תזכיר חוק של משרד האוצר - חיוב במע"מ חברות בינלאומיות

מבזק מס 6/2016

מרץ 2016

1. כללי

בהתאם לתזכיר חוק שהכין משרד האוצר, ספק בינלאומי המספק "שירות דיגיטלי" כגון – תוכנות, מוצרי בידור וספרים אלקטרוניים יצטרך לשלם בגינם מע"מ בישראל.

החוק המוצע נועד לאפשר לרשויות המס גבייה של מע"מ בגין פעילותם של חברות בינלאומיות אשר מושבם אינו בישראל, בשל מכירה של מוצרים ושירותים אלקטרוניים לתושבי ישראל.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי גביית המס על עסקאות אלו חיונית, הן לשם אכיפת תשלום מס אמת והגדלת הכנסות המדינה ממסים והן לצורך מניעת אפליה לרעה של עסקים ישראלים המספקים ללקוחותיהם שירותים דומים, תחת נטל מס מלא.

2. המצב החוקי השורר כיום

בהתאם למצב החוקי השורר כיום, תושב חוץ שאין לו עסקים או פעילות בישראל, קרי אינו מחזיק משרדים ו/או עובדים בישראל כך שאין לו כל נוכחות פיזית בישראל אינו חייב ברישום לעניין מע"מ בישראל.

בהתאם לסעיף 16 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") בייבוא לרבות יבוא טובין בלתי מוחשיים, החייב במע"מ הוא היבואן. תשלום המע"מ לרשות המסים יבוצע, כדלקמן:

• במידה והיבואן רכש מאת סוחר מוסמך (בנק) מטבע חוץ למטרת תשלום בעד הטובין המיובאים או ביקש מאת הסוחר המוסמך להעביר מטבע חוץ לספק בחו"ל, יגבה הסוחר המוסמך את המס ויעבירו לחשבון בבנק ישראל שיורה עליו המנהל.
• אדם המייבא טובין, ואינו רוכש או מעביר את מטבע החוץ לצורך תשלום תמורתם באמצעות סוחר מוסמך, יפעל כדלקמן:
• אם הוא עוסק – יוציא חשבונית ערוכה על שמו (להלן: "חשבונית עצמית") ידווח על היבוא בדו"ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו"ח;
• אם הוא אינו עוסק – ידווח על היבוא באופן שיש לדווח על עסקה אקראית ("טופס עסקת אקראי"), וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו"ח.

בנוסף, קובעת תקנה 6ד לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות") כי כאשר נעשתה "עסקה בישראל" והמוכר או נותן השירות הוא תושב חוץ תחול חובת תשלום המס על הקונה. תשלום המס יבוצע כמובהר לעיל, אם הקונה הוא עוסק באמצעות חשבונית עצמית, אחרת באמצעות טופס עסקת אקראי.

כלומר, נכון למצב החוקי השורר כיום, אדם פרטי המייבא טובין בלתי מוחשיים לישראל חייב בגינם במע"מ. במידה והתשלום לתושב החוץ לא נעשה באמצעות סוחר מוסמך, על האדם הפרטי (המייבא) לדווח ולשלם את המע"מ באמצעות טופס עסקת אקראי.

בשל הקושי הרב בגביית מע"מ מאנשים פרטיים החליטה רשות המסים לשנות את חוק מע"מ כך שחברות בינלאומיות כאמור יחויבו ברישום בישראל ובתשלום מע"מ למדינה.

3. החוק המוצע

תזכיר החוק מציע לקבוע כי בגין אספקת שירותים אלקטרונים, שרותי תקשורת ושידורי רדיו וטלוויזיה לתושב ישראל (אדם פרטי) מאת תושב חוץ – יהיה המוכר (תושב החוץ) החייב במס ואילו כאשר השירות ניתן לעוסק במהלך עסקו או למלכ"ר או למוסד כספי במהלך פעילותו, יהיה מקבל השירות החייב במס, זאת בהתאם למצב הקיים היום.

שירותים אלקטרוניים יכללו, בין היתר, אספקת תוכנות, מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק. שירותי תקשורת יכללו, בין היתר, שירותי טלפוניה, פקס, שירותי גישה לאינטרנט ושירותים דומים נוספים.

