היטל העסקה בגין העסקת מסתננים

היטל העסקה בגין העסקת מסתננים - הקומבינה הישראלית

בחודש ספטמבר 2017 קבע בג"צ שמסתננים מארצות אפריקה מוגדרים כעובדים זרים ויש לשלם בגינם היטל העסקה בשיעור 20% ממשכורתם. עד להחלטת בג"צ, היה ספק האם מסתננים הינם עובדים זרים ועל פי רוב לא שולם בגינם ההיטל. כתוצאה מכך, מס הכנסה התחיל להפיק שומות לחברות 6 שנים רטרואקטיבית ממועד פסק הדין, קרי משנת 2011.

סכום ההיטל בשומות מסתכם על פי רוב למאות אלפי שקלים ואף מיליונים. בחלק מהמקרים ההיטל גרם לפשיטת רגל של עסקים. בכינוס חירום שערך איגוד המסעדות, הזהירו ראשי הענף, כי ההשלכות של המס החדש היא העלאת מחירי המנות. ההיטל הרטרואקטיבי עלול לגרום להערכתם לסגירת מאות מסעדות ויתכן גם להתמוטטות של ענף המסעדנות המקומי, שכן ההיטל צפוי לגרום לנזק שנתי בסך כ-250 מיליון שקלים.

וועדת הכספים פועלת לגבש חוק אשר מטרתו ביטול המס הרטרואקטיבי לחברות, עד לגיבוש החוק והעברתו בשלוש קריאות. במידה ויעבור, לפסק הדין תהיה השפעה על ענפים נוספים מלבד מסעדנות. בענף הניקיון, המעסיק מספר לא קטן של מסתננים, פסק הדין עלול להשפיע בכמה אופנים:

• עליית מחירי שירותי ניקיון- מזמיני השירות עשויים לסרב לעדכן את תעריף שעת העבודה ב-20% וכתוצאה מכך חברות הניקיון יפסיקו להעסיק מסתננים. בענף זה, בו קיים קושי במציאת עובדים, יווצר חוסר גדול אשר יגרום לעליית מחירים, אשר תשפיע על כולנו. לחליפין, חברות הניקיון יאלצו לעבור על החוק ולשלם לעובדים אלה ב"שחור", דבר אשר יפגע בקופת המדינה.
• פגיעה בספקים ועובדים – חברות ניקיון עלולות לקרוס עקב קבלת שומות גבוהות ממס הכנסה. לאור העמימות המצבית, מעמדם הייחודי של העובדים, והחשש מכך שההיטל כולו או חלקו, בתוספת קנסות או ריבית, עלול להיות "מגולגל" לעובדים, למרות האיסור בחוק, קרא בית המשפט לרשות המיסים לפעול בתום לב בהטלת היטלים בדיעבד והוספת קנסות וריבית אליהם. לא ברור האם נענו שלטונות מס ההכנסה לקריאה זו. על מנת להימנע מתשלום ההיטל, נתקלנו במספר חברות אשר מעדיפות לפשוט את הרגל ולפתוח חברה חדשה. במקרה כזה, כלל העובדים מועברים מהחברה הישנה לרבות עובדי האדמיניסטרציה. לעומת זאת, עסק אשר פשט רגל ולא נפתח מחדש, נשאר חייב לספקים ולעובדים. לדוגמא, מסעדת צ'רלי ביהוד נסגרה לאחרונה כתוצאה מהיטל עובדים זרים ונשארה חייבת לעובדים סכומים גדולים של כסף. האם לזה התכוון בג"צ כאשר קבע את פסק הדין?
• מזמיני השירות הופכים לעבריינים – בעקבות פסק הדין חלק גדול מהסכמי העבר הופכים לכאורה ל"חוזה במחיר הפסד". חוזה כזה אסור על פי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. לא ברור האם יסכימו מזמיני השירות להיות משלמי ההיטל. במקרים בהם חברה פשטה רגל והוקמה מחדש תחת שם חדש, לא ברור האם חוקית מזמין השירות יכול להתקשר עם החברה החדשה שנוסדה על מנת להימנע מתשלום ההיטל. בחלק מהחברות שפשטו את הרגל נמצאו הפרות של חוקי עבודה וליקויים בבדיקות שכר עובדי קבלן.  מכיוון שברוב המקרים העובדים והנהלת החברה שפשטה רגל עוברים לחדשה, לא ברור האם יכולים מזמיני השירות להתעלם מהעבירות שבוצעו בחברה הישנה.  

להבנתנו, המדינה אינה מעוניינת בהמשך שהות המסתננים בישראל וכתוצאה מכך פועלת בדרכים שונות על מנת להקשות על שהותם, כגון הוראת רשות ההגירה והאוכלוסין שהגדירה שיש לנכות 20% משכר העובדים אשר העובד יהיה זכאי לקבלם עם עזיבתו את הארץ, היטל המעסיקים ועוד. נשאלת השאלה מי משלם את מחיר הגליית העובדים. מבדיקתנו עולה כי מלבד העובדים הזרים עצמם, נפגע בעיקר הציבור הרחב. כל זאת, מבלי לדבר על ההיבט הבטחוני שבשהות מחפשי מקלט מובטלים מעבודה ברחובות.

לדעתנו, פסיקת בג"צ תוביל חברות בענף הניקיון ובמשק בכלל למחיקת הרווחים ואף להעברה מרווח להפסד דבר אשר יגרור סגירת חברות בתואנה של פשיטת רגל  על כל המשמעויות הנובעות מכך כגון: הפרה של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, סגירת חברה ופיטורי עובדים, אי תשלום חובות לעובדים ועוד. גביית המס רטרואקטיבית אינה סבירה ועלולה להסב יותר נזק מאשר תועלת, אני קורא מכאן למחוקק ולרשות המיסים להימנע מגביית המס רטרואקטיבית.