כללים לטיפול ביתרות הצבורות בקופה מרכזית לפיצויים

הרינו להביא לידיעתכם כי לאחרונה  פרסמה רשות המיסים חוזר מס' 7/2016 - יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים (להלן - "החוזר"), אשר מטרתו להסדיר ולקבוע כללים להעברת כספים ולשימוש בכספים הצבורים בקופות המרכזיות לפיצויים.

1. רקע

1.1 בעבר נחלקו קופות הפיצויים לקופות אישיות שבהם הופקדו הפיצויים הצפויים לאותו עובד ולקופות מרכזיות לפיצויים שבהן הופקדו הפיצויים הצפויים לכלל העובדים.

1.2 לקופות הפיצויים הופקדו הסכומים שהמעביד חייב לעובד במידה ויהיה זכאי להם, כפיצויי פיטורין באופן שוטף מידי שנה, והמעביד ידרוש את ההוצאה באופן שוטף בדוחות הכספים בהתאם לסכומי ההפקדה לקופת הפיצויים, ובמגבלות כפי שפורטו בכללים שנקבעו.

1.3 על הקופות לפיצויים חלו תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן - "הכללים"), אשר קבעו את אופן ודרך ניהול הקופה, כמו גם את הסכומים שניתן להפקיד בה. כמו כן, ניתן לקופה פטור על פי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן - "הפקודה"), מכוח היותה קופת גמל.

1.4 יש לציין, כי משיכת כספים מקופת הגמל על ידי המעסיק הינה חייבת במס מכוח סעיף 3(ד) לפקודה, ושיעור ניכוי המס במקור אשר היה חל בעת משיכה כאמור הינו 40%.

1.5 הבעלות והמוטב בקופות המרכזיות היה "המעסיק", ולפיכך, השליטה באירוע של פרישה וחובת תשלום פיצויים לעובד נשארת בידו. לאור האמור, העדיפו המעסיקים לפתוח קופות מרכזיות לפיצויים על פני קופות אישיות.

1.6 בשנת 2005 נחקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ובמסגרתו הועברה האחריות לניהולן ותפעולן של קופות הגמל לאגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. בשנת 2008 אגף שוק ההון הוביל לשינויי חקיקה הידוע כתיקון 3 לחוק הפיקוח על קופות גמל, ובו נחסמו אפיקי ההפקדה בקופות הוניות לרבות אפשרות להפקדה נוספת לקופות המרכזיות לפיצויים.

1.7 משמעות השינוי כאמור, עובדים אשר העסקתם הייתה קודם לתום שנת המס 2007 והופקדו בעבורם כספים לקופה מרכזית לפיצויים עד ליום 31 בדצמבר 2007 (להלן - "היום הקובע"), ניתן היה להמשיך ולהפקיד כספים בשל זכויותיהם לפיצויים עד ליום 31 בדצמבר 2011. משמע, כי החל מיום 1 בינואר 2012 לא ניתן יותר להפקיד לקופה מרכזית לפיצויים ולכל עובד חייבת להיות קופה אישית לפיצויים שעל שמו.

2. קופה מרכזית לפיצויים - הוראות רלוונטיות למעבידים

2.1 שמירת זכויות עובדים - יש לבחון נכון לתום שנת המס 2016 את זכויות העובדים של כל מעסיק כמפורט להלן:

2.1.1 היה וישנה תביעה משפטית בנוגע לכספי פיצויים של העובדים אשר נכללו ברשימת העובדים של המעסיק ביום הקובע או קודם לכן, יש לייעד סכום בקופה המרכזית לפיצויים למטרה זו (להלן - "סכום במחלוקת").

2.1.2 לבחון את חבות הפיצויים (למעט הסכום במחלוקת) לכלל עובדי המעסיק, אשר היו עובדיו ביום הקובע (להלן - "חבות לעובדים עד 2007"), ולבחון את היתרות העומדות לזכות אותם עובדים בקופות אישיות על שמם של אותם עובדים בלבד (להלן - "זכויות צבורות לעובדים עד 2007").

