חובות אבודים במע"מ

בעקבות התפרצותו והתפשטותו המתמשכת של נגיף הקורונה בעולם ובישראל, הטלת מגבלות תנועה וסגר על המשק, סגירת נתב"ג ופעולות נוספות, קיימת האטה כלכלית במשק אשר קיים חשש שתלך ותעמיק, שבעקבותיה ניתן להניח כי חברות רבות ועוסקים יקלעו לקשיים אשר עלולים להוביל להליכי חדלות פירעון ופשיטות רגל.

בהתאם, ייתכנו מקרים בהם עוסקים אשר סיפקו שירותים או טובין לחברות עם קשיים כלכליים ותזרימיים, יתקשו לגבות את התמורה עבור העסקה.

לנוכח האמור, מצאנו לנכון לסקור עבורכם בתמצית את עמדת רשות המע"מ ביחס להוצאת תעודות זיכוי בשל חובות אבודים, כדלהלן:

1. בפס"ד שניתן על-ידי בית העליון ביום 1.12.1999 (אלקה אחזקות בע"מ) נקבע כי אין זה איזון ראוי למנוע מהעוסק את החזר המע"מ המגיע לו, רק משום שנוכה מס תשומות על-ידי הקונה. האיזון הראוי הוא בהתרת החזר המע"מ, וטיפול נפרד בהחזר מע"מ התשומות שנוכה על-ידי הקונה. בפס"ד אלקה נקבעו חמישה מבחנים מצטברים אשר יאפשרו החזר מס העסקאות ששולם:

א. בוצעה עסקה;

ב. הוצאה חשבונית;

ג. מס העסקאות בגין החשבונית שולם;

ד. המוכר או נותן השירות לא קיבל את התמורה;

ה. החוב הפך ל"חוב אבוד".

2. בעקבות פסק הדין, חוקקה תקנה 24א לתקנות מע"מ, הקובעת כי עוסק המוציא הודעת זיכוי בשל חוב אבוד, יגיש למע"מ, הודעה בכתב שיצורפו לה מסמכים התומכים בעובדות המפורטות בהודעה, וכל אלה:

א. פרטי העסקה שבשלה נוצר החוב;

ב. פעולות והליכים שנקט העוסק לגביית החוב;

ג. עובדות אחרות הנוגעות להודעה, שבשלהן הפך החוב לחוב אבוד;

3. בהקשר לכך, נוסיף ונציין כי תקנה 24א לתקנות מע"מ קובעת מגבלת התיישנות להוצאת תעודת זיכוי בשל חוב אבוד, כדלהלן:

"הוצאת הודעת הזיכוי והגשת הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשו לאחר שחלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב וכל עוד לא חלפו שלוש שנים מן המועד האמור (להלן - התקופה).

במניין התקופה לא יבואו:

א. פרק הזמן שבין יום הגשת תביעת חוב במסגרת הליכי פירוק או פשיטת רגל לבין יום מתן אישור המפרק או הנאמן לחלוקת דיבידנד סופי למבקש;

ב. פרק הזמן שבין יום הגשת תביעה לבית המשפט לגביית החוב ובין יום היות פסק הדין לפסק דין חלוט."

4. בהקשר לכך, נציין, כי באוגוסט 2019 פורסם פס"ד גורי תעשיות (ע"מ 3237-09-15) אשר קבע כי בקשה לפירוק חברה אינה מקפיאה את התקופה להוצאת תעודת זיכוי אלא הגשת תביעת החוב –

"הטענה כי בקשת הפירוק שהוגשה על ידי הנושה "עוצרת" את תקופת ההתיישנות, סבורני כי אין לכך יסוד שבדין, ואת ניסיונו של המשיב להכניס לגדרי הוראת תקנה 24א לתקנות בקשת פירוק כך שזו עצמה תחשב כ"תביעת חוב", או כהגשת תביעה לבית המשפט לגביית החוב לעניין תקנה 24א, אין לקבל. תקנה 24א לתקנות קובעת כי לצורך תקופת ההתיישנות בת שלוש שנים אין להביא בחשבון את התקופה שבין יום הגשת תביעת החוב במסגרת הליכי הפירוק ובין יום מתן האישור על חלוקת דיבידנד סופי.

5. בעקבות פס"ד אלקה, פרסמה רשות המסים הוראת פרשנות 2/2012 ביחס לחובות אבודים במע"מ. הוראת הפרשנות קובעת בתמצית כי "חוב אבוד" הוא חוב: (א) ננקטו נגד החייב הליכי פירוק או פשיטת רגל והתקבל מכתב מבעל תפקיד שאין כסף לחלוקה; (ב) ננקטו הליכי הוצאה לפועל ויו"ר ההוצל"פ קבע כי לא ניתן לגבות את החוב; (ג) מדובר בחוב שנקבע בהסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות שאושר ע"י פס"ד סופי שלא ניתן לגבות את החוב; (ד) כאשר החוב איננו בסכומים גבוהים רשאי ממונה מע"מ להכיר בחוב כחוב אבוד אם יוכח להנחת דעתו שננקטו הליכי גבייה ראויים אשר לא הניבו תוצאות; החייב נפטר ואין בעיזבונו נכסים הניתנים למימוש; החייב עזב את ישראל ואין לו נכסים הניתנים למימוש בישראל;

לאור האמור לעיל, ובפרט לאור סוגיית ההתיישנות, אנו ממליצים לבחון סוגיה זו, לבצע מעקב אחר חובות של לקוחות, ככל ועסקינן בחובות של למעלה משנה, יש מקום לבחון טיפול בגביית החוב ולרבות בחינה של הוצאת תעודת זיכוי בשל חוב אבוד והכול על מנת לא לפספס את המועד להוצאת תעודת הזיכוי.

להוראת פרשנות מלאה בפורמט PDF לחץ/י כאן (141KB).