיות ולבצע העברת תקציבים למפלגות מהקואליציה כדי לשמור על שלמותה. 

התמונה המורכבת גורמת לממשלה לפנות לכמה אפיקים לגיוס כספים, ובהם, שוק ההון, ביצוע קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי ממשלה ואף ביטול של חלק מהם, והעלאת מיסים כמובן. המיסים מייצרים הכנסות משמעותיות, אם כי במקרים מסוימים, מדובר בכלי שהינו חרב פיפיות. מיסוי תחום מסוים בצורה גבוהה עלול להדיר ממנו קונים פוטנציאליים, כמו בעולם הדיור למשל. מיסים גבוהים על דיווידנדים עשויים להשאיר אותם כלואים, מיסוי גבוה על חברות עשוי להעביר אותם למדינה אחרת וכו', כך שצריך לבצע העלאות מיסים בצורה נכונה, ולא באופן שיגרום לאנשים להפסיק לרכוש את אותו המוצר, בטח בתקופה שבה רוצים להימנע ממיתון קשה שיפגע עוד יותר במשק.

לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המיסוי, התבקשו מומחים משפטיים בתחום המיסוי להתייחס לכמה מהסוגיות הבוערות בתחום, באחת מהתקופות המורכבות שידע אי פעם המשק הישראלי. מחד, נדרשת העלאת מיסים כדי לשמור על יציבות המשק, מאידך, העלאת המיסים תייצר עול נוסף על אנשים שנאנקים תחת יוקר המחיה כאשר תשלומי מיסים גבוהים עשויים למנוע מהם לצרוך, כמו גם לצלוח את המשבר, וזה לא דבר שהממשלה רוצה שיקרה. מומחי המיסוי התייחסו להטבות המס האפשריות שהמדינה יכולה לתת בתקופה הזאת כדי לסייע לעסקים לעבור אותה בשלום וללא הגעה למצב שבו העסק שלהם נמצא בסכנה קיומית. הם בחנו את נושא העלאת המע"מ ומיסים נוספים, את האפשרות להעלאות מיסים אפשריות נוספות, וכן לאופן שהורדת הדירוג ותחזית הדירוג של ישראל תשפיע או לא תשפיע על תשלום ומדיניות המיסים בישראל. לכתבה התראיינו רו"ח יגאל רופא, שותף ומנהל מחלקת מיסים פאהן קנה ושות', עו"ד ענת שביט, שותפה וראש מחלקת מיסים, פישר (FBC & Co.), עו"ד בועז פינברג, שותף מוביל בתחום המיסוי במשרד ארנון, תדמור-לוי ועו"ד שירה שיין, שותפה בכירה, מיכאל שיין ושות׳.
 
המגזר העסקי בישראל נמצא בסיטואציה כלכלית לא פשוטה ואפילו עסקים רווחיים נמצאים בסכנת קריסה. אילו הטבות מס יכולה המדינה לתת לעסקים הנמצאים כעת בקשיים המאיימים על המשכיות הפעלתם, עד כדי סגירתם?

עו"ד בועז פינברג: "אחד הדברים שהמדינה חייבת לעשות למען אותם עסקים, במיוחד אלה שנפגעו באופן ישיר מהמלחמה (בין אם בגלל שירות המילואים ובין אם בגלל המיקום הגיאוגרפי שלהם) הוא לאפשר אורך נשימה בתשלום חובות המס שבוודאי נצברים, לרבות חובות המע"מ והניכויים, אשר מהווים נקודה רגישה במיוחד לאור הפליליות הכרוכה באיחור בתשלומים של מיסים אלה. הייתי ממליץ לרשות המיסים לצאת ביוזמה עצמאית שלה בפנייה לאותם עסקים, לא עם קנסות מנהליים ואיום בהזמנה לחקירה, אלא בהצעה לאפשר פריסת חוב רוחבית, תוך מתן הקלה בתשלומי הריבית והפרשי ההצמדה הנובעים מהאיחור בתשלום. הדבר הזה יעניק לעסקים את אורך הנשימה הנדרש על מנת לאפשר להם לשוב חזרה על רגליהם, בתקווה שבינתיים ישובו דברים למסלולם הרגיל, ככל הניתן. הייתי בהחלט שוקל להוסיף שימוש בכלי המס ובשינויים נדרשים לחקיקה הקיימת לעידוד עלייה לישראל והחזרתם של ישראלים לשעבר, במיוחד עכשיו. לצד צעד אחד שנעשה בעניין לאחרונה (בנוגע לכוונה להעניק הקלות במס רכישה בקניית נכס נדל"ן לעולים חדשים ותושבים חוזרים, עליו נתבשרנו לפני מספר ימים), ראוי היה לשקול הוספת הקלות נוספות לעולים ותושבים חוזרים, למשל, רביזיה בתחום מיסוי הנאמנויות. בתור מי שעוסק רבות בתחום, אני מוצא כי קיים קושי גדול בתחום זה. האופן שבו מנוסחת החקיקה, כמו גם הפרשנות שניתנה לה, מביאים לכך שעולים שיצרו נאמנות בחו"ל או נהנים בנאמנות מוצאים עצמם מופלים לרעה בהשוואה לעולים נטולי נאמנות. דוגמה לכך היא אדם שנהנה בנאמנות שהיוצרים תושבי החוץ שלה נפטרו והוא עולה לישראל. על פי לשון החוק היבשה, הכנסות הנאמנות אינן נהנות מהפטור ל-10 שנים שמוענק לעולה חדש. היה ראוי שרשות המסים תבהיר בצורה מפורשת את מדיניותה בהקשר זה, וראוי גם שהמחוקק יתן דעתו לכך שעולים חדשים רבים נמלכים בדעתם לעלות לישראל לאור החקיקה הקיימת במיסוי נאמנויות".

