אילוסטרציה פאהן קנה
חוזר מקצועי 14/2022

הגילוי הנדרש על סיכון אשראי

יניב בן ברוך יניב בן ברוך

עמדת סגל חשבונאית 13-8

הגילוי הנדרש על סיכון אשראי בדוחות הכספיים של תאגידים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי 

 רקע

בשנים האחרונות צמח שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. כינוי זה הוא שם כולל לפעילותם של גופים שונים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית בישראל המעניקים אשראי מסוגים שונים כגון: ניכיון ממסרים, מתן הלוואות המגובות בבטוחות נדל"ן או בטוחות אחרות, מימון חוב בכיר ומתן אשראי מזנין למיזמי נדל"ן ומתן אשראי קמעונאי.

סיכון האשראי אליו חשופים תאגידים אלו הוא סיכון משמעותי ומרכזי ולפיכך תאגידים אלו נדרשים להתייחס ולכלול גילוי בעניינו בדיווחיהם, בהתאם להוראות הדין. תקן דיווח כספי בינלאומי 7, מכשירים פיננסיים: גילויים (IFRS 7, להלן - "התקן"), קובע הוראות לעניין הגילוי הנדרש בנושא בדוחות הכספיים של התאגיד. סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") רואה חשיבות רבה ביישום נאות של התקן ומתן גילוי נאות ושלם שיאפשר למשתמשים בדוחות הכספיים להעריך בצורה אפקטיבית את מהות והיקף הסיכונים הנובעים לתאגיד מתיק האשראי.

 

לטובת האמור, בחודש דצמבר 2022 פרסם סגל הרשות עמדת סגל חשבונאית 13-8: הגילוי הנדרש על סיכון אשראי בדוחות הכספיים של תאגידים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי (להלן - "עמדת הסגל") אשר מטרתה להדגיש היבטים שונים הנוגעים ליישום הוראות הגילוי בתקן בנושא החשיפה לסיכון אשראי על ידי תאגידים הפועלים בתחום האשראי חוץ בנקאי.

סגל הרשות הדגיש במסגרת עמדת הסגל כי תאגידים נדרשים לבחון את הוראות התקן ולכלול את מלוא הגילוי הנדרש, הן בהיבטים כמותיים והן בהיבטים איכותיים, לגבי סיכון האשראי הנובע ממכשירים הפיננסיים שאליהם חשוף התאגיד, בסוף תקופת הדיווח ובמהלכה, לגבי האופן שבו התאגיד מנהל סיכונים אלה ואפקטיביות ניהול הסיכונים בהפחתת סיכון האשראי.

עוד יצוין כי עמדת הסגל האמורה מחליפה את החלטת אכיפה חשבונאית 21-1 של סגל הרשות אשר עסקה אף היא בנושא גילוי כמותי ואיכותי בגין סיכון האשראי של החברה בהתאם להוראות (לחוזר המחלקה המקצועית מנובמבר 2021, אשר סקר את עיקרי החלטת האכיפה האמורה לחץ/י כאן).

 להלן סקירה של עיקרי עמדת הסגל

לצורך עמידה בהוראות התקן, תאגיד נדרש לספק בדוחותיו הכספיים גילוי נרחב, כמותי ואיכותי, בנוגע לסיכון האשראי שאליו התאגיד חשוף למועד הדיווח וכן לשינויים שחלו במהלך התקופה ביחס לסיכון, והסיבות לשינויים אלו (לצד זאת על התאגיד לכלול את הגילוי הנדרש מכוח דיני ניירות ערך בחלקים אחרים של הדוח העיתי).

לעמדת הסגל, הגילוי הנדרש לפי התקן בנושא סיכון אשראי הוא מידע מהותי לתאגיד אשראי חוץ בנקאי גם אם בדוחות הכספיים יתרת ההפרשה או ההוצאה בגין הפסדי אשראי אינה מהותית מבחינה כמותית היות וסעיף האשראי בדוחות הכספיים של התאגידים הוא הסעיף המשמעותי ביותר ומהווה את עיקר המאזן.

ניהול סיכון האשראי הגלום בתיק הוא רכיב חיוני ביותר בפעילות העסקית של תאגידים מסוג זה ואיכות ניהול זה ומידת האפקטיביות שלו הן מרכיבים עיקריים בהערכת איכות התאגיד בכללותו. כך לדוגמה, מתודולוגיות מקובלות להערכת סיכון האשראי של חברות אשראי חוץ בנקאי מדגישות מאד את איכות תיק האשראי ואת שיעור הפסדי האשראי.

מבלי לגרוע מהוראות התקן, להלן יובאו מספר דגשים שסגל הרשות מצא לנכון להדגיש בפני תאגידים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי בבואם ליישם את הוראות התקן, בשים לב למהותיות הגילוי אודות סיכוני אשראי עבורם.

 

גילוי בנושא מדיניות מדידת הפסדי אשראי

בהתאם להוראות התקן, תאגיד נדרש להסביר את "נוהגי ניהול סיכון האשראי" ואת "הנתונים ההנחות וטכניקות האמידה" אשר שימשו אותו לצורך המדידה של הפסדי אשראי חזויים.

