הוראת נוהל - קריטריונים להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ

לאחרונה פורסמה "הוראת נוהל קריטריונים להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ" ובה פורטו הקריטריונים להחיל את הסעיף 20 לחוק, והמקרים בהם אין להחיל את הסעיף.

סעיף 20 לחוק מס ערך מוסף, התשל''ו – 1975 קובע :

 "מי שאינו חייב בתשלום המס רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שקבע, לקבל על עצמו את התשלום, ומיום ההסכמה דינו כדין החייב בתשלומו."

כלומר, סעיף 20 לחוק מע"מ מאפשר למי שאינו חייב בתשלום המס על פי החוק, להיכנס לנעליו של החייב במס לעניין תשלום המס. סעיף 20 הוא סעיף וולנטרי ויחול רק בהסתמך על בקשה של אדם לקבל על עצמו את תשלום המס במקום החייב במס עפ"י חוק מע"מ.

• הקריטריונים העקרוניים להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ הינם כדלקמן:
• קרבה בבעלויות;
• קרבה משפחתית בין הצדדים לעסקה;
• קריטריונים שאין עניינם קרבה בבעלויות או קרבה משפחתית בין הצדדים לעסקה;
• מניעת נזק לקופה הציבורית;
• מורכבות העסקה לאור ריבוי יוצא דופן של מספר הצדדים לעסקה (צורכי יעילות);
• עידוד הכנסת הון זר למדינה;
• מקרים חריגים;

• מקרים בהם אין להחיל סעיף 20 לחוק מע"מ:
• אין לאשר החלת סעיף 20 כאשר המוכר/קונה הינו חדל פירעון (פש"ר, כינוס במסגרת הליכי פש"ר, פירוק וכדומה) משום שבסעיף 18 לחוק מע"מ נקבע הסדר ספציפי לפיו על בעל התפקיד לשלם את המס על העסקה במקום העוסק.
• כאשר לקונה חובות באחד ממערכי המס האחרים ברשות המסים תישקל האפשרות לא לאשר את הבקשה לפי סעיף 20 לחוק מע"מ.
• אין לאשר סעיף 20 לחוק מע"מ לאחר מעשה. לא תאושר בקשה להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ בדיעבד.