רו"ח יגאל רופא: "על המדינה לסייע לעסקים הן במישור הטכני - פרוצדורלי כדי להקל על פעולות העסקים, והן במישור המהותי של הפחתת נטל המס או דחייה שלו. כך לדוגמא ניתן להקל על העוסקים בהליכים פרוצדורליים, כגון: דחייה של יישום מודל "חשבוניות ישראל" (מעבר לדחייה שניתנה לחודש מאי 2024), דחיית תשלומי מקדמות מס או הפחתה שלהן, ביטול או דחייה של הצהרות הון ודוחות שהעוסקים נדרשים להגיש שאינם דחופים, הקלה בתשלומים לחו"ל שטעונים אישור מראש של רשות המיסים ומעכבים עסקאות וזירוז הטיפול והתשלומים במענקים להם זכאים העוסקים ותשלומים בגין מילואים. כלומר יש לטפל קודם בצד הטכני של הפרוצדורה מול המדינה.
מאידך יש גם לשקול ולהעניק הטבות שאינן רק ברמת הפרוצדורה אלא ברמה המהותית של הפחתת נטל המס כגון:
1. הליך מזורז לפשרה לשומות מס שהוצאו לנישומים הנמצאים בהליך שומתי או בבית המשפט 
2. הפחתת שיעור המע"מ על פעילויות ועסקאות מסוימות או עד גובה מסוים
3. הענקת הטבות בתחום מיסוי מקרקעין שיעודדו ביצוע עסקאות הטווח הקצר
4. הגדלת סכום ההכנסות של "עוסק פטור" (120אלפי ₪ בשנת 2024) כך שיותר עוסקים קטנים יוכלו להיכנס לתחולת ההגדרה בשנת 2024". מה דעתכם על העלאת המע"מ ל 18% החל מחודש ינואר 2025 וההעלאה של מס ביטוח בריאות, האם מדובר על צעדים נכונים?

רו"ח יגאל רופא: "אין ספק כי המדינה צריכה למצוא מקורות על מנת לממן את הוצאות המלחמה. עם זאת ספק אם העלאת המע"מ והעלאת מס הבריאות על כלל אזרחי המדינה הוא הפתרון. נכון שכך כלל הציבור נושא בנטל ההעלאה אך נראה כי בתחום המע"מ העלאה כאמור תגרור עליית מחירים אף בצריכה השוטפת של המוצרים הבסיסיים ומי שיפגע הנם דווקא השכבות החלשות יותר. אם כבר מחליטים על העלאת המע"מ עלייה זו צריכה לחול על צריכה של מוצרי מותרות ולא מוצרים בסיסיים, כך שהנטל בהיבט זה יהא על השכבות המבוססות יותר ולא על השכבות החלשות. לדעתי דווקא ההודעה כי המע"מ יעלה החל מ 2025 ב 1% הנה צעד נכון שכן הודעה זו עשויה לזרז עסקאות לביצוע בשנת 2024 ולהגדלת הגבייה".

