banner image
מן העיתונות

פרשת ההונאה בפרנק מחייבת שינוי מנגנון הבקרה

פרשת ההונאה בפרנק מחייבת שינוי מנגנון הבקרה שאמור להתמודד עם הונאות משקיעים

ההרשעה האחרונה של מייסדת הסטארט-אפ פרנק, צ'רלי ג'אביס, והבכיר הישראלי אוליבייה עמאר בהונאת הענק של ג'יי.פי מורגן מהווה תזכורת מטלטלת לסיכונים המשמעותיים הקיימים בעולם ההשקעות. הפרשה, שבמסגרתה "נופחו" נתוני המשתמשים מ-300 אלף למעל 4 מיליון במטרה "לנפח" את שווי החברה ב-175 מיליון דולר, איננה מקרה בודד או חריג. בשנים האחרונות נחשפו מקרים דומים בישראל, כגון פרשת הוניגמן שבה עלה חשש לניפוח מלאי במאזנים שהביא להגדלת שורת הרווח, ופרשת נגב קרמיקה שבה רישומים כוזבים גרמו ל"ניפוח" רווחים של כ-62 מיליון שקל.

אירועים אלו, המהווים רק קצה הקרחון של הונאות חשבונאיות שנחשפו לאחרונה, מעלים ספקות מהותיים לגבי מידת התאמתם של מנגנוני הבקרה הקיימים. חשוב להבין את ההבחנה בין סוגי הונאות שונים: הונאות חשבונאיות מבוצעות על-ידי הנהלות ארגונים כלפי משקיעים וגורמים חיצוניים לצורך שימור מעמד הארגון; מעילות עובדים הפוגעות בנכסי הארגון עצמו, לעיתים בשיתוף עם גורמים חיצוניים; ומעשי שחיתות המתבצעים על-ידי בעלי תפקידים לצורך השגת טובות הנאה אישיות. הונאות חשבונאיות מאופיינות ברמת תחכום וטכניקות הסוואה משוכללות במיוחד, שכן הן נדרשות להשפיע על סכומי עתק המשנים את תמונת מצבה הכספי של החברה.

הטכניקות הנפוצות להונאות בדיווח כספי מגוונות ומתוחכמות. בין השיטות הבולטות ניתן למצוא ביצוע מניפולציות בסעיפי התחייבויות והוצאות, כמו היוון הוצאות שוטפות לרכוש קבוע על מנת לפרוס את השפעתן על פני שנים; הכרה בהכנסות שלא בהתאם לתקנים חשבונאיים, כמו רישום מכירות פיקטיביות או הכרה בהכנסות טרם זמנן; עדכון שווי נכסי החברה באופן מלאכותי, כמו "ניפוח" ערך המלאי; והצגת מצגי שווא של נתונים המשפיעים על הערכת שווי החברה - בדיוק כפי שנעשה בפרשת פרנק.

המתודולוגיה המסורתית לבקרת דיווח כספי, המתמקדת באיתור טעויות מהותיות, מתקשה בזיהוי הטעיות מכוונות ולכן נכשלת פעמים רבות בחשיפת הונאות חשבונאיות מתוחכמות. כתגובה, מתפתחות כיום מתודולוגיות עבודה חדשות הנותנות מענה הולם יותר לאתגר. אלו כוללות בדיקת אוכלוסיות שלמות באמצעות כלים ממוחשבים מתקדמים, לרבות שימוש בטכנולוגיות AI וכריית נתונים לזיהוי חריגים; יישום בדיקות המבוססות על תרחישי הונאות ומעילות פוטנציאליות המותאמות לאופי הארגון ולתהליכי העבודה הספציפיים שלו; וייסוד מבנים ארגוניים המונעים ניגודי עניינים ומאפשרים ביצוע בדיקות על ידי גורמים אובייקטיבים על מסדי נתונים שלמים באי-תלות מוחלטת מהגורם העסקי.

המקרה בפרנק מדגיש את הצורך הדחוף בחיזוק מערכות הבקרה והניטור בעולם ההשקעות, במיוחד בסביבה הדינמית והמהירה של הסטארט-אפים. משקיעים, דירקטוריונים, ורגולטורים נדרשים לפתח כלים משוכללים יותר לזיהוי מוקדם של "דגלים אדומים", ולהטמיע פרקטיקות בדיקת נאותות מעמיקות יותר. בעולם שבו נתונים הפכו למטבע העובר לסוחר, חיוני לפתח מערכות בקרה המותאמות לאיתור מניפולציות בנתונים אלו.

הפרשיות האחרונות מלמדות שבמקביל לחדשנות העסקית, נדרשת גם חדשנות בתחום הבקרה, האכיפה והביקורת החקירתית. ככל שנצליח לצמצם את הפער בין מורכבות ההונאות לבין יכולות האיתור והמניעה, כך נוכל להבטיח שוק הון אמין יותר, המאפשר צמיחה בריאה של חברות לגיטימיות וממזער את הסיכון למשקיעים.

הכתבה פורסמה ב'כלכליסט', לצפייה לחץ/י כאן

העתק את הטקסט של המאמר