מוצע כי תושב חוץ המספק שירות דיגיטאלי, או מפעיל חנות מקוונת שבאמצעותה ניתן שירות דיגיטאלי, יהיה חייב ברישום בישראל. תושב החוץ לא ירשם כעוסק, אלא במרשם ייעודי נפרד, כפי שיקבע שר האוצר. תושב החוץ יגיש דו"ח למנהל בדרך שיקבע שר האוצר לתקופה שיקבע, בצירוף התשלום הנובע ממנו. הדו"ח יכלול את סך מחיר העסקאות לתקופת הדיווח, ואת המע"מ הנובע מהן.

4. נוסח החוק המוצע

בחוק מע"מ אחרי סעיף 16 יבוא סעיף 16א לחוק מע"מ:

"החייב בתשלום המס במתן שירות דיגיטאלי

• "במתן שירות דיגיטאלי הניתן מאת תושב חוץ לתושב ישראל, שלא במהלך עסקו של מקבל השירות, או פעילותו כמוסד כספי או כמלכ"ר, יהיה החייב בתשלום המס – נותן השירות הדיגיטאלי, או מפעיל החנות המקוונת שבאמצעותה ניתן השירות, לפי העניין"
• במתן שירות דיגיטאלי הניתן מאת תושב חוץ לתושב ישראל במהלך עסקו של מקבל השירות או פעילותו כמוסד כספי או מלכ"ר, יהיה החייב בתשלום המס – מקבל השירות הדיגיטאלי".

בסעיף זה –

"שירות דיגיטאלי – כל אחד מאלה:

• שירות תקשורת;
• שידור טלוויזיה או רדיו;
• מתן שירות אלקטרוני.

"שירות תקשורת" – שירות בקשר להעברה או לקבלה של אותות, מילים, צלילים, תמונות או כל מידע אחר, באמצעות קו, סיב אופטי, רדיו או מערכת אלקטרומגנטית אחרת, לרבות כל אחד מאלה:

• שירותי טלפוניה נייחים או ניידים הכוללים תמסורת או מיתוג של קול או נתונים;
• שרותי טלפוניה הניתנים באמצעות רשת האינטרנט (VOIP);
• שירותים נלווים לשירותי טלפוניה, לרבות שירותי הודעות, העברת שיחות, ושירותים דומים;
• פקס;
• שירותי גישה לאינטרנט;

"מתן שירות אלקטרוני" – מתן שירות, לרבות מכירת טובין בלתי מוחשיים, הניתן באמצעות רשת האינטרנט או רשת אלקטרונית, באופן ממוכן, (להלן – מתן שירות באמצעות הרשת) לרבות כל אחד מאלה:

• אספקת מוצר דיגיטאלי, לרבות תוכנה, שינוי תוכנה או שדרוגה;
• אספקת מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט, ושרותי הוראה מרחוק;
• שירות המאפשר פעילות מקוונת של אדם או עסק, לרבות אתר אינטרנט או עמוד אינטרנט;
• שירות הניתן באופן ממוכן על ידי מחשב, בשל נתונים שהוזנו למחשב על ידי מקבל השירות;
• העברה בתמורה של הזכות למכור טובין בלתי מוחשיים או שירותים בחנות מקוונת;
• מתן שירותי תיווך בין קונה לספק שירותים.
• אספקת שרותי תוכן ושירותים המאפשרים שימוש בנתונים ובמאגרי מידע;
• אספקת מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תכניות טלוויזיה, סרטים ושידורי אינטרנט.

החוק המוצע מעורר שאלות רבות ומעלה קושיות שעדיין רב הנסתר על הגלוי בהם, כדוגמת:

• האם יהא זכאי תושב החוץ שנרשם כאמור לנכות מס תשומות?
• מה הדין מקום בו השירותים נצרכו מחוץ לישראל? טול לדוגמא מקרה של מתן שירותי טלפון באמצעות האינטרנט כאשר תושב ישראל עושה שימוש בטלפון בחו"ל? שהרי מע"מ צריך לחול כאשר הצריכה היא בישראל.
• היבטי המע"מ בשירות דיגיטלי הניתן בחינם, כדוגמת אפליקציית whatsapp.

לשאלות ביחס למידע זה ניתן לפנות במשרדנו ל:

אסף בהר, רו"ח, עו"ד, מנהל בכיר, תחום מיסוי ישראלי.

טל': 03-7106619 נייד: 052-6007832

Asaf.behar@il.gt.com