עו"ד ענת שביט: "העלאת שיעור המע"מ הינו אחד הפתרונות הפשוטים והקלים יותר ליישום, לעומת הטלת מיסים אחרים כמו מס הכנסה (שיכולות להיות להם תופעות שליליות של הסטת פעילות לחו"ל). שיעור המע"מ בישראל העומד על 17% הוא נמוך לעומת מדינות האיחוד האירופי - 19% בגרמניה, 21% בספרד, 20% בצרפת, ולכן לכאורה יש מקום להעלות את שיעור המע"מ גם בהסתכלות גלובלית. עם זאת, במדינות אירופה קיים מע"מ דיפרנציאלי וכאשר שיעור המע"מ עולה, תמיד ישנם קולות שלוחצים על מתן הקלות לסקטורים מסוימים. אני חושבת, שכדאי לשמור על פשטותה ואחידותה של מערכת המע"מ הישראלית. קיימים מחקרים של ה- OECD, המצביעים על כך שדווקא מע"מ דיפרנציאלי עשוי להגדיל את הפערים בין עניים לעשירים ולאפשר לקבוצות לחץ חזקות ליהנות מהקלות.
ביטוח הבריאות, בניגוד למע"מ, איננו מס כי אם ביטוח שאמור לתת מענה לשירותים הרפואיים אותם מקבלים תושבי המדינה. אין ספק, שמערכת הבריאות הציבורית נדרשת להגדלה בתקציבים. השאלה היא האם נכון לעשות זאת בדרך של גידול בגביה מציבור המבוטחים, בוודאי בתקופה הזו, או שאפשר לעשות ניסיון משמעותי לטפל בכשלים פנימיים הקיימים במערכת, כמו למשל נושא כפל הביטוחים".

עו"ד בועז פינברג: "לכאורה הצעד הקל ביותר לביצוע, לצד פגיעה קשה ביותר דווקא בציבור החלש. מע"מ ומס בריאות הם מיסים שאין תחכום רב בחישובם ובגבייתם – מע"מ מצרכנים סופיים, ומס בריאות מהשכירים והעצמאים במשק. מצד שני, לא נראה שיש מנוס מהעלאת מיסים לצורך כיסוי הגירעון העצום שנוצר בעקבות המלחמה (ושלמעשה החל להיווצר לפניה לאור התמתנות עסקאות בהייטק ובמידה מסוימת בנדל"ן והתרומה של עליית האינפלציה וכתוצאה מכך עליית הריבית אשר הביאה להקטנת הצריכה הפרטית). כך שבהעדר אופק לסיום מהיר של המלחמה והחזרת ההשקעות לקצב שהיינו רגילים אליו לפני 2023, נראה שהדרך היחידה להתמודד עם הגירעון ההולך ומעמיק היא באמצעות הקטנת הוצאות וקיצוץ בשירותי המדינה מצד אחד (שכן לא נראה כיצד ניתן יהיה להקטין את הוצאות הביטחון בשנים הקרובות) והגדלת ההכנסות ממיסים מאידך".
האם לדעתכם צפויה העלאת מיסים נוספת לאור הגירעון העצום שנוצר בעקבות המלחמה? האם נכון לבצע העלאות מיסים נוספות או שהדבר רק יקשה על המשק להתאושש?

עו"ד ענת שביט: "בתקופה המאתגרת בה אנו נמצאים כיום, על המדינה לשלב בין הפעלת כלים המובילים להגדלת תקציב המדינה, כאשר מיסים הוא אחד מהם, לבין שימוש בכלים מעודדי צמיחה. בעידן בו למשקיעים, לחברות וליחידים קיים מגוון רחב של אפשרויות בישראל ומחוצה לה, חשוב לשמור על היתרון התחרותי של מדינת ישראל, גם בהיבט ההון האנושי וגם בהיבט האטרקטיביות של ישראל להשקעות זרות. 
עוד במהלך 2023, בעקבות הרפורמה המשפטית, התחלנו לראות יותר ויותר חברות שביקשו לעשות "היפוך שרוול" ולהפוך לחברות אמריקאיות, ומגמה זו ממשיכה להתגבר בעקבות המלחמה. אני סבורה כי במצב הפוליטי הנוכחי בישראל, העלאת שיעור מס ההכנסה עשויה להביא ל"בריחת מוחות צעירים". כבר כיום שיעור המס האישי בישראל הוא מהגבוהים בעולם. על פי נתוני ה-OECD, בארה"ב עומד שיעור המס על 43%, באנגליה על 45% ובגרמניה על 47%. גם בהיבט של חברות, על מנת לשמור על היתרון שלנו כמדינת היי טק יש לשמר את האטרקטיביות שלנו למשקיעים זרים, ולכן ספק אם העלאת שיעור המס תסייע בכך. אני סבורה שיש לפעול, על מנת להעמיק את הגביה ממקורות קיימים, למשל באמצעות הסדרים נרחבים של גילוי מרצון והקלות בענף הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים. פעילות כזו עשויה להביא לגביה משמעותית נוספת ללא העלאה של שיעורי המס".