2.1.3 עלתה החבות לעובדים עד 2007 על הזכויות הצבורות לעובדים עד 2007, יש לייעד סכום בקופה המרכזית לפיצויים למטרה זו (להלן - "סכום לעובדים עד 2007").

2.2 שימושים בסכומים עודפים - במידה והיתרה בקופה המרכזית גבוהה מהסכום במחלוקת בתוספת הסכום לעובדים עד 2007, יש לראות בהפרש כעודף (להלן - "העודף בקופה מרכזית") אשר לגביו יחולו ההוראות הבאות:

2.2.1 במידה והסכום העודף בקופה המרכזית גבוה מ-10% מהחבות לעובדים עד 2007, לא תותר הוצאה לתשלום פיצויים בהתאם לסעיף 17(5) לפקודה לשנת 20177, עבור כלל עובדי המעסיק עד לניצול מלוא הסכום שמעל 10%, לשם הפקדתו במרכיב הפיצויים בקופות גמל אישיות של עובדי המעסיק ללא תלות במועד תחילת העסקתם.

2.2.2 ביתרת הסכום הצבורה בקופה המרכזית לפיצויים ולמעט הסכום במחלוקת, ניתן יהיה להשלים על פי בחירתו של המעביד לקופות גמל אישיות על שם העובדים אשר תחילת עבודתם אצל המעסיק החלה לפני היום הקובע. יש לציין, כי העברת כספים מהקופה המרכזית למרכיב הפיצויים בקופת הגמל האישית של העובד לא תחשב כהוצאה.

2.2.3 יצוין, כי הסכומים המופקדים מהקופה המרכזית לטובת הקופות האישיות של העובדים, כאמור לעיל, הינם חלף סכומי הפקדות שוטפות שהמעסיק נדרש להפקידם לטובת אותם קופות אישיות.

2.2.4 יש לבצע חישוב כאמור בכל שנה ולצרף לדוח המוגש לפקיד השומה ועד לחיסולה של הקופה המרכזית לפיצויים.

2.3 משיכת כספים מקופת גמל מרכזית לפיצויים על ידי מעסיק ואי הפקדתם בקופה אישית על פי הוראות החוזר - במשיכת הכספים מהקופה המרכזית לפיצויים, יראו את הסכום שנפדה כהכנסה חייבת במס לפי סעיף 3(ד) לפקודה, ויחולו ההוראות הבאות:

2.3.1 במקרה והמשיכה נובעת מעודף הפקדה (סכום שמעבר להתחייבות לעובדים עד 2007 ובתוספת 10%) שנוצר בשנה השוטפת, יראו את ההכנסה כהכנסה מעסק, וניתן יהיה לקזז כנגדה הפסדים מועברים מעסק, במדיה וקיימים.

2.3.2 במקרה והמשיכה נובעת מעודף הפקדה שנוצרה בשנים קודמות, יראו את ההכנסה כאמור, כהכנסה שנוצרה בשנה שבה נמשכו הכספים ואולם הכנסה זו לא תחשב כהכנסה מעסק ולא ניתן יהיה לקזז ממנה הפסדים מועברים משנים קודמות, אלא הפסד שוטף מעסק בלבד.

2.4 הסדרת הבעלות בקופות המרכזיות לפיצויים - הוראות החוזר חלות רק כאשר הבעלים בקופה המרכזית לפיצויים והמעסיק של העובדים שלקופתם מופקדים הסכומים, זהים לחלוטין. במידה ומדובר במקרים של חוסר זהות מלאה בין הבעלים בקופה המרכזית לבין המעסיק, ומתוך מטרה לאפשר את ניצול הסכומים שבקופה המרכזית לתשלום פיצויי פיטורין ו/או להפקדות לקופות אישיות לפיצויים, ניתנה תקופה של שישה חודשים ממועד פרסום החוזר (קרי: מיום 25 בדצמבר 2016) להסדיר את הבעלות בקופה הנובעת מהעברת עובדים בין מעסיקים ומבלי שהועברו הבעלויות בקופה המרכזית לפיצויים.