לעמדת הסגל, במסגרת זו על התאגיד לתאר את האופן בו הוא עושה שימוש בניסיון העבר לרבות תיאור תקופות העבר שנעשה בהן שימוש לצורך מדידת ההפרשה. במקרים בהם גובה ההפרשה נקבע אך ורק על בסיס ניסיון עבר של התאגיד לחובות דומים, התאגיד יפרט שמידע צופה פני עתיד לא נכלל בקביעה של הפסדי אשראי חזויים.

תאגיד נדרש לתת תיאור מפורט של המדיניות החשבונאית למדידת הפסדי אשראי, לרבות:

  • אופן הקביעה האם חלה עלייה משמעותית בסיכון האשראי,
  • הגדרת התאגיד לכשל ונכס פגום,
  • מדיניות התאגיד למחיקת חובות, וכן
  • האופן שבו קובצו המכשירים.

על התיאור להיות מדויק וספציפי לתאגיד ולסוגי האשראי שהוא מעמיד באופן המאפשר למשתמש להבין היטב את המדיניות.

גילוי בדבר ריכוז סיכוני אשראי

בהתאם להוראות התקן, תאגיד נדרש לכלול מידע לגבי חשיפה לסיכון אשראי וריכוז סיכוני אשראי משמעותיים במועד הדיווח, לרבות תמצית נתונים כמותיים אודות חשיפת התאגיד לסיכונים, בהתבסס על המידע המוכן לצרכים פנימיים לאנשי המפתח בהנהלה של התאגיד.

מטרת הגילוי היא לאפשר למשקיעים להבין האם קיימים קבוצות או תיקים של מכשירים פיננסים עם מאפיינים מסוימים שיכולים להשפיע על חלק גדול מקבוצה זו של מכשירים פיננסים.

דוגמאות בהקשר זה:

  • ריכוז ענפי - תאגיד שהעניק הלוואות רבות ללווים בתחום הנדל"ן היזמי בישראל, נדרש לתת גילוי לסיכון האשראי הנובע מהלוואות לתחום זה.
  • ריכוזיות אשראי ללווה בודד - לצורך גיבוש הגילוי בדבר ריכוזיות סיכון אשראי בגין לווה בודד, על התאגיד לזהות צדדים שכנגד נפרדים אשר קשורים זה לזה (כגון חברות אחיות), הן לצורך הקביעה האם קיים ריכוז סיכון מצטבר והן לעניין הצגת המידע כך שהלוואות לצדדים קשורים יוצגו במצטבר לשם מדידת הסיכון.

 

גילוי בדבר הרכב התיק (לפי רמות דירוג סיכוני אשראי) וגיול אשראי

בהתאם להוראות התקן, תאגיד נדרש להציג את יתרת הלקוחות ברוטו, לפי רמות דירוג סיכון אשראי התואמות את מספר הרמות המשמשות את התאגיד בדיווחיו הפנימיים לאנשי מפתח בהנהלה לצרכי ניהול סיכון האשראי.

בנוסף, בהקשר של גילוי לפי רמות דירוג סיכון אשראי, התקן מציין באופן ספציפי כי אם מידע לגבי תשלומים בפיגור הוא המידע היחידי הניתן להשגה והישות משתמשת בו על מנת להעריך אם סיכון אשראי עלה באופן משמעותי ממועד ההכרה לראשונה, ישות תספק פילוח של התיק לפי מצב תשלומים בפיגור (גיול אשראי).

לעמדת סגל הרשות, מידע לפי רמות דירוג סיכון האשראי נדרש אף במקרים בהם לשאלה אם סיכון אשראי עלה באופן משמעותי ממועד ההכרה לראשונה אין השפעה ישירה על גובה ההפרשה (לדוגמא - כאשר מדובר באשראי שאורך החיים שלו אינו עולה על 12 חודש ולפיכך אין הבדל בין הפרשה להפסדי אשראי צפויים ל-12 חודש ובין הפרשה להפסדי אשראי צפויים לאורך חיי המכשיר).

הסגל מציין כי למיטב ידיעתו, גיול אשראי הוא מידע אשר בדרך כלל מדווח לאנשי מפתח בהנהלה בחברות אשראי חוץ בנקאי. בנוסף,  חברות אשראי חוץ בנקאי שאינן כוללות גיול אשראי בדוחות הכספיים, נוהגות לכלול אותו בחלק אחר של הדוחות התקופתיים (ולפיכך ברי כי במקרים אלו מדובר במידע המדווח לאנשי מפתח ניהוליים).

לאור האמור, לעמדת הסגל, חברת אשראי חוץ בנקאי אשר אינה משתמשת ומציגה בדוחות הכספיים לצורך פילוח רמות הסיכון מדד אחר (שאינו גיול אשראי), נדרשת להציג בדוחות הכספיים גיול אשראי. במקרים חריגים, בהם התאגיד אינו מדווח לאנשי מפתח ניהוליים גיול אשראי ואינו כולל מידע זה בדיווחיו למשקיעים, על התאגיד להסביר במסגרת תיאור מדיניות ניהול האשראי כי מידע זה אינו מדווח לאנשי מפתח ניהוליים ולהסביר את הסיבות לכך.