עו"ד שירה שיין: "הניסיון מראה שהעלאת מיסים עושה בדיוק ההפך מטוב לכלכלה והיא למעשה פוגעת בה. העלאת מיסים מובילה לרוב להעלמות מס, לחוסר מוטיבציה להשקיע בישראל ע"י תושבי חוץ, ובסופו של דבר פגיעה בצמיחה של הכלכלה ופגיעה באוכלוסיות החלשות, ככל שמדובר בהעלאת מע"מ".

רו"ח יגאל רופא: "אנו עדים לאחרונה על גזירות שונות שהאוצר מתכנן להטיל בתחום המיסים ושמטרתם העלאת שיעור המס – כדוגמת העלאת שיעור המע"מ ל 18% החל מ 2025 ועוד גזרות שונות שככל הנראה נמצאות "בקנה". אני מציע דווקא חלופה נוספת לכסות את הגרעון הצפוי באמצעות מספר מהלכים אשר יש בהם כדי לשפר את גביית המס והקטנת הגרעון הצפוי, ומאידך לא יגררו "נטל" נוסף על אזרחי המדינה ואף יעניקו הטבה לציבור משלמי המיסים. מהלכים אלה ואחרים יכולים לשמש כצעדיWin Win למדינה ואזרחיה כדי לצלוח את המשבר הנוכחי וניסיון המעבר מלמד כי טובה שעה אחת קודם. בין צעדים אלה ניתן לשקול: הפחתת שיעור המס על חלוקת דיבידנדים לבעלי שליטה, חידוש נוהל הגילוי מרצון ביחס להכנסות לא מדווחות, הנחה במס שבח בגין מכירת נדל"ן, הפחתת שיעור המע"מ על פעילויות ועסקאות מסוימות, הקלות ביחס למשיכת דיבידנדים מחו"ל לישראל, הקלות ביחס לאפשרות נישומים וחברות להיכנס לתחולת הוראות החוק לעידוד השקעות הון שמעניק שיעורי מס נמוכים ביחס לפעילות עסקית ומשיכת דיבידנדים והפחתת שיעורי מס רווחי הון על עסקאות מימוש נכסים שיעשו במהלך שנת 2024 – כך שיעודדו את ביצוע העסקאות מחד ומנגד יגררו את הגדלת גביית המס".
האם הורדת דירוג האשראי של ישראל תשפיע על מדיניות המיסוי במגזר העסקי? מה יקרה למדיניות המיסוי במגזר העסקי אם הסוכנויות האחרות ילכו בעקבות מודי'ס, ובתרחיש לא מופרך, תתרחש הורדת דירוג נוספת על ידי מודי'ס?

רו"ח יגאל רופא: "אני לא חושב שהורדות הדירוג ישפיעו באופן ישיר על מדיניות המס של המחוקק הישראלי. עם זאת, הורדת הדירוג תגרור באופן ישיר עלייה בריבית ובהוצאות המימון של העוסקים בארץ, מה שיביא לניסיון "לגלגל" את העלייה על הצרכנים בישראל ולעליית מחירים. בחלק מהמקרים דווקא עליית המחירים עשויה לסייע לגביית יתר של המס (לדוגמא מע"מ). כמו כן, כל נושא ההכרה בהוצאות המימון על ידי חברות בישראל הנו נושא שנדון זה מספר שנים עם מנהלי רשות המיסים במטרה להגיע לעקרונות ברורים ביחס לגובה הוצאת המימון שניתן להכיר ומועד ההכרה בהוצאות המימון. ככל שהוצאות המימון יתפסו חלק נכבד יותר בהוצאות של עסק פלוני, הרי שהמחלוקות עם רשות המיסים יגדלו וטוב תעשה רשות המיסים באם תקבע ביחד עם הנציגים המקצועיים את הכללים להכרה בהוצאות אלה ותמנע ממחלוקות עתידיות".

הכתבה פורסמה בגלובס ב - 20/03/2024 לצפייה לחץ/י כאן