מיסוי רווחים לא מחולקים

ברצוננו להביא לידיעתכם את ההצעה לתיקון בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א -1961 (להלן: "הפקודה") כפי שהובאה בחוק ההסדרים לשנת 2025. יובהר כי מדובר בהצעת חוק בלבד, אשר נדרשות לעבור הליך חקיקה מסודר.

כידוע, בישראל, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם, משטר המס החל על חברות הוא בהתאם לשיטת המיסוי הדו שלבי דהיינו, בשלב הראשון - נגבה מס חברות ברמת החברה, ובשלב השני - נגבה מס דיבידנד כאשר בעלי המניות מחליטים למשוך את הרווחים מהחברה.
בשקלול המס של שני השלבים שיעור המס המוטל על ההכנסה עומד על כ - 46%.

הרציונל העומד מאחורי שיטת המיסוי הדו שלבי במיסוי חברות הוא עיקרון השקילות המיסויית שלפיו יצומצם ההבדל בין שיעורי המס החלים על הכנסה המופקת בידי יחיד לבין אותה הכנסה המופקת בידו באמצעות חברה, ובכך לא נוצר תמריץ חיובי או שלילי ליחידים להתאגד כחברות רק לצורך תכנון מס.

עם זאת, שיטת המיסוי הדו שלבי, מייצרת יתרון מובהק לפעילות באמצעות חברה בהתייחס לעיתוי תשלום המס על ההכנסה. בעוד שעצמאי נדרש לשלם את כלל המס החל עליו במועד הפקת ההכנסה, בפעילות באמצעות חברה, נדחה תשלום המס עד המועד שבו הרווחים מחולקים לבעלי המניות.

מבחינה ציבורית, יש תועלת בדחיית מועד תשלום המס בשלב השני מכיוון שהדחייה מייצרת תמריץ מיסויי לחברה לבצע השקעות ולהגדיל את פעילותה, אשר בפועל חלק מהחברות צוברות את הרווחים לאחר תשלום מס חברות ובוחרות להשקיען בהשקעות פסיביות בעיקר בנדל"ן ובשוק ההון. חברות אלה נמנעות מחלוקת הרווחים כדיבידנדים ליחיד, ומשמשות ליחיד כמעין "ארנק", בו הוא אוגר את הונו. הימנעות בעל המניות מתשלום השלב השני במיסוי הדו שלבי, מותיר בידיו סכום גבוה יותר הזמין להשקעה על ידי החברה, והרווחים מהשקעות אלה ממוסים גם הם רק בשלב הראשון ומושקעים פעם נוספת.

הרווחים הלא מחולקים בחברות אלה כמעט ולא משמשים להגדלת הפעילות העסקית שהביאה להפקתם או לפעילות כלכלית ריאלית אחרת. 

הסוג הראשון המטופל במסגרת התזכיר הוא סוג של חברות אשר עיקר הרווחים שלהן נובעים מפעילות בעל המניות בעסק (להלן: "חברות ארנק"). בחברות אלה, במקום שבעל המניות ישלם מס על סכום הכנסות המשקפות את תרומתו האמיתית לפעילות העסק, הוא מושך מהחברה סכום נמוך בדרך כלל כמשכורת או כדיבידנד, כאשר יתרת ההכנסה אשר הפיק נותר בחברה ומשולם בשלו מס נמוך.

הסוג השני המטופל במסגרת התזכיר עוסק בחברות החזקה (להלן: "חברות החזקה") המחזיקות במספר חברות ופועלות באופן דומה כאמור אשר נמנעות מהשלב השני במיסוי הדו שלבי. 

בחברות אלו השקעות אלו אינן מבוצעות והמנגנון משמש בעיקר ככלי להקטנת חבות המס של בעל המניות.

באשר לחברות ארנק הוצע להוסיף את סעיף קטן 62א(א1) לפקודה אשר יקבע שבעל המניות המהותי הפעיל בחברת הארנק קרי, שהכנסת החברה, כולה או חלקה, מופקת מיגיעתו האישית של בעל המניות יחויב במס שולי על חלקו בהכנסה החייבת של החברה, העולה על שיעור של 25% מההכנסה.

באשר לחברות ההחזקה הוצע לקבוע מודל שיתמרץ חלוקה של רווחים שאינם משמשים במישרין את הפעילות של החברה, כך שהחברה תישא בעלות של 2% בשל שיעור מהרווחים הלא מחולקים המושקעים בהשקעות פסיביות, מעבר לגובה מגן מס שיינתן לחברות עם פעילות עסקית ריאלית. וזאת בנוסף לסעיף 77 לפקודה המאפשר למנהל, לאחר שהתייעץ עם ועדה ציבורית להורות שימוסו חלק מהרווחים לא מחולקים של חברת מעטים כאילו הם חולקו, ובלבד שאלה לא חולקו לאחר חמש שנים ממועד צבירתם. הסעיף קובע, בין היתר, כי ניתן לתת הוראה כאמור רק אם תוצאת אי החלוקה מביאה להימנעות או הפחתת מס, וכי יש בידי חברת ההחזקה לחלק רווחיה או חלק מהם בלי להזיק לקיומו ולפיתוחו של העסק.

כפי שצוין לעיל, מדובר בהצעה בלבד הנדרשת לעבור הליך חקיקה.