banner image
מן העיתונות

אם האריס תפסיד במירוץ לנשיאות, תחום הההשקעות האחראיות הישראלי צריך לחשב מסלול מחדש

ישראל מתמודדת עם השלכות המלחמה הניטשת זה שנה, ומתבוננת בתשומת לב גוברת בבחירות בארה"ב בהקשר המדיני והמאקרו־כלכלי. אך חשוב לזכור שלבחירות בארה"ב יהיו השלכות על המגזר העסקי בישראל גופא. כידוע, הסחר עם ארה"ב הוא עצום — החל בתחום הביטחוני, עבור בהייטק וכלה בחברות אנרגיה מתחדשת — ועל כן למדיניות הכלכלית והחברתית שתתווה מחלקת המדינה בהנהגת הממשל שייבחר בנובמבר יהיו השלכות גלובליות משמעותיות שיגיעו גם אלינו.

בקרן המדיניות הציבורית של טקסס אף טוענים שהחשש מתביעות על "אפליית אנרגיה" הופך את ESG ל"מילה גסה" בתעשייה הפיננסית
אחת הסוגיות הכלכליות שנמצאת במוקד מחלוקת פוליטית חריפה בארה"ב היא סוגיית ה-ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) — והיא אף נידונה בעימות הטלוויזיוני בין טים וולץ, מועמדה לסגן הנשיא של קמלה האריס, לבין ג'יי די וואנס, המועמד האולטרא־ימני לסגנות של דונלד טראמפ. האחרון טען שממשל ביידן הוציא את ייצור האנרגיה וניצול המשאבים מתחומי ארצות הברית.

בשעה שאירופה מתקדמת באופן נחוש למימוש מדיניות שמקדמת ESG, המחלוקת בין הרפובליקאים לדמוקרטים בנושא חושפת פערים עמוקים בתפישת־עולם כלכלית וחברתית. הרפובליקאים, בהובלת דמויות כמו יו"ר ועדת השירותים הפיננסיים פטריק מקהנרי, טוענים שהתקנות הקשורות ל-ESG, מגדילות עלויות ופוגעות בתחרותיות של חברות אמריקאיות. לטענתם, הדבר מרתיע חברות פרטיות מלהפוך לציבוריות ומחליש את עמדתן של חברות אמריקאיות בשוק העולמי.

מנגד, הדמוקרטים, רואים ב-ESG כלי חיוני לניהול סיכונים ארוכי טווח. הם טוענים שאילו ESG היה קיים בשנות ה-90, הוא היה יכול למנוע את הנזק הכלכלי שנגרם מהעברת תעשיות אמריקאיות לחו"ל. התובע הכללי של מינסוטה, קית' אליסון, למשל מדגיש כי נתונים מראים קורלציה חיובית בין עקרונות ESG לבין תשואות על ההון.

המחלוקת מתחדדת גם בנושא יעילות ESG בסיוע לאקלים. המכון האמריקאי לעסקים, המזוהה עם הרפובליקאים, טוען שההשפעות האקלימיות של ESG הן "אפס" וכי פליטות של חברה בודדת לא יכולות להשפיע על האקלים או על תשואת ההשקעות. לעומתם, הדמוקרטים רואים ב-ESG כלי חיוני במאבק בשינויי האקלים ואת הקמפיין נגד כללי ESG כפעולת הגנה על תעשיית הדלקים הפוסיליים.

השפעות המחלוקת כבר ניכרות בשטח. בנקים גדולים בוול סטריט נסוגים בשקט מקואליציות אקלים מובילות, כמו Global Financial Alliance for Net Zero-zero, מחשש לתביעות והתקפות מהימין. בקרן המדיניות הציבורית של טקסס אף טוענים שהחשש מתביעות על "אפליית אנרגיה" הופך את ESG ל"מילה גסה" בתעשייה הפיננסית.

אנליסטים, כמו ISS ו-Glass Lewis, ממליצים למשקיעים על אופני הצבעה מסוימים בנושאים הקשורים למדיניות ESG באסיפות כלליות של חברות. הדמוקרטים תומכים בכך שהאנליסטים ימשיכו לקדם נושאים אלו, בטענה שזה חיוני לניהול סיכונים ארוכי טווח, בעוד שהרפובליקאים טוענים שהם (האנליסטים) מקדמים אג'נדות פוליטיות שפוגעות בשוק החופשי.

הדמוקרטים מתכננים אסטרטגיה שתשמר את התמיכה הפדרלית ב-ESG, כולל חקיקה ופעולות משפטיות, וטוענים שההשקעות הללו נחוצות לניהול סיכונים הקשורים לשינויי אקלים. הרפובליקאים, לעומת זאת, מתנגדים בטענה שה-ESG מכוון פוליטית ופוגע בכלכלה החופשית. המאבק בין הצדדים, כאמור, מחריף והופך לסוגיה מרכזית במערכת הפוליטית.

המחלוקות הללו וההכרעה בנוגע אליהן ישליכו על חברות ישראליות רבות. כך לדוגמא, אחד החוקים המזוהים עם ממשל ביידן הינו חוק ה-RIA להפחתת האינפלציה מאוגוסט 2022 —.שבאמצעותו, בין היתר, חולקו תקציבים ירוקים וניתנו תמריצים שנוצלו על ידי חברות ישראליות בתחום האנרגיה המתחדשת. החוק, כזכור, הוזכר במרכז העימות היחיד של טראמפ עם ביידן, שבעקבותיו החליפה אותו האריס במירוץ לנשיאות. בחירתו של טראמפ לנשיאות עלולה להביא לשינוי מהותי ואולי אף לביטול תקציבים.

זאת ועוד, המחלוקות עלולות לחייב היערכות חדשה לא רק במצב של שינוי חוקים ותקציבים, אלא גם לנוכח שינוי עמוק יותר של התנהגות השווקים. חברות ישראליות הפועלות מול השוק האמריקאי, עלולות למצוא את עצמן בדילמה מול משקיעים בעלי גישות שונות ל-ESG. ויהיה עליהן לנווט בחוכמה בין אלו הרואים בקיום קפדני של כללי ESG תנאי הכרחי להשקעה ועסקים, לבין אלו שיאמצו בשקט גישה לפיה מדובר בנטל ולא ביתרון. כל זאת, כשברקע הדברים יש מי שינסה להצדיק הימנעות מעשיית עסקים עם חברות ישראליות תוך הישענות על טענות מעולם האחריות התאגידית.

הכתבה פורסמה ב"The Marker", לחץ/י כאן לקריאה

העתק את הטקסט של המאמר