במקרים בהן היתה העברת הפעילות אגב מיזוג או העברת נכסים או על פי הוראות פרק ה-2 לפקודה, יחולו ההוראות הבאות:

2.4.1 העברת עובדים אגב מיזוג - במקרים בהם ישנה החלטות מיסוי שניתנה על ידי רשות המסים, בה אושר מיזוג על פי סעיף 103ב לפקודה, יראו גם בקופה המרכזית לפיצויים כחלק מנכסי החברה המעבירה. לפיכך, החלטת המיסוי האמורה תהווה אישור אוטומטי של העברת הבעלות בקופה המרכזית לפיצויים כחלק מהעברת הנכסים בפטור בתהליך המיזוג, מהחברה המעבירה לחברה הקולטת כהגדרתן בסעיף 103ב לפקודה.

2.4.2 העברת פעילות יחד עם העובדים - במקרה הנ"ל יש לצרף את רשימת העובדים שהועברה לרשות המיסים (גם אלו שאינם עובדים כיום), ואת חבות הפיצויים לאותם עובדים נכון למועד ההעברה. את סכום חבות הפיצויים לאותם עובדים נכון למועד ההעברה כשהוא צמוד למדד, ניתן יהיה להעביר לבעלות החברה הקולטת. את הסכומים שנועדו לכיסוי חוב פיצויים לעובדים פעילים, יש להעביר לקופות אישיות על שם העובדים, והיתרה תוכל לשמש לתשלום התחייבות לפיצויי פיטורין של העובדים שהועברו לחברה הקולטת, והכל בהתאם לאישור רואה חשבון על החבות כלפי העובדים שהועברו. יתרת הסכום תחשב כהכנסה בידי הגוף המעביר לפי הוראות סעיף 3(ד) לפקודה.

2.4.3 העברת עובדים במהלך מכירת פעילות - במקרה הנ"ל רואים את הסכומים שנותרו בקופה מרכזית לפיצויים כהכנסה של הבעלים על הקופה האמורה. כללה המכירה של הפעילות, גם את מכירת הבעלות על הקופה המרכזית לפיצויים, תיבחן המכירה והשלכותיה על ידי פקיד השומה של המעסיק המעביר, ופקיד השומה ייתן את האישור להעברת הבעלות בקופה המרכזית לפיצויים, אם היתרה הצבורה בה במועד ההעברה הייתה נמוכה מהחבות השלמת הפיצויים לעובדים המועברים במועד ההעברה.

3. קופה מרכזית לפיצויים - הוראות רלוונטיות לחברות המנהלות

ניתנה הוראה כי על החברות המנהלות קופה מרכזית לפיצויים, להודיע לבעלי הקופות המרכזיות כי לא ניתן לנהל קופה מרכזית על ידי מי שאינו מעסיק עובדים. לפיכך על החברה המנהלת להסב את תשומת הלב של המעסיק כי הינו בעלים של קופה מרכזית וכי עליו להצהיר כלפי החברה המנהלת, כי הינו מעסיק עובדים וכי הוא פועל על פי הוראות החוזר. במידה ולא נתקבל בידי הקופה המרכזית לפיצויים אישור כאמור עד ליום 31 בדצמבר 2018, יראו את הסכומים הצבורים בקופה האמורה כאילו ונתקבלו בידו באותו יום. קופת הגמל תנכה את המס שהוא חייב בו בהתאם להוראות הניכוי במקור, והיתרה תופקד במסלול השקעה זהה לזה שהיה בקופה האמורה.

לייעוץ ושאלות בנושא ניתן לפנות למחלקת המסים של משרדנו:

עינת מליאר, יועצת מס
טל': 03-7106623
Einat.Maliar@il.gt.com
 
מוחמד מג'אדלה, רו"ח
טל': 03-7106686
Mohamad.Magadly@il.gt.com
 

כמו כן, את שאלותיכם ניתן לשלוח בדואר אלקטרוני לכתובת  Tax@il.gt.com או לפקס 03-7106680.