בנוגע לגיול אשראי, הסגל מדגיש כי במסגרת עמודת החובות שאינם בפיגור יש להציג אך ורק חובות שטרם הגיע מועד פירעונם המקורי. חובות שמועד פרעונם המקורי שונה בהסכמת הצדדים ורק בשל כך אינם בפיגור יוצג בנפרד. במקרים אלה של שינוי במועד הפירעון המקורי, על התאגיד לבחון את השפעת אירוע הפריסה לצורך בחינה האם חלה עליה משמעותית בסיכון  האשראי וכן לצורך מדידת הפסדי האשראי החזויים בגין חובות אלה (לעמדת סגל הרשות, ככלל אי גבייה של חוב במועד הפירעון החוזי עשויה להעיד על קשיים פיננסיים של החייב).

 תנועה ביתרת הפרשה להפסדי אשראי

בהתאם להוראות התקן, על התאגיד לכלול התאמה בין יתרת הפתיחה ליתרת הסגירה של ההפרשה להפסדי אשראי לפי קבוצות של מכשירים פיננסים, בהתאם לפירוט הנדרש בו. גילוי כאמור יינתן בנפרד עבור כל אחד מהשלבים:

  • הפסדי אשראי עבור מכשירים פיננסיים שלא חלה לגביהם עליה בסיכון האשראי ממועד ההכרה לראשונה,
  • הפסדי אשראי עבור מכשירים שלגביהם חלה עלייה משמעותית בסיכון האשראי ממועד ההכרה לראשונה, וכן
  • מכשירים פיננסיים פגומים עקב סיכון אשראי.

בנוסף, בהתאם להוראות התקן, על התאגיד לכלול בגילוי הסבר מילולי לעיקרי השינוי ביתרת ההפרשה להפסדי אשראי וניתוח הסיבות לשינויים בהפרשה להפסד במהלך התקופה, כגון:

  • שינוי שיטת החישוב,
  • שינוי בהנחות מאקרו-כלכליות משמעותיות,
  • שינוי במאפייני הלקוחות,
  • שינוי במאפייני הבטוחות,
  • עדכוני מדיניות ונוהלי החיתום וכיוצ"ב.

בטוחות

בהתאם להוראות התקן, תאגיד אשר מחזיק בבטוחות כאמצעי לחיזוק אשראי נדרש לכלול גילוי אודות השפעת הבטוחות על הסכום של הפסדי אשראי החזויים, תוך מתן התייחסות לחשיפה המרבית לסיכון אשראי של התאגיד מבלי להביא בחשבון את הבטוחות.

כמו כן, התאגיד יספק גילוי אודות מהות ואיכות הבטוחות, היקף הבטוחות והאם חלו שינויים משמעותיים כלשהם באיכות הבטוחות במהלך התקופה.

 גילוי בדוחות ביניים

תקן חשבונאות בינלאומי 34, דיווח כספי לתקופות ביניים ("IAS 34") קובע כי ישות תכלול בדוחות הכספיים לתקופת ביניים הסבר לגבי אירועים ועסקאות שהם משמעותיים להבנת השינויים במצב הכספי ובביצועי הישות מאז תום תקופת הדיווח השנתית האחרונה.

כאשר חלו שינויים מהותיים או שאירעו אירועים מיוחדים במהלך תקופת הדיווח של דוחות ביניים, ואירועים אלו לא קיבלו ביטוי בדוחות השנתיים של התאגיד, הרי שהתאגיד נדרש במסגרת דוחות הביניים לפרט אודות האירועים ואודות השפעת אירועים אלו על סיכון האשראי שלו ועל אופן ניהול סיכון זה, לרבות תיאור ההנחות, האומדנים ושיקול הדעת שהופעל בעת הערכת הפסדי האשראי החזויים. שינויים אלו עשויים לכלול, בין היתר, שינוי משמעותי בשיעור הלקוחות בפיגור מתוך סך הלקוחות או בעומק הפיגור, שינוי משמעותי ברמת הסיכון של הלקוחות, ושינויים משמעותיים בשווי הבטוחות.

סגל הרשות מדגיש, כי לאור המהותיות הייחודית של גילוי בדבר סיכוני אשראי לתאגידים הפועלים בתחום אשראי חוץ בנקאי כמוסבר בתחילת עמדת הסגל, על התאגיד לפעול במשנה זהירות בעת הערכה וקביעת מסקנה כי מידע הנוגע לתיק האשראי אינו מהותי (ולפיכך אינו מצריך גילוי בדוח ביניים).

 לקישור לעמדת הסגל בפורמט PDF לחץ/י כאן.

 

יובהר כי האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ מקצועי ואינו מהווה תחליף לקריאה מעמיקה ומלאה של עמדת הסגל ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחה.